סיווג הכנסה מפיצוי בגין הפרת זכויות יוצרים

מאת: עו"ד גיא רוטמן

בסיווג תקבולים המתקבלים בגין תביעה משפטית יש לבחון את מהות התקבול ובגין מה הוא משולם.
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

השאלה:

בעל עסק תבע צד ג' בגין העתקת נתונים מאתר האינטרנט שלו (ממנו הוא מפיק רווחים). הוא זכה בתביעה בגין הפרת זכויות יוצרים. האם התקבול יכול להיחשב הוני?

תשובה:

בסיווג תקבולים המתקבלים בגין תביעה משפטית יש לבחון את מהות התקבול ובגין מה הוא משולם.

ככל שהפיצוי הוא בגין אבדן רווחים והכנסות פירותיים, הרי הוא בא לפצות את התובע על הכנסות שלא זכה להן כתוצאה מהפרת זכויות היוצרים, וככזה הוא יסווג כהכנסה פירותית אצל התובע.

ככל שהפיצוי הוא בגין פגיעה בנכס הון או בגין אבדן רווחי הון, הוא יסווג כהכנסה הונית.

ככל שהפיצויים הם בגין עגמת נפש ובגין עצם הפגיעה בגוף (להבדיל מפיצוי בגין אבדן הכנסה כתוצאה מהפגיעה), אלו לא יהוו הכנסה אצל הנישום, שכן המקור שלהם אינו בר מיסוי, ועל כן אף הפיצוי בגינם אינו בר מיסוי.

הואיל והשאלה דנה בהפרת זכויות יוצרים, יש לבחון כיצד מסווג קניין רוחני מסוג זה.

ניתן לראות בזכויות יוצרים משום נכס הון המפיק הכנסות פירותיות שיסווגו כמתואר לעיל.

זכויות יוצרים ותשלומים בגינם (ככל שאינם מכירה מוחלטת של כלל הזכויות) מסווגים בדרך כלל כהכנסה פירותית וניתן לסווגם כהכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") במקרה של עסק שזה עיסוקו; כהכנסה לפי סעיף 2(7) לפקודה במקרה של תשלומים בעבור שימוש ותמלוגים או כהכנסה לפי סעיף 2(9) לפקודה ככל שהנדון הוא מכר מוחלט של פטנט מדגם או זכות היוצרים בלי להותיר זכויות בידי המוכר, שהוא יוצר הקניין שאינו בתחום עיסוקו.

בתוכן אתר אינטרנט, כמתואר בשאלה, הלכה למעשה זו גניבה של יצירה, והפיצוי הוא בגין השימוש בה.

במקרה של פיצוי בגין פגיעה בזכויות קניין, כשזכויות הקניין היו ונותרו בידי בעליהן מבלי להיכנס לשאלת זיהוי הבעלים בשלב זה, ניתן לראות בפיצוי משום פיצוי הוני. שכן, לטעמנו, ניתן לטעון כי הפיצוי הוא פיצוי בגין פגיעה בנכס הוני שממנו מופקות הכנסות, והפיצוי בא לפצות את הנפגע על גניבת "העץ או חלק ממנו" ולא על שימוש בפירותיו.

עם זאת, יהיו שיטענו כי הפיצוי בא לפצות על השימוש בעץ ,וכי העץ בעקבות פסק הדין נותר וחזר להיות בבעלות בלעדית של בעליו, ואילו הפיצוי הוא בשל השימוש (אם מורשה ואם בלתי מורשה). לטעמנו לא זו הפרשנות הנכונה, שכן אין התקשרות או פעולה רצונית של בעלי הנכס.

יצוין ויודגש כי ישנה חשיבות מהותית לנוסח פסק הדין והלשון שבה נקט בית המשפט בקביעת הפיצוי, ומכוח מה נפסק הפיצוי, ככל שהפיצוי הוא פיצוי עונשי או פיצוי ללא הוכחת נזק (מכוח סעיף 56 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007) יביא הדבר לחיזוק הטענה כי לתשלום ישנם מאפיינים הוניים.

לא נהיר מתוכן השאלה מיהו בעל הקניין ביצירה אם בעל העסק, שהעמיד יצירתו לשימוש העסק שבבעלותו או העסק, שקנה לו זכות בעלות ביצירה מכוח פעילות בעל העסק בשירותו.

קיראו עוד ב"בארץ"

ככל שהנדון הוא בעלות אישית של בעל העסק, הרי הפיצוי משולם לו במובחן והדבר מחזק את אופיו ההוני של הפיצוי (לא נהיר מהשאלה אם העסק הוא ישות משפטית נפרדת, ואם כך הדבר מחזק את האמור).

המשיב - ממשרד רוטמן עורכי דין

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.