אז למה פייסבוק רכשה את סנאפטו? ולא, זה לא קשור לגוגל
פייסבוק ביצעה אתמול (יום א') את אחת מהרכישות הגדולות ביותר - אם לא הגדולה ביותר - בתולדותיה, כאשר רכשה את חברת סנאפטו הישראלית. סנאפטו, למי שאינו מכיר, פיתחה מעין חנות אפליקציות/פורטל/פלטפורמה המיועדים לטלפונים ייעודיים ובסיסיים שכיום אינם מסוגלים להריץ אפליקציות מתקדמות כמו טלפונים חכמים.
אבל לפייסבוק יש כבר אפליקציית סנאפטו - 2 החברות משתפות פעולה מינואר האחרון. בנוסף, סנאפטו השיקה אפליקציית פייסבוק לא רשמית לפני למעלה משנה. מדוע אם כך הרשת החברתית הייתה צריכה לרכוש את סנאפטו?
באחד מכלי התקשורת הכלכליים הישראליים עלתה ההשערה שמדובר בתחרות מול הרשת החברתית העתידית של גוגל. לפי אותו מאמר, הצמיחה של הרשת החברתית נעצרה והיא כעת מעוניינת להיכנס לשוק המדינות המתפתחות על מנת להכין את עצמה לתחרות מול גוגל.
האמת רחוקה מכך. קצב הצמיחה של פייסבוק לא עצר לרגע - החברה אומנם לא שחררה את נתוני הצמיחה הרשמיים שלה מאז שחגגה את 500 מיליון המשתמשים שלה, אבל זה לא אומר שפייסבוק לא גדלה. למען האמת, היא נמצאת כעת באחד מפרצי הגדילה המשמעותיים ביותר שלה, ולפי אתרים כגון facebakers יש ברשותה למעלה מ-640 מיליון משתמשים רשומים.
בנוסף, מנכ"ל גוגל היוצא אריק שמידט כבר הודיע בפירוש שהחברה אינה עובדת על רשת חברתית מתחרה, אלא על מספר תוספים ושכבות חברתיות. אבל חשוב מכך, לפייסבוק יש כבר נוכחות משמעותית במדינות מתפתחות. יש לה שיעורי חדירה גבוהים במיוחד במדינות כגון צ'ילה, מלזיה, סרביה, אלבניה, טורקיה, אורוגוואי וארגנטינה. בנוסף, במדינות עם נוכחות חזקה של מכשירי סלולר, כגון הודו ואינדונזיה, נרשם בשנה האחרונה קצבי צמיחה גדולים במיוחד.
בחודש האחרון - בעיקר בזכות מהפכות היסמין במזרח התיכון - נרשמו קצבי גידול מרשימים במיוחד במדינות כגון מצריים ותימן. בחצי השנה האחרונה, במדינות כגון רוסיה, קזחסטן, בלרוסיה, עיראק, ברזיל, קמבודיה וסין נרשמו קצבי גידול של למעלה מ-100%.
אז למה פייסבוק מעוניינת לרכוש את סנאפטו? לא על מנת להיכנס לשווקים המתפתחים - אלא על מנת לקדם את היכולת הטכנולוגית שלה בפיתוח לטלפונים ייעודיים, ג'אווה ושווקים מתפתחים.
בהודו, לדוגמה, פייסבוק השיקה יחד עם ספקיות הסלולר המקומיות את 0.facebook, אתר המבוסס על טקסט בלבד. למרות כל זאת, גרסאות המובייל והטקסט של פייסבוק עדיין אינן ידידותיות או פרקטיות במיוחד. לסנאפטו יש ניסיון מוכח בפיתוח J2ME, ניסיון שיכול לסייע לפייסבוק להגדיל את ההיצע השירותים הזמינים גם עבור טלפונים בסיסיים. בדרך זו, למשל, היא גם תוכל להשיק את פייסבוק פלייסס או פייסבוק דילס בכל העולם.
זהו שוק משתלם ורווחי במיוחד, המוערך במאות מיליארדי דולר מדי שנה. מספר חברות עובדות כיום על קו התפר בין שירותים מתקדמים השמורים רק לטלפונים חכמים ומבוססים על צריכת דאטה, ועל שירותים המיועדים לרשתות סלולר מהדור הישן. כך למשל קיימים שירותים כגון Mig33, רשת חברתית המאפשרת מכירת כסף וירטואלי במתכונת פרמידה דרך הודעות טקסט, או באבלי, המאפשרת שליחת הודעות קוליות קצרות כתחליף לפודקסטינג וכמובן אופרה מיני, הדפדפן המסוגל לכווץ בצורה משמעותית את צריכת הדאטה.
אז פייסבוק דווקא כן הולך להתחרות בגוגל בצורה עקיפה - אבל לא מהזווית של הרשתות החברתיות, אלא בתחום השירותים. ענקית החיפוש נכנסת כיום ל'שוק 3 המיליארד', 3 מיליארד איש הנמצאים בטווח אנטנות סלולר אבל אינם מחזיקים במכשיר סלולר. גוגל רוצה להביא את אנדרואיד לכל פינה בכל העולם, עם שירותי מיקום, חיפוש, דוא"ל, הודעות, דילים, מבצעים ועוד. פייסבוק מציעה כיום חבילת שירותים מקיפה משל עצמה - וסנאפטו היא ערוץ הפצה מצוין.

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
.jpg)
קנאביס - האם מותר לכם להשתמש, כמה מותר להחזיק, מהם העונשים?
שאלות ותשובות על קנאביס בישראל
מדברים בלי הפסקה על קנאביס, אבל אל תחשבו שהשימוש כבר חוקי. זה עוד רחוק. החזקת קנאביס בכמות של עד 15 גרם נחשבת לשימוש עצמי, אך עדיין אסורה על פי חוק. במקרים כאלה, רשויות האכיפה לרוב יטילו קנס או יציעו הליך חלופי במקום כתב אישום, במיוחד אם מדובר בעבירה ראשונה.
בפועל, קנאביס מותר בארץ רק לשימושים רפואיים ורק למי שיש לו אישור. היו ניסיונות להרחיב את האישור גם לפנאי, בינתיים אין אישור כזה. הנה שאלות ותשובות על קנאביס בישראל:
האם אפשר לקנות
קנאביס באופן חוקי בישראל?
כן, אבל רק עם רישיון רפואי ממשרד הבריאות. מי שקיבל את האישור יכול לרכוש קנאביס בבתי מרקחת מורשים בלבד. אין אפשרות חוקית לרכוש קנאביס לשימוש אישי ללא אישור רפואי.
מה נחשב לשימוש עצמי לפי החוק?
שימוש עצמי מוגדר כהחזקת קנאביס בכמות של עד 15 גרם. מעבר לכך, העבירה עלולה להיחשב לסחר או החזקה שלא לשימוש עצמי, ועונשה חמור יותר.
- שיח מגדילה רווחים למרות ירידה בהכנסות
- רודפים אחרי חלום ה-AI? כדאי שתחשבו שוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קריאה מעניינת: מהפכה בשוק הקנאביס? טראמפ שוקל להוריד את הסיווג הפדרלי - מה המשמעות?
