אז למה פייסבוק רכשה את סנאפטו? ולא, זה לא קשור לגוגל
פייסבוק ביצעה אתמול (יום א') את אחת מהרכישות הגדולות ביותר - אם לא הגדולה ביותר - בתולדותיה, כאשר רכשה את חברת סנאפטו הישראלית. סנאפטו, למי שאינו מכיר, פיתחה מעין חנות אפליקציות/פורטל/פלטפורמה המיועדים לטלפונים ייעודיים ובסיסיים שכיום אינם מסוגלים להריץ אפליקציות מתקדמות כמו טלפונים חכמים.
אבל לפייסבוק יש כבר אפליקציית סנאפטו - 2 החברות משתפות פעולה מינואר האחרון. בנוסף, סנאפטו השיקה אפליקציית פייסבוק לא רשמית לפני למעלה משנה. מדוע אם כך הרשת החברתית הייתה צריכה לרכוש את סנאפטו?
באחד מכלי התקשורת הכלכליים הישראליים עלתה ההשערה שמדובר בתחרות מול הרשת החברתית העתידית של גוגל. לפי אותו מאמר, הצמיחה של הרשת החברתית נעצרה והיא כעת מעוניינת להיכנס לשוק המדינות המתפתחות על מנת להכין את עצמה לתחרות מול גוגל.
האמת רחוקה מכך. קצב הצמיחה של פייסבוק לא עצר לרגע - החברה אומנם לא שחררה את נתוני הצמיחה הרשמיים שלה מאז שחגגה את 500 מיליון המשתמשים שלה, אבל זה לא אומר שפייסבוק לא גדלה. למען האמת, היא נמצאת כעת באחד מפרצי הגדילה המשמעותיים ביותר שלה, ולפי אתרים כגון facebakers יש ברשותה למעלה מ-640 מיליון משתמשים רשומים.
בנוסף, מנכ"ל גוגל היוצא אריק שמידט כבר הודיע בפירוש שהחברה אינה עובדת על רשת חברתית מתחרה, אלא על מספר תוספים ושכבות חברתיות. אבל חשוב מכך, לפייסבוק יש כבר נוכחות משמעותית במדינות מתפתחות. יש לה שיעורי חדירה גבוהים במיוחד במדינות כגון צ'ילה, מלזיה, סרביה, אלבניה, טורקיה, אורוגוואי וארגנטינה. בנוסף, במדינות עם נוכחות חזקה של מכשירי סלולר, כגון הודו ואינדונזיה, נרשם בשנה האחרונה קצבי צמיחה גדולים במיוחד.
בחודש האחרון - בעיקר בזכות מהפכות היסמין במזרח התיכון - נרשמו קצבי גידול מרשימים במיוחד במדינות כגון מצריים ותימן. בחצי השנה האחרונה, במדינות כגון רוסיה, קזחסטן, בלרוסיה, עיראק, ברזיל, קמבודיה וסין נרשמו קצבי גידול של למעלה מ-100%.
אז למה פייסבוק מעוניינת לרכוש את סנאפטו? לא על מנת להיכנס לשווקים המתפתחים - אלא על מנת לקדם את היכולת הטכנולוגית שלה בפיתוח לטלפונים ייעודיים, ג'אווה ושווקים מתפתחים.
בהודו, לדוגמה, פייסבוק השיקה יחד עם ספקיות הסלולר המקומיות את 0.facebook, אתר המבוסס על טקסט בלבד. למרות כל זאת, גרסאות המובייל והטקסט של פייסבוק עדיין אינן ידידותיות או פרקטיות במיוחד. לסנאפטו יש ניסיון מוכח בפיתוח J2ME, ניסיון שיכול לסייע לפייסבוק להגדיל את ההיצע השירותים הזמינים גם עבור טלפונים בסיסיים. בדרך זו, למשל, היא גם תוכל להשיק את פייסבוק פלייסס או פייסבוק דילס בכל העולם.
זהו שוק משתלם ורווחי במיוחד, המוערך במאות מיליארדי דולר מדי שנה. מספר חברות עובדות כיום על קו התפר בין שירותים מתקדמים השמורים רק לטלפונים חכמים ומבוססים על צריכת דאטה, ועל שירותים המיועדים לרשתות סלולר מהדור הישן. כך למשל קיימים שירותים כגון Mig33, רשת חברתית המאפשרת מכירת כסף וירטואלי במתכונת פרמידה דרך הודעות טקסט, או באבלי, המאפשרת שליחת הודעות קוליות קצרות כתחליף לפודקסטינג וכמובן אופרה מיני, הדפדפן המסוגל לכווץ בצורה משמעותית את צריכת הדאטה.
אז פייסבוק דווקא כן הולך להתחרות בגוגל בצורה עקיפה - אבל לא מהזווית של הרשתות החברתיות, אלא בתחום השירותים. ענקית החיפוש נכנסת כיום ל'שוק 3 המיליארד', 3 מיליארד איש הנמצאים בטווח אנטנות סלולר אבל אינם מחזיקים במכשיר סלולר. גוגל רוצה להביא את אנדרואיד לכל פינה בכל העולם, עם שירותי מיקום, חיפוש, דוא"ל, הודעות, דילים, מבצעים ועוד. פייסבוק מציעה כיום חבילת שירותים מקיפה משל עצמה - וסנאפטו היא ערוץ הפצה מצוין.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
בית משפט (גרוק)ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה
ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד
בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.
