אז למה פייסבוק רכשה את סנאפטו? ולא, זה לא קשור לגוגל

גוגל היא לא הסיבה לרכישה של החברה הישראלית על ידי הרשת החברתית, אלא פשוט חבילת שירותים שפייסבוק תציע למיליארדי לקוחות פוטנציאלים
הראל עילם - אתר 140 |

פייסבוק ביצעה אתמול (יום א') את אחת מהרכישות הגדולות ביותר - אם לא הגדולה ביותר - בתולדותיה, כאשר רכשה את חברת סנאפטו הישראלית. סנאפטו, למי שאינו מכיר, פיתחה מעין חנות אפליקציות/פורטל/פלטפורמה המיועדים לטלפונים ייעודיים ובסיסיים שכיום אינם מסוגלים להריץ אפליקציות מתקדמות כמו טלפונים חכמים.

אבל לפייסבוק יש כבר אפליקציית סנאפטו - 2 החברות משתפות פעולה מינואר האחרון. בנוסף, סנאפטו השיקה אפליקציית פייסבוק לא רשמית לפני למעלה משנה. מדוע אם כך הרשת החברתית הייתה צריכה לרכוש את סנאפטו?

באחד מכלי התקשורת הכלכליים הישראליים עלתה ההשערה שמדובר בתחרות מול הרשת החברתית העתידית של גוגל. לפי אותו מאמר, הצמיחה של הרשת החברתית נעצרה והיא כעת מעוניינת להיכנס לשוק המדינות המתפתחות על מנת להכין את עצמה לתחרות מול גוגל.

האמת רחוקה מכך. קצב הצמיחה של פייסבוק לא עצר לרגע - החברה אומנם לא שחררה את נתוני הצמיחה הרשמיים שלה מאז שחגגה את 500 מיליון המשתמשים שלה, אבל זה לא אומר שפייסבוק לא גדלה. למען האמת, היא נמצאת כעת באחד מפרצי הגדילה המשמעותיים ביותר שלה, ולפי אתרים כגון facebakers יש ברשותה למעלה מ-640 מיליון משתמשים רשומים.

בנוסף, מנכ"ל גוגל היוצא אריק שמידט כבר הודיע בפירוש שהחברה אינה עובדת על רשת חברתית מתחרה, אלא על מספר תוספים ושכבות חברתיות. אבל חשוב מכך, לפייסבוק יש כבר נוכחות משמעותית במדינות מתפתחות. יש לה שיעורי חדירה גבוהים במיוחד במדינות כגון צ'ילה, מלזיה, סרביה, אלבניה, טורקיה, אורוגוואי וארגנטינה. בנוסף, במדינות עם נוכחות חזקה של מכשירי סלולר, כגון הודו ואינדונזיה, נרשם בשנה האחרונה קצבי צמיחה גדולים במיוחד.

בחודש האחרון - בעיקר בזכות מהפכות היסמין במזרח התיכון - נרשמו קצבי גידול מרשימים במיוחד במדינות כגון מצריים ותימן. בחצי השנה האחרונה, במדינות כגון רוסיה, קזחסטן, בלרוסיה, עיראק, ברזיל, קמבודיה וסין נרשמו קצבי גידול של למעלה מ-100%.

אז למה פייסבוק מעוניינת לרכוש את סנאפטו? לא על מנת להיכנס לשווקים המתפתחים - אלא על מנת לקדם את היכולת הטכנולוגית שלה בפיתוח לטלפונים ייעודיים, ג'אווה ושווקים מתפתחים.

בהודו, לדוגמה, פייסבוק השיקה יחד עם ספקיות הסלולר המקומיות את 0.facebook, אתר המבוסס על טקסט בלבד. למרות כל זאת, גרסאות המובייל והטקסט של פייסבוק עדיין אינן ידידותיות או פרקטיות במיוחד. לסנאפטו יש ניסיון מוכח בפיתוח J2ME, ניסיון שיכול לסייע לפייסבוק להגדיל את ההיצע השירותים הזמינים גם עבור טלפונים בסיסיים. בדרך זו, למשל, היא גם תוכל להשיק את פייסבוק פלייסס או פייסבוק דילס בכל העולם.

זהו שוק משתלם ורווחי במיוחד, המוערך במאות מיליארדי דולר מדי שנה. מספר חברות עובדות כיום על קו התפר בין שירותים מתקדמים השמורים רק לטלפונים חכמים ומבוססים על צריכת דאטה, ועל שירותים המיועדים לרשתות סלולר מהדור הישן. כך למשל קיימים שירותים כגון Mig33, רשת חברתית המאפשרת מכירת כסף וירטואלי במתכונת פרמידה דרך הודעות טקסט, או באבלי, המאפשרת שליחת הודעות קוליות קצרות כתחליף לפודקסטינג וכמובן אופרה מיני, הדפדפן המסוגל לכווץ בצורה משמעותית את צריכת הדאטה.

אז פייסבוק דווקא כן הולך להתחרות בגוגל בצורה עקיפה - אבל לא מהזווית של הרשתות החברתיות, אלא בתחום השירותים. ענקית החיפוש נכנסת כיום ל'שוק 3 המיליארד', 3 מיליארד איש הנמצאים בטווח אנטנות סלולר אבל אינם מחזיקים במכשיר סלולר. גוגל רוצה להביא את אנדרואיד לכל פינה בכל העולם, עם שירותי מיקום, חיפוש, דוא"ל, הודעות, דילים, מבצעים ועוד. פייסבוק מציעה כיום חבילת שירותים מקיפה משל עצמה - וסנאפטו היא ערוץ הפצה מצוין.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".