יממה לאחר נתוני הצמיחה: הדולר והאירו התחזקו קלות, בשוק חוששים מהעלאת ריבית

שערו היציג של הדולר נקבע על 3.613 שקלים. האירו התחזק ב-0.25%

על רע נתוני הצמיחה החזקים של המשק, יום המסחר במטבע חוץ התאפיין במסחר יציב למדי. הדולר התחזק בשיעור קל ושערו היציג נקבע על 3.613 שקלים והאירו התחזק בשיעור של 0.25% ושערו נקבע על 4.883 שקלים.

היציבות במסחר במטבע חוץ מגיעה לאחר שאתמול צנחו הדולר והאירו בחדות, על רקע מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר שהיה גבוה מהתחזיות. נתון זה העלה את החשש שנגיד בנק ישראל יעלה את הריבית במשק לחודש הבא. דבר נוסף אשר האיץ את צניחת הדולר היו נתוני הצמיחה החזקים של המשק.

אתמול בשעות הצהריים פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את נתוני התמ"ג שהצביעו על צמיחה חזקה של המשק בשיעור של 7.8% ברבעון הרביעי של 2010. מלבד העובדה כי נתון זה הזניק את הבורסה בתל אביב, התגבר החשש שנגיד בנק ישראל ירצה לצנן מעט את קצב הצמיחה.

אתמול נקבע שערו היציג של הדולר על רמה של 3.611 שקלים - ירידה של 1.07% לעומת רמתו ביום הקודם. האירו נחלש ב-1.05% ונקבע על 4.883 שקלים. במטרה למנוע את הידרדרות הדולר והאירו התערב אתמול בנק ישראל במסחר במט"ח ורכש על פי הערכות עשרות מיליוני דולרים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מתניהו אנגלמן מבקר המדינה
צילום: יחצ

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן (

דוח המבקר מאתמול חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון, אבל המבקר צריך לתת דוחות צמודים לאירועים ולא שנה-שנתיים אחרי ולתת בדיקות עומק, לא מה שעושה כותרות; והכי חשוב לתת תמונה מלאה ואובייקטיבית: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון

רן קידר |

מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה  לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה. 

המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאיםומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת קרה בכלכלה ומה העלות לעומת מה התועלת במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה -  כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?

כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?

בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חושבים שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. 

 בתמונה המלאה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.   


ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.

נתחיל במספרים: לפי נתוני אגף החשב הכללי במשרד האוצר, המובאים בדוח, סך הוצאות המלחמה מפרוצה ביום 7 באוקטובר 2023 ועד סוף שנת 2024 עמד על כ-142 מיליארד ש"ח. מתוך סכום זה, כ-95 מיליארד ש"ח הוצאות צבאיות ישירות וכ-18.5 מיליארד ש"ח מקרן הפיצויים. אולם זוהי רק ההתחלה, תחזית בנק ישראל מספטמבר 2024 מעריכה כי בשנים 2023-2025 יסתכמו הוצאות המלחמה בכ-250 מיליארד ש"ח, סכום אסטרונומי שעל פי המבקר ישפיע על הדורות הנוכחיים והבאים.

בפתח דבריו, כותב מבקר המדינה אנגלמן בביקורת ברורה: