אז למה פייסבוק רכשה את סנאפטו? ולא, זה לא קשור לגוגל
פייסבוק ביצעה אתמול (יום א') את אחת מהרכישות הגדולות ביותר - אם לא הגדולה ביותר - בתולדותיה, כאשר רכשה את חברת סנאפטו הישראלית. סנאפטו, למי שאינו מכיר, פיתחה מעין חנות אפליקציות/פורטל/פלטפורמה המיועדים לטלפונים ייעודיים ובסיסיים שכיום אינם מסוגלים להריץ אפליקציות מתקדמות כמו טלפונים חכמים.
אבל לפייסבוק יש כבר אפליקציית סנאפטו - 2 החברות משתפות פעולה מינואר האחרון. בנוסף, סנאפטו השיקה אפליקציית פייסבוק לא רשמית לפני למעלה משנה. מדוע אם כך הרשת החברתית הייתה צריכה לרכוש את סנאפטו?
באחד מכלי התקשורת הכלכליים הישראליים עלתה ההשערה שמדובר בתחרות מול הרשת החברתית העתידית של גוגל. לפי אותו מאמר, הצמיחה של הרשת החברתית נעצרה והיא כעת מעוניינת להיכנס לשוק המדינות המתפתחות על מנת להכין את עצמה לתחרות מול גוגל.
האמת רחוקה מכך. קצב הצמיחה של פייסבוק לא עצר לרגע - החברה אומנם לא שחררה את נתוני הצמיחה הרשמיים שלה מאז שחגגה את 500 מיליון המשתמשים שלה, אבל זה לא אומר שפייסבוק לא גדלה. למען האמת, היא נמצאת כעת באחד מפרצי הגדילה המשמעותיים ביותר שלה, ולפי אתרים כגון facebakers יש ברשותה למעלה מ-640 מיליון משתמשים רשומים.
בנוסף, מנכ"ל גוגל היוצא אריק שמידט כבר הודיע בפירוש שהחברה אינה עובדת על רשת חברתית מתחרה, אלא על מספר תוספים ושכבות חברתיות. אבל חשוב מכך, לפייסבוק יש כבר נוכחות משמעותית במדינות מתפתחות. יש לה שיעורי חדירה גבוהים במיוחד במדינות כגון צ'ילה, מלזיה, סרביה, אלבניה, טורקיה, אורוגוואי וארגנטינה. בנוסף, במדינות עם נוכחות חזקה של מכשירי סלולר, כגון הודו ואינדונזיה, נרשם בשנה האחרונה קצבי צמיחה גדולים במיוחד.
בחודש האחרון - בעיקר בזכות מהפכות היסמין במזרח התיכון - נרשמו קצבי גידול מרשימים במיוחד במדינות כגון מצריים ותימן. בחצי השנה האחרונה, במדינות כגון רוסיה, קזחסטן, בלרוסיה, עיראק, ברזיל, קמבודיה וסין נרשמו קצבי גידול של למעלה מ-100%.
אז למה פייסבוק מעוניינת לרכוש את סנאפטו? לא על מנת להיכנס לשווקים המתפתחים - אלא על מנת לקדם את היכולת הטכנולוגית שלה בפיתוח לטלפונים ייעודיים, ג'אווה ושווקים מתפתחים.
בהודו, לדוגמה, פייסבוק השיקה יחד עם ספקיות הסלולר המקומיות את 0.facebook, אתר המבוסס על טקסט בלבד. למרות כל זאת, גרסאות המובייל והטקסט של פייסבוק עדיין אינן ידידותיות או פרקטיות במיוחד. לסנאפטו יש ניסיון מוכח בפיתוח J2ME, ניסיון שיכול לסייע לפייסבוק להגדיל את ההיצע השירותים הזמינים גם עבור טלפונים בסיסיים. בדרך זו, למשל, היא גם תוכל להשיק את פייסבוק פלייסס או פייסבוק דילס בכל העולם.
זהו שוק משתלם ורווחי במיוחד, המוערך במאות מיליארדי דולר מדי שנה. מספר חברות עובדות כיום על קו התפר בין שירותים מתקדמים השמורים רק לטלפונים חכמים ומבוססים על צריכת דאטה, ועל שירותים המיועדים לרשתות סלולר מהדור הישן. כך למשל קיימים שירותים כגון Mig33, רשת חברתית המאפשרת מכירת כסף וירטואלי במתכונת פרמידה דרך הודעות טקסט, או באבלי, המאפשרת שליחת הודעות קוליות קצרות כתחליף לפודקסטינג וכמובן אופרה מיני, הדפדפן המסוגל לכווץ בצורה משמעותית את צריכת הדאטה.
אז פייסבוק דווקא כן הולך להתחרות בגוגל בצורה עקיפה - אבל לא מהזווית של הרשתות החברתיות, אלא בתחום השירותים. ענקית החיפוש נכנסת כיום ל'שוק 3 המיליארד', 3 מיליארד איש הנמצאים בטווח אנטנות סלולר אבל אינם מחזיקים במכשיר סלולר. גוגל רוצה להביא את אנדרואיד לכל פינה בכל העולם, עם שירותי מיקום, חיפוש, דוא"ל, הודעות, דילים, מבצעים ועוד. פייסבוק מציעה כיום חבילת שירותים מקיפה משל עצמה - וסנאפטו היא ערוץ הפצה מצוין.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
מימון הגירעון התבסס על גיוס חוב מקומי נטו של 59.2 מיליארד שקל מאז תחילת השנה וגיוס חוב נטו בחו"ל של 15.9 מיליארד שקל. כמו כן נרשמו הכנסות מהפרטות בסך 11.7 מיליארד שקל, בעיקר ממכירת קרקעות מדינה.
יעד הגירעון לשנת 2025, כפי שנקבע בתקציב הנוסף שאושר בספטמבר, עומד על 5.2% מהתוצר. לפי נתוני האומדן המעודכן, הממשלה נמצאת במסלול שמציב אותה מתחת ליעד הזה, בעיקר בזכות הצמיחה בהכנסות ממסים והתמתנות יחסית בצד ההוצאות.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
