קיה פורטה החדשה: מבחן דרכים השקה ישראלית

המשפחתית של קיה גדלה והיבואנית מסתערת עימה על לב השוק. יצאנו לבדוק האם המתחרים צריכים לדאוג
אלי שאולי |

קיה פורטה החדשהקיה סיימה את השנה הטובה ביותר שלה בישראל וכעת היא כבר לא אנדרדוג מפתיע, אלא שחקנית מפתח בשוק שצריכה לשמור על מעמדה. לכן היא לא יכולה ולא מתכוונת לנוח על זרי דפנה ואחד מכלי הנשק החשובים שלה ל-2013 היא הפורטה החדשה.
כשהחל שיווקה של הפורטה הקודמת בסוף 2009, הייתה המכונית השחקנית העיקרית במהפך הגדול שחוללה קיה בשוק הישראלי והכניסה את המותג הקוריאני כשווה בין שווים לשוק החשוב בארץ. עכשיו מגיע דור חדש, והציפיות מימנה גדולות ביותר – גם בשוק המקומי וגם מבחינת האספקט העולמי שכן ישראל היא השוק האירופאי הראשון שמקבל את המשפחתית החדשה.
 
עיצוב

לפורטה, שחולקת בסיס עם ה-i35 של יונדאי וכמוה מיועד יותר לשוק האמריקני, קלפי פתיחה מצוינים. נתון בסיס הגלגלים, 270 ס"מ שווה לגדולות בקטגוריה ומנוע ה-1.6 ליטר שלה הוא עדיין מהחזקים בתחום העממי עם 130 כ"ס (ההבדל בשני הסוסים לעומת האחות של יונדאי נובע משיטות מדידה).
 
 
 
וישנו כמובן את המראה. כן, בזריזות מרשימה הפך העיצוב ממגרעת לנשק חשוב של קיה ושל הקוריאנים בכלל. ואחד הצעדים הגדולים לעומת הפורטה היוצאת הוא המראה המושך של המכונית. החזית לובשת כמובן את 'לוע הנמר' הקוריאני, אלא שכאן היא קמורה ומשתלבת היטב בחרטום הקצר. הפורטה ארוכה ורחבה מבעבר אך גם נמוכה יותר מה שיוצר פרופורציות דינאמיות יותר ומראה נקי ומעט גרמני. הקווים מזכירים את מה שראינו באופטימה ובריו אבל באופן הרבה יותר יפה ומושך. במבט מאחור יש בה משהו בסגנון מכוניות הקופה, גם אם יחידות התאורה מזכירות במשהו את פורד פוקוס וה-i35.

מבפנים
לקוחות קיה ירגישו מייד בבית בפורטה החדשה שעושה אבולוציה נאה למרכיבים המוכרים. הקווים המעוגלים והמוטים לכיוון הנהג נאים מבעבר ומושכים יותר ומערך השמע והאקלים נראה מוכר ומשתמש בתאורה האדומה שנוסכת תחושה גרמנית. את התחושה הזו מחזקים הגוונים הכהים והמאוד ייעודיים וכיסוי המחוונים דמוי העור. סה"כ התחושה מאוד נעימה גם אם היא אינה פורצת דרך. מבחינת איכות החומרים נמצא לא מעט חלקים עם פלסטיק קשיח (ובעלי תחושה מוצקה) ומספר מתגים (איתות, מגבים) נראים מיושנים.
תנוחת הנהיגה טובה למדי לנמוכים אך לגבוהים קו הגג עלול להסתיר. מאחור המושב מעט נמוך ויש בו מרחב טוב לרגליים, אך המרווח לראש אינו מרהיב. תא המטען מציע נפח טוב אך אין לו פתיחה חיצונית.
 
 

בתנועה
לפורטה היוצאת לא הייתה בעיית ביצועים ובכל זאת אחד השיפורים נמצא בחטיבת הכוח. עם המהדורה המוכרת מיונדאי של מנוע ה-1.6 ליטר שבעזרת תזמון שסתומים משתנה כפול מייצר 130 כ"ס ומומנט של 16.1 קג"מ ב-4,850 סל"ד גבוהים. כל זה משודך לתיבה אוטומטית עם 6 הילוכים. זו יחידת כוח נעימה, וזורמת למדי. היא רושמת נתוני תאוצה נאים (11.9 שניות ל-100 קמ"ש) ומעניקה תחושה טובה בייחוד למי שלא יתבייש ללחוץ על המצערת. המנוע אוהב לחיות בסל"ד גבוה, שם הוא מעט רועש גם אם לא באופן מטריד, אבל אל תצפו מהפורטה להיות תזזיתית. התיבה עובדת היטב ומזכירה לנו מדוע אנחנו עדיין מעדיפים אוטומטיות מסורתיות על פני כפולות מצמד. בתנאים מגוונים צריכת הדלק נעה סביב 13.5 ק"מ לליטר. בהחלט נאה.
 
קו השיפור של קיה ממשיך גם להתנהגות כאשר לפורטה יכולת טובה והתנהגות מאוזנת וברורה. לכך מצטרף ריסון נכון של תנודות השלדה, ותגובות נכונות להרפיות מהמצערת. ההגה הקל קצת פחות מבריק ומרגיש מלאכותי ומנותק.
נראה שהפורטה מעט נוחה מאחותה בייחוד מחוץ לעיר שם היא מתמודדת לא רע עם שיבושים קטנים ופעולת המתלים מרגישה בוגרת. רעשי הכביש היו מעט נוכחים מדי וכך גם והרוח.
 
 

סיכום
קיה פורטה הקודמת הייתה אפרורית מדי, החדשה מוסיפה לתפריט את כוח המשיכה החזותי. היא נראית מיוחדת, וגם נעימה מבפנים, היא מציעה מפרט נכון לשוק, 7 שנות אחריות, ורמת אבזור נאותה אפילו בגרסה הבסיסית (שמע, עם בלוטות' ושליטה מההגה, בקרת שיוט ובקרת אקלים). זה כבר לא מפתיע שיש לקיה קלף שצריך להדאיג את המתחרים. בקיה ישראל כנראה שיודעים זאת שכן עם תג מחיר שנע בין 127,000 ל-129,000 שקלים (בדיוק מחירי יונדאי i35)  הם כבר לא מתהדרים במחיר זול מהמתחרים. הצפיות הם בהתאם: מכירות של כ-5,000 יחידות בשנה בחלוקה של 70% לציי רכב כשהיתר לשוק הפרטי.
הרבה יותר על הפורטה החדשה תוכלו לקרוא בגיליון אוטו 236.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.