סייד קשוע נחשף: סצנות מתסריטו העלילתי 'ויהי בוקר' יוצגו בפסטיבל הקולנוע

סצנות נבחרות מתוך תסריטו העלילתי החדש של קשוע יחשפו באירוע מיוחד של קרן גשר לקולנוע רב תרבותי במסגרת פסטיבל הקולנוע בירושלים
כתבי איייס |

קלרה ח'ורי, יוסף סוויד, סוהיל חאדד וראידה אדון ישתתפו בקריאת התסריט 'ויהי בוקר' שכתב הסופר והתסריטאי סייד קשוע, המבוסס על ספרו.

האירוע יתרחש במסגרת המיזם השנתי 'כולה שפה' שמטרתו לקדם יצירות לקולנוע ולטלוויזיה העוסקות בנושא החוויה הערבית בישראל.

הפרויקט, ביוזמת קרן גשר בשיתוף פסטיבל הקולנוע ירושלים ופסטיבל Other Israel, יצא לדרך לפני 3 שנים ובמסגרתו הוענקו מענקי פיתוח והפקה בסך כולל של כ-800 אלף שקלים והופעלו 'חממות' ליוצרי קולנוע העוסקים בזהות ותרבות ערבית בישראל.

במסגרת האירוע שיתקיים ביום שני הבא ה-12 ביולי, יוכרזו הזוכים במענקי הפקה לשנת 2010 ויוקרן הפרק השמיני מתוך העונה החדשה של הסדרה 'עבודה ערבית'.

לדברי מנכ"לית קרן גשר לקולנוע רב תרבותי, זיו נווה, "התוכנית השנה מהווה מעין סגירת מעגל שכן בשנתו הראשונה של הפרויקט, זכה סייד קשוע במענק פיתוח לסרט 'ויהי בוקר' ובשנה זו מסתיימת 'חממת' הפיתוח לסרטים העוסקים באחד ממרכיבי היסוד הבסיסיים ביותר של התרבות האנושית, השפה כמגדירת זהות".

בפיצ'ינג לתסריטים שפותחו במסגרת החממה 'כולה שפה', שיחל בשעה 14:30, ישתתפו היוצרים יהלי גת, שאדי סרור, מירב חטב, מוחמד אבו זרקה, מיכה ליבנה, יעקוב איברהים, שרית חיימאן ועדי אדואן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"