אז למה פייסבוק רכשה את סנאפטו? ולא, זה לא קשור לגוגל
פייסבוק ביצעה אתמול (יום א') את אחת מהרכישות הגדולות ביותר - אם לא הגדולה ביותר - בתולדותיה, כאשר רכשה את חברת סנאפטו הישראלית. סנאפטו, למי שאינו מכיר, פיתחה מעין חנות אפליקציות/פורטל/פלטפורמה המיועדים לטלפונים ייעודיים ובסיסיים שכיום אינם מסוגלים להריץ אפליקציות מתקדמות כמו טלפונים חכמים.
אבל לפייסבוק יש כבר אפליקציית סנאפטו - 2 החברות משתפות פעולה מינואר האחרון. בנוסף, סנאפטו השיקה אפליקציית פייסבוק לא רשמית לפני למעלה משנה. מדוע אם כך הרשת החברתית הייתה צריכה לרכוש את סנאפטו?
באחד מכלי התקשורת הכלכליים הישראליים עלתה ההשערה שמדובר בתחרות מול הרשת החברתית העתידית של גוגל. לפי אותו מאמר, הצמיחה של הרשת החברתית נעצרה והיא כעת מעוניינת להיכנס לשוק המדינות המתפתחות על מנת להכין את עצמה לתחרות מול גוגל.
האמת רחוקה מכך. קצב הצמיחה של פייסבוק לא עצר לרגע - החברה אומנם לא שחררה את נתוני הצמיחה הרשמיים שלה מאז שחגגה את 500 מיליון המשתמשים שלה, אבל זה לא אומר שפייסבוק לא גדלה. למען האמת, היא נמצאת כעת באחד מפרצי הגדילה המשמעותיים ביותר שלה, ולפי אתרים כגון facebakers יש ברשותה למעלה מ-640 מיליון משתמשים רשומים.
בנוסף, מנכ"ל גוגל היוצא אריק שמידט כבר הודיע בפירוש שהחברה אינה עובדת על רשת חברתית מתחרה, אלא על מספר תוספים ושכבות חברתיות. אבל חשוב מכך, לפייסבוק יש כבר נוכחות משמעותית במדינות מתפתחות. יש לה שיעורי חדירה גבוהים במיוחד במדינות כגון צ'ילה, מלזיה, סרביה, אלבניה, טורקיה, אורוגוואי וארגנטינה. בנוסף, במדינות עם נוכחות חזקה של מכשירי סלולר, כגון הודו ואינדונזיה, נרשם בשנה האחרונה קצבי צמיחה גדולים במיוחד.
בחודש האחרון - בעיקר בזכות מהפכות היסמין במזרח התיכון - נרשמו קצבי גידול מרשימים במיוחד במדינות כגון מצריים ותימן. בחצי השנה האחרונה, במדינות כגון רוסיה, קזחסטן, בלרוסיה, עיראק, ברזיל, קמבודיה וסין נרשמו קצבי גידול של למעלה מ-100%.
אז למה פייסבוק מעוניינת לרכוש את סנאפטו? לא על מנת להיכנס לשווקים המתפתחים - אלא על מנת לקדם את היכולת הטכנולוגית שלה בפיתוח לטלפונים ייעודיים, ג'אווה ושווקים מתפתחים.
בהודו, לדוגמה, פייסבוק השיקה יחד עם ספקיות הסלולר המקומיות את 0.facebook, אתר המבוסס על טקסט בלבד. למרות כל זאת, גרסאות המובייל והטקסט של פייסבוק עדיין אינן ידידותיות או פרקטיות במיוחד. לסנאפטו יש ניסיון מוכח בפיתוח J2ME, ניסיון שיכול לסייע לפייסבוק להגדיל את ההיצע השירותים הזמינים גם עבור טלפונים בסיסיים. בדרך זו, למשל, היא גם תוכל להשיק את פייסבוק פלייסס או פייסבוק דילס בכל העולם.
זהו שוק משתלם ורווחי במיוחד, המוערך במאות מיליארדי דולר מדי שנה. מספר חברות עובדות כיום על קו התפר בין שירותים מתקדמים השמורים רק לטלפונים חכמים ומבוססים על צריכת דאטה, ועל שירותים המיועדים לרשתות סלולר מהדור הישן. כך למשל קיימים שירותים כגון Mig33, רשת חברתית המאפשרת מכירת כסף וירטואלי במתכונת פרמידה דרך הודעות טקסט, או באבלי, המאפשרת שליחת הודעות קוליות קצרות כתחליף לפודקסטינג וכמובן אופרה מיני, הדפדפן המסוגל לכווץ בצורה משמעותית את צריכת הדאטה.
אז פייסבוק דווקא כן הולך להתחרות בגוגל בצורה עקיפה - אבל לא מהזווית של הרשתות החברתיות, אלא בתחום השירותים. ענקית החיפוש נכנסת כיום ל'שוק 3 המיליארד', 3 מיליארד איש הנמצאים בטווח אנטנות סלולר אבל אינם מחזיקים במכשיר סלולר. גוגל רוצה להביא את אנדרואיד לכל פינה בכל העולם, עם שירותי מיקום, חיפוש, דוא"ל, הודעות, דילים, מבצעים ועוד. פייסבוק מציעה כיום חבילת שירותים מקיפה משל עצמה - וסנאפטו היא ערוץ הפצה מצוין.

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.