אושר בטרומית: איסור הפליית עובד בשל מקום מגוריו
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון איסור הפלייה מחמת מקום מגורים), התשע"ד-2014 של חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי וקבוצת חברי הכנסת.
מוצע להוסיף את מקום המגורים לרשימת העילות שאסור למעביד להפלות בגינן בין עובדיו או בין דורשי עבודה.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אוסר על מעביד להפלות בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת אחת מהעילות הבאות: גיל, גזע, דת, לאומיות, ארץ מוצא, מין, נטייה מינית, מעמדם האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית, הורות, השקפה, מפלגה או שירות במילואים. איסור הפלייה זה מתייחס למכלול יחסי העבודה שבין המעביד לעובד וכולל את הליך הקבלה לעבודה, תנאי עבודה, קידום בעבודה, הכשרה או השתלמות מקצועית, פיטורים או פיצויי פיטורים והטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מעבודה.
הצעת החוק מבקשת להיאבק בקולות המגונים שנשמעו לאחרונה המבקשים להפלות באופן פסול בין עובד המתגורר במקום אחד לעובד המתגורר במקום אחר ללא סיבה מהותית המאבחנת בין העובדים מלבד מקום מגוריהם. על פי ההצעה הפליית עובד בשל מקום מגוריו תהפוך לעבירה שדינה, ככל צורת הפלייה אחרת המוגנת בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, קנס העשוי להגיע לגובה של 150,000 . "
ח"כ מועלם רפאלי: מקום מגורים של אדם מושפע מכל כך הרבה סיבות, ולא יכול להיות שישפיע על מקום הקבלה. ניקח למשל את מנהל בית הספר שמסרב להעסיק מתנחלים בגלל מקום מגוריהם, ואמר למורה שכאשר אותו מורה גר בחיפה הוא היה מוסרי וכשעבר לקריית ארבע הפסיק להיות מוסרי. תריך להגיד פה אמירה ברורה, אנחנו רוצים להגן על זכויות האנשים בכל מקום בו הם מבקשים לעבוד, ולמנוע הפלייה נוספת שמנסים מכל מיני כיוונים רעים להחדיר לתוכנו.
שר הכלכלה נפתלי בנט (הבית היהודי) השיב בשם הממשלה: מפלגות השמאל הם בודאי בעד שוויון זכויות לכולם אז אני לא מעלה בדעתי שהם יצביעו נגד, ואני מניח שמפריע להם מאוד שמתיישב שגר בשומרון מופלה לרעה. המבחן של לוחמי השוויון הגדולים הוא בשוויון שפחות מעניין אותם.
ח"כ מוחמד ברכה (חד"ש): מטרתה של הצעה זו היא להכשיר סיפוח של השטחים הכבושים, ולנהוג בשטחים האלה כאילו הם בשטחה הריבוני של מדינת ישראל. ההצעה באה לתת גושפנקה חוקית למשהו שהוא לא חוקי וזה ההתנחלויות. לו ההצעה הייתה מדברת על אזרחים שבתוך מדינת ישראל, היינו מוחאים כפיים איך יצא משהו נורמלי ממפלגה גזענית
27 ח"כים תמכו בהצעה ו12 התנגדו, ההצעה תועבר לוועדת העבודה והרווחה להכנתה לקריאה ראשונה
(*) המידע באדיבות "כל עובד" - מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״
בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס
ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.
אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.
הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה.
הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- "אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות
לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
