סיווג הכנסה מפיצוי בגין הפרת זכויות יוצרים

מאת: עו"ד גיא רוטמן

בסיווג תקבולים המתקבלים בגין תביעה משפטית יש לבחון את מהות התקבול ובגין מה הוא משולם.
|
סיווג הכנסה מפיצוי בגין הפרת זכויות יוצרים

השאלה:
בעל עסק תבע צד ג' בגין העתקת נתונים מאתר האינטרנט שלו (ממנו הוא מפיק רווחים). הוא זכה בתביעה בגין הפרת זכויות יוצרים. האם התקבול יכול להיחשב הוני?
תשובה:
בסיווג תקבולים המתקבלים בגין תביעה משפטית יש לבחון את מהות התקבול ובגין מה הוא משולם.
ככל שהפיצוי הוא בגין אבדן רווחים והכנסות פירותיים, הרי הוא בא לפצות את התובע על הכנסות שלא זכה להן כתוצאה מהפרת זכויות היוצרים, וככזה הוא יסווג כהכנסה פירותית אצל התובע.
ככל שהפיצוי הוא בגין פגיעה בנכס הון או בגין אבדן רווחי הון, הוא יסווג כהכנסה הונית.
ככל שהפיצויים הם בגין עגמת נפש ובגין עצם הפגיעה בגוף (להבדיל מפיצוי בגין אבדן הכנסה כתוצאה מהפגיעה), אלו לא יהוו הכנסה אצל הנישום, שכן המקור שלהם אינו בר מיסוי, ועל כן אף הפיצוי בגינם אינו בר מיסוי.
הואיל והשאלה דנה בהפרת זכויות יוצרים, יש לבחון כיצד מסווג קניין רוחני מסוג זה.
ניתן לראות בזכויות יוצרים משום נכס הון המפיק הכנסות פירותיות שיסווגו כמתואר לעיל.
זכויות יוצרים ותשלומים בגינם (ככל שאינם מכירה מוחלטת של כלל הזכויות) מסווגים בדרך כלל כהכנסה פירותית וניתן לסווגם כהכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") במקרה של עסק שזה עיסוקו; כהכנסה לפי סעיף 2(7) לפקודה במקרה של תשלומים בעבור שימוש ותמלוגים או כהכנסה לפי סעיף 2(9) לפקודה ככל שהנדון הוא מכר מוחלט של פטנט מדגם או זכות היוצרים בלי להותיר זכויות בידי המוכר, שהוא יוצר הקניין שאינו בתחום עיסוקו.
בתוכן אתר אינטרנט, כמתואר בשאלה, הלכה למעשה זו גניבה של יצירה, והפיצוי הוא בגין השימוש בה.
במקרה של פיצוי בגין פגיעה בזכויות קניין, כשזכויות הקניין היו ונותרו בידי בעליהן מבלי להיכנס לשאלת זיהוי הבעלים בשלב זה, ניתן לראות בפיצוי משום פיצוי הוני. שכן, לטעמנו, ניתן לטעון כי הפיצוי הוא פיצוי בגין פגיעה בנכס הוני שממנו מופקות הכנסות, והפיצוי בא לפצות את הנפגע על גניבת "העץ או חלק ממנו" ולא על שימוש בפירותיו.
עם זאת, יהיו שיטענו כי הפיצוי בא לפצות על השימוש בעץ ,וכי העץ בעקבות פסק הדין נותר וחזר להיות בבעלות בלעדית של בעליו, ואילו הפיצוי הוא בשל השימוש (אם מורשה ואם בלתי מורשה). לטעמנו לא זו הפרשנות הנכונה, שכן אין התקשרות או פעולה רצונית של בעלי הנכס.
יצוין ויודגש כי ישנה חשיבות מהותית לנוסח פסק הדין והלשון שבה נקט בית המשפט בקביעת הפיצוי, ומכוח מה נפסק הפיצוי, ככל שהפיצוי הוא פיצוי עונשי או פיצוי ללא הוכחת נזק (מכוח סעיף 56 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007) יביא הדבר לחיזוק הטענה כי לתשלום ישנם מאפיינים הוניים.
לא נהיר מתוכן השאלה מיהו בעל הקניין ביצירה אם בעל העסק, שהעמיד יצירתו לשימוש העסק שבבעלותו או העסק, שקנה לו זכות בעלות ביצירה מכוח פעילות בעל העסק בשירותו.
ככל שהנדון הוא בעלות אישית של בעל העסק, הרי הפיצוי משולם לו במובחן והדבר מחזק את אופיו ההוני של הפיצוי (לא נהיר מהשאלה אם העסק הוא ישות משפטית נפרדת, ואם כך הדבר מחזק את האמור).

המשיב - ממשרד רוטמן עורכי דין

ביזפורטל מגייסת כתבי שוק הון. אולי זה אתם?

השאירו פרטים ונחזור אליכם

העלאה
* כל השדות חובה

תודה שהשארת פרטים, נשתדל לחזור אלייך בהקדם

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.
 
<center>>

תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות