אז למה פייסבוק רכשה את סנאפטו? ולא, זה לא קשור לגוגל
פייסבוק ביצעה אתמול (יום א') את אחת מהרכישות הגדולות ביותר - אם לא הגדולה ביותר - בתולדותיה, כאשר רכשה את חברת סנאפטו הישראלית. סנאפטו, למי שאינו מכיר, פיתחה מעין חנות אפליקציות/פורטל/פלטפורמה המיועדים לטלפונים ייעודיים ובסיסיים שכיום אינם מסוגלים להריץ אפליקציות מתקדמות כמו טלפונים חכמים.
אבל לפייסבוק יש כבר אפליקציית סנאפטו - 2 החברות משתפות פעולה מינואר האחרון. בנוסף, סנאפטו השיקה אפליקציית פייסבוק לא רשמית לפני למעלה משנה. מדוע אם כך הרשת החברתית הייתה צריכה לרכוש את סנאפטו?
באחד מכלי התקשורת הכלכליים הישראליים עלתה ההשערה שמדובר בתחרות מול הרשת החברתית העתידית של גוגל. לפי אותו מאמר, הצמיחה של הרשת החברתית נעצרה והיא כעת מעוניינת להיכנס לשוק המדינות המתפתחות על מנת להכין את עצמה לתחרות מול גוגל.
האמת רחוקה מכך. קצב הצמיחה של פייסבוק לא עצר לרגע - החברה אומנם לא שחררה את נתוני הצמיחה הרשמיים שלה מאז שחגגה את 500 מיליון המשתמשים שלה, אבל זה לא אומר שפייסבוק לא גדלה. למען האמת, היא נמצאת כעת באחד מפרצי הגדילה המשמעותיים ביותר שלה, ולפי אתרים כגון facebakers יש ברשותה למעלה מ-640 מיליון משתמשים רשומים.
בנוסף, מנכ"ל גוגל היוצא אריק שמידט כבר הודיע בפירוש שהחברה אינה עובדת על רשת חברתית מתחרה, אלא על מספר תוספים ושכבות חברתיות. אבל חשוב מכך, לפייסבוק יש כבר נוכחות משמעותית במדינות מתפתחות. יש לה שיעורי חדירה גבוהים במיוחד במדינות כגון צ'ילה, מלזיה, סרביה, אלבניה, טורקיה, אורוגוואי וארגנטינה. בנוסף, במדינות עם נוכחות חזקה של מכשירי סלולר, כגון הודו ואינדונזיה, נרשם בשנה האחרונה קצבי צמיחה גדולים במיוחד.
בחודש האחרון - בעיקר בזכות מהפכות היסמין במזרח התיכון - נרשמו קצבי גידול מרשימים במיוחד במדינות כגון מצריים ותימן. בחצי השנה האחרונה, במדינות כגון רוסיה, קזחסטן, בלרוסיה, עיראק, ברזיל, קמבודיה וסין נרשמו קצבי גידול של למעלה מ-100%.
אז למה פייסבוק מעוניינת לרכוש את סנאפטו? לא על מנת להיכנס לשווקים המתפתחים - אלא על מנת לקדם את היכולת הטכנולוגית שלה בפיתוח לטלפונים ייעודיים, ג'אווה ושווקים מתפתחים.
בהודו, לדוגמה, פייסבוק השיקה יחד עם ספקיות הסלולר המקומיות את 0.facebook, אתר המבוסס על טקסט בלבד. למרות כל זאת, גרסאות המובייל והטקסט של פייסבוק עדיין אינן ידידותיות או פרקטיות במיוחד. לסנאפטו יש ניסיון מוכח בפיתוח J2ME, ניסיון שיכול לסייע לפייסבוק להגדיל את ההיצע השירותים הזמינים גם עבור טלפונים בסיסיים. בדרך זו, למשל, היא גם תוכל להשיק את פייסבוק פלייסס או פייסבוק דילס בכל העולם.
זהו שוק משתלם ורווחי במיוחד, המוערך במאות מיליארדי דולר מדי שנה. מספר חברות עובדות כיום על קו התפר בין שירותים מתקדמים השמורים רק לטלפונים חכמים ומבוססים על צריכת דאטה, ועל שירותים המיועדים לרשתות סלולר מהדור הישן. כך למשל קיימים שירותים כגון Mig33, רשת חברתית המאפשרת מכירת כסף וירטואלי במתכונת פרמידה דרך הודעות טקסט, או באבלי, המאפשרת שליחת הודעות קוליות קצרות כתחליף לפודקסטינג וכמובן אופרה מיני, הדפדפן המסוגל לכווץ בצורה משמעותית את צריכת הדאטה.
אז פייסבוק דווקא כן הולך להתחרות בגוגל בצורה עקיפה - אבל לא מהזווית של הרשתות החברתיות, אלא בתחום השירותים. ענקית החיפוש נכנסת כיום ל'שוק 3 המיליארד', 3 מיליארד איש הנמצאים בטווח אנטנות סלולר אבל אינם מחזיקים במכשיר סלולר. גוגל רוצה להביא את אנדרואיד לכל פינה בכל העולם, עם שירותי מיקום, חיפוש, דוא"ל, הודעות, דילים, מבצעים ועוד. פייסבוק מציעה כיום חבילת שירותים מקיפה משל עצמה - וסנאפטו היא ערוץ הפצה מצוין.
100 מוצרים, מחיר אחד: משרד הכלכלה משיק את יוזמת ״הסל של ישראל״
משרד הכלכלה יוביל הליך תחרותי פתוח בין רשתות הקמעונאות הגדולות בישראל, שבמסגרתו תיבחר רשת אחת שתתחייב למכור סל אחיד של 100 מוצרי יסוד במחיר הנמוך ביותר לצרכן, למשך שישה חודשים לפחות, כחלק ממהלך לאומי להפחתת יוקר המחיה והגברת התחרות בשוק המזון
משרד הכלכלה והתעשייה משיק יוזמה חדשה בשם ״הסל של ישראל”, שמטרתו להפחית את יוקר המחיה ולהגביר את התחרות בענף הקמעונאות. במסגרת המיזם, יתקיים הליך תחרותי פתוח בין רשתות המזון הגדולות בישראל, שבסופו תיבחר רשת אחת שתציע לציבור סל אחיד של 100 מוצרי יסוד במחיר הנמוך ביותר.
סל המוצרים כולל שורה ארוכה של מוצרים נפוצים המצויים כמעט בכל משק בית בישראל, בהם גבינות שונות, חמאה, קוטג', לחם, אורז, פסטה, קפה, קורנפלקס, שמן זית, טונה, מיונז, קטשופ, מוצרי תינוקות, מגבות נייר, חיתולים, חטיפים ומוצרי מזון נוספים. הרעיון המרכזי: 100 מוצרים, מחיר אחד, והרשתות מתחרות, בעוד הצרכן הוא המרוויח העיקרי. לפי נתוני המשרד, סל זה מהווה כ־12.2% מסך הצריכה השנתית של משקי הבית במזון ובטואלטיקה, בהיקף של כ־6.1 מיליארד שקלים בשנה.
סל המוצרים, מצגת משרד הכלכלה
סל המוצרים המשך, משרד הכלכלה
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- לוקהיד מרטין ומשרד הכלכלה והתעשייה חתמו על הארכת שיתוף הפעולה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, אמר כי מדובר בפרויקט לאומי חדשני שגובש לאחר עבודת מטה ממושכת של יותר מחצי שנה, ושובר את כללי המשחק בענף המזון. ברקת ציין כי המהלך צפוי לחסוך למשפחה ממוצעת בישראל כ-2,000 שקלים בשנה. לפי חישובי משרד הכלכלה, מחיר הייחוס של הסל עומד על 1,472 שקלים, כ־10% עד 15% נמוך ממחירי הסלים הממוצעים ברשתות המובילות והדיסקאונט.
