קיה פורטה החדשה: מבחן דרכים השקה ישראלית

המשפחתית של קיה גדלה והיבואנית מסתערת עימה על לב השוק. יצאנו לבדוק האם המתחרים צריכים לדאוג
אלי שאולי |

קיה פורטה החדשהקיה סיימה את השנה הטובה ביותר שלה בישראל וכעת היא כבר לא אנדרדוג מפתיע, אלא שחקנית מפתח בשוק שצריכה לשמור על מעמדה. לכן היא לא יכולה ולא מתכוונת לנוח על זרי דפנה ואחד מכלי הנשק החשובים שלה ל-2013 היא הפורטה החדשה.
כשהחל שיווקה של הפורטה הקודמת בסוף 2009, הייתה המכונית השחקנית העיקרית במהפך הגדול שחוללה קיה בשוק הישראלי והכניסה את המותג הקוריאני כשווה בין שווים לשוק החשוב בארץ. עכשיו מגיע דור חדש, והציפיות מימנה גדולות ביותר – גם בשוק המקומי וגם מבחינת האספקט העולמי שכן ישראל היא השוק האירופאי הראשון שמקבל את המשפחתית החדשה.
 
עיצוב

לפורטה, שחולקת בסיס עם ה-i35 של יונדאי וכמוה מיועד יותר לשוק האמריקני, קלפי פתיחה מצוינים. נתון בסיס הגלגלים, 270 ס"מ שווה לגדולות בקטגוריה ומנוע ה-1.6 ליטר שלה הוא עדיין מהחזקים בתחום העממי עם 130 כ"ס (ההבדל בשני הסוסים לעומת האחות של יונדאי נובע משיטות מדידה).
 
 
 
וישנו כמובן את המראה. כן, בזריזות מרשימה הפך העיצוב ממגרעת לנשק חשוב של קיה ושל הקוריאנים בכלל. ואחד הצעדים הגדולים לעומת הפורטה היוצאת הוא המראה המושך של המכונית. החזית לובשת כמובן את 'לוע הנמר' הקוריאני, אלא שכאן היא קמורה ומשתלבת היטב בחרטום הקצר. הפורטה ארוכה ורחבה מבעבר אך גם נמוכה יותר מה שיוצר פרופורציות דינאמיות יותר ומראה נקי ומעט גרמני. הקווים מזכירים את מה שראינו באופטימה ובריו אבל באופן הרבה יותר יפה ומושך. במבט מאחור יש בה משהו בסגנון מכוניות הקופה, גם אם יחידות התאורה מזכירות במשהו את פורד פוקוס וה-i35.

מבפנים
לקוחות קיה ירגישו מייד בבית בפורטה החדשה שעושה אבולוציה נאה למרכיבים המוכרים. הקווים המעוגלים והמוטים לכיוון הנהג נאים מבעבר ומושכים יותר ומערך השמע והאקלים נראה מוכר ומשתמש בתאורה האדומה שנוסכת תחושה גרמנית. את התחושה הזו מחזקים הגוונים הכהים והמאוד ייעודיים וכיסוי המחוונים דמוי העור. סה"כ התחושה מאוד נעימה גם אם היא אינה פורצת דרך. מבחינת איכות החומרים נמצא לא מעט חלקים עם פלסטיק קשיח (ובעלי תחושה מוצקה) ומספר מתגים (איתות, מגבים) נראים מיושנים.
תנוחת הנהיגה טובה למדי לנמוכים אך לגבוהים קו הגג עלול להסתיר. מאחור המושב מעט נמוך ויש בו מרחב טוב לרגליים, אך המרווח לראש אינו מרהיב. תא המטען מציע נפח טוב אך אין לו פתיחה חיצונית.
 
 

בתנועה
לפורטה היוצאת לא הייתה בעיית ביצועים ובכל זאת אחד השיפורים נמצא בחטיבת הכוח. עם המהדורה המוכרת מיונדאי של מנוע ה-1.6 ליטר שבעזרת תזמון שסתומים משתנה כפול מייצר 130 כ"ס ומומנט של 16.1 קג"מ ב-4,850 סל"ד גבוהים. כל זה משודך לתיבה אוטומטית עם 6 הילוכים. זו יחידת כוח נעימה, וזורמת למדי. היא רושמת נתוני תאוצה נאים (11.9 שניות ל-100 קמ"ש) ומעניקה תחושה טובה בייחוד למי שלא יתבייש ללחוץ על המצערת. המנוע אוהב לחיות בסל"ד גבוה, שם הוא מעט רועש גם אם לא באופן מטריד, אבל אל תצפו מהפורטה להיות תזזיתית. התיבה עובדת היטב ומזכירה לנו מדוע אנחנו עדיין מעדיפים אוטומטיות מסורתיות על פני כפולות מצמד. בתנאים מגוונים צריכת הדלק נעה סביב 13.5 ק"מ לליטר. בהחלט נאה.
 
קו השיפור של קיה ממשיך גם להתנהגות כאשר לפורטה יכולת טובה והתנהגות מאוזנת וברורה. לכך מצטרף ריסון נכון של תנודות השלדה, ותגובות נכונות להרפיות מהמצערת. ההגה הקל קצת פחות מבריק ומרגיש מלאכותי ומנותק.
נראה שהפורטה מעט נוחה מאחותה בייחוד מחוץ לעיר שם היא מתמודדת לא רע עם שיבושים קטנים ופעולת המתלים מרגישה בוגרת. רעשי הכביש היו מעט נוכחים מדי וכך גם והרוח.
 
 

סיכום
קיה פורטה הקודמת הייתה אפרורית מדי, החדשה מוסיפה לתפריט את כוח המשיכה החזותי. היא נראית מיוחדת, וגם נעימה מבפנים, היא מציעה מפרט נכון לשוק, 7 שנות אחריות, ורמת אבזור נאותה אפילו בגרסה הבסיסית (שמע, עם בלוטות' ושליטה מההגה, בקרת שיוט ובקרת אקלים). זה כבר לא מפתיע שיש לקיה קלף שצריך להדאיג את המתחרים. בקיה ישראל כנראה שיודעים זאת שכן עם תג מחיר שנע בין 127,000 ל-129,000 שקלים (בדיוק מחירי יונדאי i35)  הם כבר לא מתהדרים במחיר זול מהמתחרים. הצפיות הם בהתאם: מכירות של כ-5,000 יחידות בשנה בחלוקה של 70% לציי רכב כשהיתר לשוק הפרטי.
הרבה יותר על הפורטה החדשה תוכלו לקרוא בגיליון אוטו 236.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

תרופות (גרוק)תרופות (גרוק)

תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר

כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד;  כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת




ענת גלעד |

ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון - קונצרטה. 


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


 איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?

שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.

הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח. 

כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.