סיווג הכנסה מפיצוי בגין הפרת זכויות יוצרים

מאת: עו"ד גיא רוטמן

בסיווג תקבולים המתקבלים בגין תביעה משפטית יש לבחון את מהות התקבול ובגין מה הוא משולם.
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

השאלה:

בעל עסק תבע צד ג' בגין העתקת נתונים מאתר האינטרנט שלו (ממנו הוא מפיק רווחים). הוא זכה בתביעה בגין הפרת זכויות יוצרים. האם התקבול יכול להיחשב הוני?

תשובה:

בסיווג תקבולים המתקבלים בגין תביעה משפטית יש לבחון את מהות התקבול ובגין מה הוא משולם.

ככל שהפיצוי הוא בגין אבדן רווחים והכנסות פירותיים, הרי הוא בא לפצות את התובע על הכנסות שלא זכה להן כתוצאה מהפרת זכויות היוצרים, וככזה הוא יסווג כהכנסה פירותית אצל התובע.

ככל שהפיצוי הוא בגין פגיעה בנכס הון או בגין אבדן רווחי הון, הוא יסווג כהכנסה הונית.

ככל שהפיצויים הם בגין עגמת נפש ובגין עצם הפגיעה בגוף (להבדיל מפיצוי בגין אבדן הכנסה כתוצאה מהפגיעה), אלו לא יהוו הכנסה אצל הנישום, שכן המקור שלהם אינו בר מיסוי, ועל כן אף הפיצוי בגינם אינו בר מיסוי.

הואיל והשאלה דנה בהפרת זכויות יוצרים, יש לבחון כיצד מסווג קניין רוחני מסוג זה.

ניתן לראות בזכויות יוצרים משום נכס הון המפיק הכנסות פירותיות שיסווגו כמתואר לעיל.

זכויות יוצרים ותשלומים בגינם (ככל שאינם מכירה מוחלטת של כלל הזכויות) מסווגים בדרך כלל כהכנסה פירותית וניתן לסווגם כהכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") במקרה של עסק שזה עיסוקו; כהכנסה לפי סעיף 2(7) לפקודה במקרה של תשלומים בעבור שימוש ותמלוגים או כהכנסה לפי סעיף 2(9) לפקודה ככל שהנדון הוא מכר מוחלט של פטנט מדגם או זכות היוצרים בלי להותיר זכויות בידי המוכר, שהוא יוצר הקניין שאינו בתחום עיסוקו.

בתוכן אתר אינטרנט, כמתואר בשאלה, הלכה למעשה זו גניבה של יצירה, והפיצוי הוא בגין השימוש בה.

במקרה של פיצוי בגין פגיעה בזכויות קניין, כשזכויות הקניין היו ונותרו בידי בעליהן מבלי להיכנס לשאלת זיהוי הבעלים בשלב זה, ניתן לראות בפיצוי משום פיצוי הוני. שכן, לטעמנו, ניתן לטעון כי הפיצוי הוא פיצוי בגין פגיעה בנכס הוני שממנו מופקות הכנסות, והפיצוי בא לפצות את הנפגע על גניבת "העץ או חלק ממנו" ולא על שימוש בפירותיו.

עם זאת, יהיו שיטענו כי הפיצוי בא לפצות על השימוש בעץ ,וכי העץ בעקבות פסק הדין נותר וחזר להיות בבעלות בלעדית של בעליו, ואילו הפיצוי הוא בשל השימוש (אם מורשה ואם בלתי מורשה). לטעמנו לא זו הפרשנות הנכונה, שכן אין התקשרות או פעולה רצונית של בעלי הנכס.

יצוין ויודגש כי ישנה חשיבות מהותית לנוסח פסק הדין והלשון שבה נקט בית המשפט בקביעת הפיצוי, ומכוח מה נפסק הפיצוי, ככל שהפיצוי הוא פיצוי עונשי או פיצוי ללא הוכחת נזק (מכוח סעיף 56 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007) יביא הדבר לחיזוק הטענה כי לתשלום ישנם מאפיינים הוניים.

לא נהיר מתוכן השאלה מיהו בעל הקניין ביצירה אם בעל העסק, שהעמיד יצירתו לשימוש העסק שבבעלותו או העסק, שקנה לו זכות בעלות ביצירה מכוח פעילות בעל העסק בשירותו.

קיראו עוד ב"בארץ"

ככל שהנדון הוא בעלות אישית של בעל העסק, הרי הפיצוי משולם לו במובחן והדבר מחזק את אופיו ההוני של הפיצוי (לא נהיר מהשאלה אם העסק הוא ישות משפטית נפרדת, ואם כך הדבר מחזק את האמור).

המשיב - ממשרד רוטמן עורכי דין

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.

סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':