סיווג הכנסה מפיצוי בגין הפרת זכויות יוצרים
מאת: עו"ד גיא רוטמן
בסיווג תקבולים המתקבלים בגין תביעה משפטית יש לבחון את מהות התקבול ובגין מה הוא משולם.השאלה:
בעל עסק תבע צד ג' בגין העתקת נתונים מאתר האינטרנט שלו (ממנו הוא מפיק רווחים). הוא זכה בתביעה בגין הפרת זכויות יוצרים. האם התקבול יכול להיחשב הוני?
תשובה:
בסיווג תקבולים המתקבלים בגין תביעה משפטית יש לבחון את מהות התקבול ובגין מה הוא משולם.
ככל שהפיצוי הוא בגין אבדן רווחים והכנסות פירותיים, הרי הוא בא לפצות את התובע על הכנסות שלא זכה להן כתוצאה מהפרת זכויות היוצרים, וככזה הוא יסווג כהכנסה פירותית אצל התובע.
ככל שהפיצוי הוא בגין פגיעה בנכס הון או בגין אבדן רווחי הון, הוא יסווג כהכנסה הונית.
ככל שהפיצויים הם בגין עגמת נפש ובגין עצם הפגיעה בגוף (להבדיל מפיצוי בגין אבדן הכנסה כתוצאה מהפגיעה), אלו לא יהוו הכנסה אצל הנישום, שכן המקור שלהם אינו בר מיסוי, ועל כן אף הפיצוי בגינם אינו בר מיסוי.
הואיל והשאלה דנה בהפרת זכויות יוצרים, יש לבחון כיצד מסווג קניין רוחני מסוג זה.
ניתן לראות בזכויות יוצרים משום נכס הון המפיק הכנסות פירותיות שיסווגו כמתואר לעיל.
זכויות יוצרים ותשלומים בגינם (ככל שאינם מכירה מוחלטת של כלל הזכויות) מסווגים בדרך כלל כהכנסה פירותית וניתן לסווגם כהכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") במקרה של עסק שזה עיסוקו; כהכנסה לפי סעיף 2(7) לפקודה במקרה של תשלומים בעבור שימוש ותמלוגים או כהכנסה לפי סעיף 2(9) לפקודה ככל שהנדון הוא מכר מוחלט של פטנט מדגם או זכות היוצרים בלי להותיר זכויות בידי המוכר, שהוא יוצר הקניין שאינו בתחום עיסוקו.
בתוכן אתר אינטרנט, כמתואר בשאלה, הלכה למעשה זו גניבה של יצירה, והפיצוי הוא בגין השימוש בה.
במקרה של פיצוי בגין פגיעה בזכויות קניין, כשזכויות הקניין היו ונותרו בידי בעליהן מבלי להיכנס לשאלת זיהוי הבעלים בשלב זה, ניתן לראות בפיצוי משום פיצוי הוני. שכן, לטעמנו, ניתן לטעון כי הפיצוי הוא פיצוי בגין פגיעה בנכס הוני שממנו מופקות הכנסות, והפיצוי בא לפצות את הנפגע על גניבת "העץ או חלק ממנו" ולא על שימוש בפירותיו.
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, יהיו שיטענו כי הפיצוי בא לפצות על השימוש בעץ ,וכי העץ בעקבות פסק הדין נותר וחזר להיות בבעלות בלעדית של בעליו, ואילו הפיצוי הוא בשל השימוש (אם מורשה ואם בלתי מורשה). לטעמנו לא זו הפרשנות הנכונה, שכן אין התקשרות או פעולה רצונית של בעלי הנכס.
יצוין ויודגש כי ישנה חשיבות מהותית לנוסח פסק הדין והלשון שבה נקט בית המשפט בקביעת הפיצוי, ומכוח מה נפסק הפיצוי, ככל שהפיצוי הוא פיצוי עונשי או פיצוי ללא הוכחת נזק (מכוח סעיף 56 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007) יביא הדבר לחיזוק הטענה כי לתשלום ישנם מאפיינים הוניים.
לא נהיר מתוכן השאלה מיהו בעל הקניין ביצירה – אם בעל העסק, שהעמיד יצירתו לשימוש העסק שבבעלותו או העסק, שקנה לו זכות בעלות ביצירה מכוח פעילות בעל העסק בשירותו.
- רשת בתי החולים החדשה "מדיקה" תחל עבודתה ב-2026
- "השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
ככל שהנדון הוא בעלות אישית של בעל העסק, הרי הפיצוי משולם לו במובחן והדבר מחזק את אופיו ההוני של הפיצוי (לא נהיר מהשאלה אם העסק הוא ישות משפטית נפרדת, ואם כך הדבר מחזק את האמור).
המשיב - ממשרד רוטמן עורכי דין
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
