קיה פורטה החדשה: מבחן דרכים השקה ישראלית
קיה פורטה החדשהקיה סיימה את השנה הטובה ביותר שלה בישראל וכעת היא כבר לא אנדרדוג מפתיע, אלא שחקנית מפתח בשוק שצריכה לשמור על מעמדה. לכן היא לא יכולה ולא מתכוונת לנוח על זרי דפנה ואחד מכלי הנשק החשובים שלה ל-2013 היא הפורטה החדשה.
כשהחל שיווקה של הפורטה הקודמת בסוף 2009, הייתה המכונית השחקנית העיקרית במהפך הגדול שחוללה קיה בשוק הישראלי והכניסה את המותג הקוריאני כשווה בין שווים לשוק החשוב בארץ. עכשיו מגיע דור חדש, והציפיות מימנה גדולות ביותר – גם בשוק המקומי וגם מבחינת האספקט העולמי שכן ישראל היא השוק האירופאי הראשון שמקבל את המשפחתית החדשה.
עיצוב
מבפנים
לקוחות קיה ירגישו מייד בבית בפורטה החדשה שעושה אבולוציה נאה למרכיבים המוכרים. הקווים המעוגלים והמוטים לכיוון הנהג נאים מבעבר ומושכים יותר ומערך השמע והאקלים נראה מוכר ומשתמש בתאורה האדומה שנוסכת תחושה גרמנית. את התחושה הזו מחזקים הגוונים הכהים והמאוד ייעודיים וכיסוי המחוונים דמוי העור. סה"כ התחושה מאוד נעימה גם אם היא אינה פורצת דרך. מבחינת איכות החומרים נמצא לא מעט חלקים עם פלסטיק קשיח (ובעלי תחושה מוצקה) ומספר מתגים (איתות, מגבים) נראים מיושנים.
בתנועה
לפורטה היוצאת לא הייתה בעיית ביצועים ובכל זאת אחד השיפורים נמצא בחטיבת הכוח. עם המהדורה המוכרת מיונדאי של מנוע ה-1.6 ליטר שבעזרת תזמון שסתומים משתנה כפול מייצר 130 כ"ס ומומנט של 16.1 קג"מ ב-4,850 סל"ד גבוהים. כל זה משודך לתיבה אוטומטית עם 6 הילוכים. זו יחידת כוח נעימה, וזורמת למדי. היא רושמת נתוני תאוצה נאים (11.9 שניות ל-100 קמ"ש) ומעניקה תחושה טובה בייחוד למי שלא יתבייש ללחוץ על המצערת. המנוע אוהב לחיות בסל"ד גבוה, שם הוא מעט רועש גם אם לא באופן מטריד, אבל אל תצפו מהפורטה להיות תזזיתית. התיבה עובדת היטב ומזכירה לנו מדוע אנחנו עדיין מעדיפים אוטומטיות מסורתיות על פני כפולות מצמד. בתנאים מגוונים צריכת הדלק נעה סביב 13.5 ק"מ לליטר. בהחלט נאה.
קו השיפור של קיה ממשיך גם להתנהגות כאשר לפורטה יכולת טובה והתנהגות מאוזנת וברורה. לכך מצטרף ריסון נכון של תנודות השלדה, ותגובות נכונות להרפיות מהמצערת. ההגה הקל קצת פחות מבריק ומרגיש מלאכותי ומנותק.
סיכום
קיה פורטה הקודמת הייתה אפרורית מדי, החדשה מוסיפה לתפריט את כוח המשיכה החזותי. היא נראית מיוחדת, וגם נעימה מבפנים, היא מציעה מפרט נכון לשוק, 7 שנות אחריות, ורמת אבזור נאותה אפילו בגרסה הבסיסית (שמע, עם בלוטות' ושליטה מההגה, בקרת שיוט ובקרת אקלים). זה כבר לא מפתיע שיש לקיה קלף שצריך להדאיג את המתחרים. בקיה ישראל כנראה שיודעים זאת שכן עם תג מחיר שנע בין 127,000 ל-129,000 שקלים (בדיוק מחירי יונדאי i35) הם כבר לא מתהדרים במחיר זול מהמתחרים. הצפיות הם בהתאם: מכירות של כ-5,000 יחידות בשנה בחלוקה של 70% לציי רכב כשהיתר לשוק הפרטי.
הרבה יותר על הפורטה החדשה תוכלו לקרוא בגיליון אוטו 236.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
