סגירה ירוקה באחד העם: ת"א 75 טיפס 1.4%, דנקנר הקפיץ את מודיעין 8%

הסנטימנט החיובי בעולם דחף את המעו"ף ב-0.5%. כיל הוסיפה 2%. טבע ירדה 1.4%. סלקום עלתה ב-0.3% למרות הודעה על פיצוי לקוחות הרשת

יום המסחר האחרון לשבוע זה בבורסה בתל אביב נחתם בעליות שערים, אך עם זאת היה תנודתי יחסית. למסחר החיובי תרמה מגמה חיובית בבורסות העולם, מאסיה הבוקר, אירופה בשעות היום וצפי חיובי לפתיחה בניו יורק.

עם סגירת המסחר, מדד המעו"ף הוסיף 0.52% לרמה של 1,261 נקודות, מדד ת"א 75 עלה ב-1.41% ומניות הבנקים הוסיפו 0.23% בממוצע. מחזור המסחר בבורסה הסתכם ב-1.648 מיליארד שקל. בסיכום שבועי, מדד המעו"ף ירד בשיעור זניח של 0.05% ומדד ת"א 75 הוסיף 0.28%.

בלטו היום בשוק המניות: טבע איבדה 1.4% במחזור הגדול בבורסה וחריה כיל, שעלתה ב-2%. מניית מודיעין זינקה ב-8% לאחר שפורסם ב-Bizportal כי אידיבי הגדילה את החזקתה בחברה. עוד בלטו היום: שותפות ישראמקו עלתה ב-5.4%, כלכלית ירושלים הוסיפה 4.8% ומניית ביג עלתה ב-5%.

אמש בניו יורק, מדדי המניות המובילים אומנם זינקו בשיעור של עד 2.3% אך ההשפעה התיאורטית של פערי הארביטראז' על מדד המעו"ף הייתה זניחה. הסיבה היא שטרם פתיחת המסחר בוול סטריט המשקיעים באחד העם שלחו את המדדים המקומיים לעליות תוך התבססות על נתוני סקר התעסוקה ה-ADP לחודש נובמבר שהצביע על תוספת של 93 אלף משרות בסקטור הפרטי בארה"ב. סקר זה נוגע למגזר הפרטי בארה"ב, כאשר ביום שישי משרד העבודה האמריקני יפרסם את דו"ח התעסוקה הרישמי.

עליות מסביב לעולם

בינתיים בעולם, המדדים המובילים באירופה עלו בשעת הסגירה בתל אביב. מדדי הדאקס והקאק עלו בכ-0.3%, הפוטסי זינק בכ-1%. טרם פתיחת המסחר בוול סטריט, החוזים העתידיים נסחרו בעלייה של כ-0.6%.

המשקיעים באסיה שלחו הבוקר את המדדים המובילים ביבשת לעליות שערים נאות, כאשר שאבו כח משלל הנתונים שפורסמו ביממה האחרונה. ביפן, מדד הניקיי הוסיף 1.8% וטיפס לרמתו הגבוהה ביותר מאז ה-21 ביוני. נתונים שפורסמו היום ביפן הראו כי החברות ביפן הגבירו את ההוצאה העסקית שלהן לראשונה מזה 3 שנים. אווירה חיובית נרשמה גם ביתר הבורסות. בסין, מדד שנחאי עלה ב-0.7%. בדרום קוריאה, מדד הקוספי הוסיף 1.09%. בהונג קונג, מדד האנג סנג עלה ב-0.79%. לסקירת המסחר היומי באסיה

אמש, לאחר רצף ימים בהם העולם הביע חששות .מפני משבר החוב באירופה הצליחו המדדים המובילים בוול סטריט לסיים את יום המסחר הראשון לחודש דצמבר בראלי חזק. ברקע למסחר עמדו נתוני סקר ה-ADP וספר הבז' שקבע כי הכלכלה האמריקנית ממשיכה להתאושש. בסופו של יום, מדד הדאו ג'ונס הוסיף 2.27%, מדד הS& P 500 טס 1.64% ואילו הנאסד"ק זינק 2.05%. לסיפור המלא על העליות בוול סטריט

ממתינים לדו"ח התעסוקה

אך נתון המאקרו החשוב של השבוע יגיע מחר בדמות דו"ח התעסוקה בארה"ב. הנתונים צפויים להצביע על חודש שני ברציפות של יצירת מקומות עבודה, לאחר שאמש סקר ה-ADP הראה על יצירת 93 אלף מקומות עבודה במגזר הפרטי בחודש נובמבר. אנליסטים מעריכים כי 145 אלף מקומות עבודה נוספו לשוק האמריקני בכללותו בנובמבר.

נתוני תביעות האבטלה הראשוניות לשבוע החולף, שהתפרסמו היום טרם פתיחת המסחר בוול סטריט, הציגו עלייה במספר התביעות לרמה של 436 אלף מ-407 שנרשמו בשבוע החולף. נזכיר כי הנתון היה גבוה מהתחזיות המוקדמות, אשר ניבאו עלייה לרמה של 429 אלף.

מניות במרכז

מנכ"ל חברת סלקום הכריז היום כי החברה תזכה את לקוחות החברה בגין כל השיחות ומשלוח ההודעות שביצעו בשבוע שקדם לתקלה החמורה. לפי הערכות בשוק, ההיקף הכספי של ההטבה נאמד בכ-100 מיליון שקל. עמוס שפירא מכריז על פיצוי

בתוך כך, נראה שההתנצלות של מנכ"ל סלקום עמוס שפירא מאתמול לא התקבלה. כבר הבוקר הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית נגד החברה בגין התקלה בהיקף של 1.2 מילירארד שקל, או 350 שקל למנוי. המנויים לא מקבלים את ההתנצות - בקשה לתביעה ייצוגית נגד סלקום

חברת אפריקה הודיעה כי היא דוחה את הנפקת החברה הבת אפי אירופה בפולין. החברה התכוונה להנפיק 25%-30% ממניות אפי אירופה תמורת 130 מיליון אירו.

חברת אידיבי פיתוח, בעלת עניין בשותפות חיפוש הנפט והגז מודיעין, החליטה להגדיל החזקות בשותפות וביצעה גם היום (ה') רכישות של ניירות הערך של מודיעין בבורסה. כך נודע ל-Bizportal. החברה רכשה מיחידות ההשתתפות של מודיעין בהיקף של כ-6.54 מיליון שקל. דנקנר רוכש מודיעין

בבית ההשקעות IBI מפרגנים היום לכלכלית ירושלים ומעריכים שהחברה "נמצאת בעמדת זינוק טובה" וכי מיזוגה של חברת דרבן יחזק אותה באופן משמעותי. בתגובה להמלצה, המניה נהנתה היום מרוח גבית. ב-IBI מפרגנים לכלכלית ירושלים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".