הג'וקר: איש השנה 2013 של פורבס ישראל - נשיא אירן חסן רוחאני
חודשים ספורים בלבד מאז נבחר לתפקיד נשיא אירן, חסן רוחאני, הוא נבחר גם לאיש השנה 2013 של המגזין פורבס ישראל, זאת לאחר שהצליח לחבל במעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית, לדרדר את יחסיה עם ארה"ב לשפל חסר תקדים ולהוריד מהשולחן את אופציית התקיפה. כך הפך דווקא אויבה הגדול ביותר של ישראל לדמות שהכי השפיעה עליה השנה.
בכתבת השער של גיליון פורבס האחרון, המסכם את שנת 2013, עומדים המרואיינים - ביניהם ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי, שגריר ישראל באו"ם לשעבר דני גילרמן, ראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר גיורא איילנד ועוד שורה של בכירים מצמרת מערכת הביטחון והאקדמיה על השפעתו מרחיקת הלכת של רוחאני על ישראל בתוך חודשים ספורים בלבד.
בכתבה רחבת היקף עוסק המגזין בנעשה בתוך אירן ובזירה הבינלאומית וכיצד משפיעים תהליכים אלה על ישראל. ההתחזקות של אירן בזירה הבינלאומית, אומרים הבכירים בכתבה, באה במידה רבה על חשבון ישראל, שתופסת את מקומה של אירן כמדינה מבודדת. תוך חודשים ספורים הניבה מדיניות החיוכים של רוחאני קרע חסר תקדים ביחסי ישראל ארצות הברית, ודרדרה את מעמדה של ישראל בעולם.
"ההסכם פגע באמון בין ישראל לארה"ב, ופגע במעמדה של ישראל", אמר לפורבס ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי, "ישראל נתפסת כחלשה ומבודדת ואילו אירן כחזקה ובעלת השפעה באזור".
- בזמן שמאסק מוכתר איש השנה בטיים, טסלה יורדת 5% מתחת א' ד' למניה
- אנשי השנה 2019 עשרת הגדולים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בזכות פוליטיקת החיוכים שהחליפה את הנאומים הארסיים והכחשת השואה של קודמו, יכול נשיאה הטרי של אירן להישען לאחור ולהתבונן בשביעות רצון על הזעזועים הרבים שהתרחשו באזור מאז כניסתו לתפקיד. גולת הכותרת היא כמובן ההסדר ההיסטורי שהשיג עם ארה"ב, הסדר שמתחיל את תהליך יציאתה של המדינה השיעית מבידוד מדיני ולא פחות חשוב מכך, קורע קרע בין האויבת הגדולה ישראל לבעלת בריתה החשובה ביותר, ארצות הברית. אין ספק שמדובר במשבר החמור ביותר ביחסים בין ארצות הברית לישראל.
"הקורבן המידי של ההסכם בין ארה"ב לאיראן הוא מערכת היחסים של ישראל עם ארה"ב והאמון הישראלי באמריקאים", אומר לפורבס דני גילרמן, לשעבר שגריר ישראל באו"ם. "ישנו תהליך מתמשך של פגיעה באמון בארה"ב, שהתחיל לפני שנים. יש תחושה בקרב בנות הברית של ארה"ב שזו אולי לא אותה ארה"ב חזקה של העבר".
את דבריו של גילרמן מחזק ד"ר טל פבל, מרצה למזרח התיכון באוניברסיטת בר אילן: "רוחאני הוא הסולם שהאמריקנים חיכו לו כדי לרדת מהעץ של התקיפה באירן. כעת אנחנו עדים לתהליך של הוצאת האיראנים מהבידוד המדיני. ישראל פתאום נתפסת כמחרחרת מלחמה, בעוד שרוחאני זוכה לתדמית של מתון".
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
