שנה חזקה למשק הישראלי: התוצר טיפס השנה ב-4.5%, גבוה מההערכות ומה-OECD

שיעור הצמיחה של המשק הישראלי הוא גבוה ממדינות המערב וכפול מהחברות בארגון ה-OECD. בשנת 2009 התוצר עמד על 0.9%, ב-2008 על 4.2%. השקעות בבנייה למגורים עלו השנה ב-10.8%
יונתן גורודישר |

המשק הישראלי צמח בשנת 2010 בשיעור של 4.5%, כך הודיעה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפי אומדנים ראשוניים שערכה. מדובר בעדכון כלפי מעלה של ההערכה הקודמת של 4%. את הנתונים מסרה היום הלמ"ס במסיבת עיתונאים שערכה בירושלים.

בהשוואה בין לאומית מדובר בקצב צמיחה גבוהה - כמעט פי שלוש מהתוצר בארה"ב שצפוי לעמוד על 1.6% וכפול מהממוצע במדינות ה-OECD, שצפוי לעמוד על 2.3%. עם זאת, בשווקים המתפתחים קצב הצמיחה צפוי להיות גבוה יותר, בשיעור של כ-9.8% בסין, 8.4% בהודו ו-6.6% בברזיל. בשנת 2009 הצמיחה במשק הישראלי הסתכמה ב-0.8% לאחר שבשנת 2008 צמח המשק ב-4.2%.

מנתונים נוספים שפרסמה הלמ"ס עולה כי התוצר לנפש הסתכם בשנת 2010 ב-106.4 אלף שקל, כ-28.5 אלף דולר. התוצר לנפש עלה בשנה החולפת ב-2.7% לאחר ירידה של 1.1% בשנת 2009, לאחר שאוכלוסיית ישראל גדלה ב-1.8%.

הציבור הישראלי הגדיל את ההוצאות לצריכה פרטית בשנה החולפת (4.7%). אך בשל גידול האוכלוסייה עלתה ההוצאה לצריכה פרטית לנפש רק ב-2.9%. ההוצאה לצריכת מוצרים בני קיימה עלתה ב- 10.3% לנפש וההוצאה לצריכה שוטפת (סך הצריכה למעט מוצרים בני קיימא) עלתה ב-2.2% לנפש.

המגזר העסקי היווה מנוע מרכזי מאחורי הצמיחה. התוצר העסקי (למעט תוצר השירותים הציבוריים והקהילתיים ושירותי הדיור) עלה השנה ב-5.3%. העלייה בתוצר במגזר העסקי השנה משקפת עליות של 7.8% בתוצר ענף התעשייה, של 8.1% בתוצר ענפי המסחר, שירותי האוכל וההארחה, של 5.5% בענפי התחבורה, האחסנה והתקשורת ושל 3.4% בתוצר ענפי השירותים העסקיים והפיננסים בשנת 2010.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.