ניתוח קמפיין: על מרכך כביסה ששובר את הקלישאה הבעייתית של הז'אנר

עטרה בילר, אסטרטגית של מיתוג, מתייחס לקמפיין החדש של חברת לנור
עטרה בילר | (1)

מה יש עוד לומר על מרככי כביסה שלא נאמר באלפי צורות? הלא פרסומות של סבוני ומרככי הכביסה הם - הם הקריקטורה הגרוטסקית של עולם הפרסום מאז שנות הששים.

מדי פעם מצליח מוצר לשבור את הקונבנציה של עולמות התוכן ולהביא בשורה חדשה. אחת הדוגמאות לכך היא לנור, מרכך כביסה שביצע השקה בטלוויזיה, באינטרנט, באירוע השקה ובנקודות המכירה.

בניגוד לקלישאה של הרכות הריחנית לתוכה נדחפים מותגי המרככים הרבים, מציע המותג לנור לחקור טריטוריה אחרת. החיבוק האנושי. הפרסומת מראה סיטואציות של כמעט עימות שהופכות ידידותיות בזכות ניחוח הפרחים של מרכך הכביסה. למשל ילד שנתפס על ידי המורה מעביר פתק בכיתה זוכה לחיבוק בלתי נשלט מצידה, ילד שנראה כאילו הולך להרביץ הופך למחבק ומתרפק בזכות ניחוח לנור העולה מחולצתו של גיבור הפרסומת. הצופה בפרסומת חווה שתיים שלוש סיטואציות בהן המתח המאיים מתפוגג כאשר מגיע החיבוק המפתיע. הסיסמא מדברת על רעננות חדשה בכל חיבוק והמותג אינו מוותר על ערכי הניחוח באמצעות אנימציה של פרחי בר ש'יוצאים' מבגדי המחובק.

אסטרטגיה אמיתית אינה יכולה להרשות לעצמה לבחור בדרך שאחרים צועדים בה. נכון שאם נשאל את קהל היעד 'בשביל מה לכם מרכך כביסה?', ישיבו 99% מהנשאלים "כדי שהכביסה תהיה רכה וריחנית". אין ספק ששתי תכונות אלו מגדירות ומסבירות את תפקידו של מרכך הכביסה בחיינו. אבל מה שהופך את סיפור המותג של לנור למעניין הוא השאלה המהותית בשביל מה אנחנו צריכים שהכביסה תהיה רכה וריחנית?

לצפיה בפרסומת של לנור

אז נכון שזה קודם כל עבור עצמנו, לובשי הבגדים. אבל לנור מאירה צד נוסף שהוא די ברור אבל לא שחוק בעולם הבגד הרך והריחני: אנחנו לא חיים לבד בעולם. נוכחותנו בחברה המיידית שלנו נמדדת באופן שבו אנו בוחרים להתנהג, להיראות ו...להריח. הריח שלנו תורם את תרומתו לאופן שבו הסביבה פוגשת אותנו ועשוי, במקרים קיצוניים להפוך אותה יותר אוהדת כלפינו. לרצות לחבק אותנו.

מזכיר לכם משהו?

נכון. מדובר בהשגת גבול חכמה בטריטוריה של עולם הבישום והדאודורנט. הדאודורנט AXE עשה דרך דומה עטורת פרסים כאשר נטש את העולם הדיכוטומי של הזעה יובש ועבר לעולם ריח הגוף והשפעותיו החברתיות.

AXE יצר מהפיכה כאשר סלל דרך חדשה עבור דאודורנט חדש בשוק רווי דאודורנטים לגברים ונשים. הוא הודיע לגברים שהצלחתם בקרב המין הנשי, ערך חשוב לכל הדעות, תקפוץ מדרגה בתנאי שיתיזו על עצמם AXE.

ובחזרה ללנור. ההבטחה של לנור לוקה בהגזמה הרגילה אך הנחוצה של פרסומות כאשר ליבת המותג אוחזת באמת. נכון שלא יוותרו לנו על מעשים רעים בזכות מרכך כביסה נעים למגע, אבל זה נכון שיש לנו אחריות על מידת הידידות או העוינות שנקבל מהסביבה המיידית שלנו.

לטריטוריה זו נכנס לנור ומציע לנו לתרום עוד תרומה זעירה למקובלות החברתית שלנו.. האתר של לנור מייצר פוקוס נוסף על נושא החיבוק וחשיבותו האנושית, ומצטט מספר עובדות רלוונטיות: "חיבוק ילדים מעורר את הפרשת הורמון הגדילה ותורם לצמיחתם", "מחקרים מראים שמגע פיזי כמו חיבוק מועיל בהורדת לחץ דם והדופק בכ-50%", "החיבוק מדכא לחץ נפשי ומשחרר את הורמון האוקסיטוצין אשר מקושר לאהבת אם", "בהודו ישנה אישה, המכונה אמה, המוכנה להעניק חיבוק חם לכל דורש, ובחינם. בשלושים השנים האחרונות היא חיבקה למעלה מ-42 מיליון איש!".

לצד האידיאולוגיה המנטאלית שמציע לנו המותג להצטרף אליה, מונה האתר את המאפיינים הפונקציונאליים של המוצר התומכים את הבטחותיו. הטקסט מצהיר על "סדרת מרככי כביסה מרוכזים לרעננות שנשארת לאורך כל היום, זאת בזכות טכנולוגיית מיקרו קפסולות של בושם ה"מתיישבות" על הבד ומשחררות ניחוח נפלא בכל מגע".

מיתוג טוב עושה לרוב שתי פעולות:

האחת - העמקה של יתרון בנאלי. במקרה של לנור העמקה של ריח ורכות לכדי מהותו הקמאית של ריח האדם.

האחרת - צמצום וזיקוק הרעיון לכדי דבר אחד ויחיד. במקרה של לנור חשיבות החיבוק האנושי וחשיבות הריח בדרך אל החיבוק.

גם ברמה הפונקציונאלית לוקח המותג בעלות על 'פטנט' אחד ויחיד: שחרור מיקרו קפסולות ריח לאורכו של היום, דבר שגם אם יש וגם אם אין במוצרי המתחרים כרגע מסופח ללנור ומצוי בבעלותו כמסר פונקציונאלי שתומך ברעיון העל.

במקביל להשקה באמצעי התקשורת מסופר על אירוע השקה מופלא שטרח להעניק לאורחים סדנא בשזירת פרחים, במטרה להעמיק את ערכי המותג אשר תפקידם לשמור ולהעצים את רעיון המותג.

בהמשך לעולם הנשיקות של מנטוס שעושה דה בנאליזציה ליתרון ריח הפה, עולם הפינוקים של לאומי קארד שעושה דה בנאליזציה ליתרונות האשראי, ועוד מותגים רבים וטובים שלא עוצרים ב"קישוט" היתרונות הפונקציונליים, עושה לנור את דרכו לחבק את מתחריו חיבוק דב, אולי עד שישמע 'קנק'..

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    elyon1.court.gov.il/ 10/03/2012 08:33
    הגב לתגובה זו
    מרכך כביסה לנור=חיבוק של אמא? משהו שהמורה תאהב? ריחות שנשארים? על מגבות? על "עטיפות" של ילדים? סכנה!!! השימוש במרכך כביסה עלול להוביל לשריפה ולהתלקחות מהירה מאוד של לובשיהם, על כל אריזה של לנור צריכה להופיע האזהרה הבאה לפחות: "אזהרה: מרככי כביסה נוזליים עלולים להגביר את מידת הדליקות של הבד. שימוש בכמות גדולה מהמומלץ עלול להגביר תופעה זו. אין להשתמש במוצר: על פיג'מות של ילדים או על בגדים המסומנים כעמידים באש מאחר והמרכך עלול להפחית את מידת העמידות באש, על בגדים העשויים מאריגים צמריים (כגון פליס, קטיפה, שניל ]פלנל[ ובד מגבת)" ולאחרונה הוגשה תביעה ייצועית נגד פרוקטר אנד גמבל על כך שהיא לא מזהירה את הציבור כמו שצריך, ואף משווקת ומפרסמת את הלנור בניגוד לאזהרה הזו, ועל כך שהיא מסתירה את תאריך הייצור של הלנור (ממנו את צריכה לחשב את מועד התפוגה), ומנצלת את זה כדי למכור לציבור סחורה ישנה ואף פגת תוקף או קרובה לכך. כתב התביעה מפורסם באתר בית המשפט בכתובת: "אזהרה: מרככי כביסה נוזליים עלולים להגביר את מידת הדליקות של הבד. שימוש בכמות גדולה מהמומלץ עלול להגביר תופעה זו. אין להשתמש במוצר: על פיג'מות של ילדים או על בגדים המסומנים כעמידים באש מאחר והמרכך עלול להפחית את מידת העמידות באש, על בגדים העשויים מאריגים צמריים (כגון פליס, קטיפה, שניל ]פלנל[ ובד מגבת)" כתב התביעה נגד חברת פרוקטר אנד גמבל (PG or P&G) וחברת מ.מ.ס. מולטי מרקטינג סרביסס יצרנית ויבואנית מרכך כביסה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: