שטרות מאתיים חדש
צילום: Istock

בנק ישראל מבהיר - "שטר ה-200 ש"ח לא יבוטל"

הרעיון לביטול השטר עלה שוב - ובבנק ישראל ממהרים להסביר - אין שום כוונה לבטל את השטרות האלו

מנדי הניג | (7)
נושאים בכתבה בנק ישראל

בהמשך להערכות חדשות שצצו בימים האחרונים כי שטר ה-200 ש"ח יבוטל כחלק מהמלחמה בחמאס שעל פי ההערכות מחזיק את רוב כספו בשטרות כאלו, בנק ישראל מודיע שביטול השטר לא על הפרק. זה היה ברור וצפוי כפי שהסברנו כאן - בנק ישראל מבהיר - "שטר ה-200 ש"ח לא יבוטל". מדובר ברעיון אווילי שלא באמת יפחית את ההון של החמאס - ביטול שטרות 200 שקל – נשק סודי נגד הון שחור או רעיון אווילי? 


עם זאת, השר גדעון סער הביע לאחרונה תמיכה בחיסול השטרות האלו כחלק מהמלחמה הכלכלית בחמאס. נזכיר כי אם יש לגוף מסוים שטרות של 200 שקלים אז במהלך התקופה שבנק ישראל מחליף את השטרות הוא מאפשר לגופים ולאזרחים להחליף את השטרות שלהם בהתאמה. כלומר, גם החמאס יכול להחליף לשטרות של 100 ו-50 שקלים. הגיע הזמן שנפסיק לזלזל באינטליגנציה של האוייבים שלנו.   

"ביטול השטר אינו עומד על הפרק הסמכות לביטול שטרות על פי חוק הינה של נגיד בנק ישראל. על אף העלאת הנושא, לא הוצג לנגיד עד כה צידוק מקצועי מבוסס דיו לביטול שטר כזה או אחר ההצעות שהועלו בנושא על ידי גורמים שונים אינן עומדות ברף מקצועי כלשהוא, ההיתכנות ליישומן לא קיימת והן לא הוצגו באופן מסודר לנגיד ולא תואמו בשום דרך עם בנק ישראל", כותבים בבנק ישראל כתגובה ומוסיפים - "לכן, אין בכוונת נגיד בנק ישראל להפעיל את סמכותו ולפעול לביטול שטר כלשהו או לשינוי תמהיל השטרות שבמחזור. נדגיש כי שטר ה-200 ש"ח שבמחזור, בדומה ליתר השטרות והמטבעות, ממשיכים וימשיכו לשמש כסדרם.

נזכיר כי המהומה על לא מאומה הזו הצליחה לפני כחצי שנה לייצר פחד אצל הציבור וגרמה לירידה דרמטית בשימוש בשטרות ה-200 שקלים - עד כדי כך שעסקים רבים לא מקבלים שטרות של 200 שקל. זה התחיל כסוג של קוריוז. הצעה למחוק את שטרות ה-200 שקלים מהמחזור כי הם משמשים את החמאס וברגע שמוחקים את השטרות מהמחזור, לחמאס אין מזומנים. זו הצעה מאוד בעייתית ואפילו לא אפשרית, במיוחד מכיוון שצריך זמן הסתגלות להמרת השטרות ובזמן הזה גם אנשי חמאס ועבריינים יכולים להמיר את השטרות לשטרות אחרים.

התומכים מדברים על כך שבמשרד האוצר ורשות המסים בחנו מהלך כזה כדי להיאבק בהון השחור ותמכו וגם שראש הממשלה בנימין נתניהו הביע תמיכה ברעיון, אבל אין שום אינדיקציה רשמית לכך ולמרות שבהגדרה הפחתת שימוש במזומן היא טובה לרשות המסים כי כל העברות הכספים נרשמות באופן דיגטלי, הרי שהיא לבדה לא יכולה לקבוע איזה שטרות יהיו במחזור ובכלל - מה כמות הכסף במחזור. בסופו של יום, זה לא יעזור אם מבטלים את כל שטרות ה-200 אבל מדפיסים בכמות שווה שטרות של 100 שקלים.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    בנק ישראל כנראה לא הפנים הממשלה של דבילים אומרים מה לעשות והבנק ישראל אומר איך ליישם (ל"ת)
    מישל 25/04/2025 21:54
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    הרצל 25/04/2025 17:50
    הגב לתגובה זו
    האיש הוא כישלון מהלך.אולי לשים לו קוצב טורבו.
  • 4.
    אנונימי 25/04/2025 10:20
    הגב לתגובה זו
    הממשלה קובעת לביטחון המדינה לא איזה פקיד שמקבל את המשכורת מאזרחי ישראל
  • נריה 25/04/2025 17:48
    הגב לתגובה זו
    לא קובעת כלום
  • 3.
    אנונימי 25/04/2025 07:21
    הגב לתגובה זו
    מדוע בנק ישראל מסרב
  • 2.
    אנונימי 24/04/2025 20:46
    הגב לתגובה זו
    אין מצב שעסקים הפסיקו לקבל שטר של 100. לעסקים לא אמורה להיות בעיה לקבל שטר של 200 כל זמן שהתקבול חוקי הם יכולים להפקיד אותו.כשמישהו משלם במסעדה עם שטר של 200 זה בטח מספיק לו רק לקינוח אין למסעדה בעיה להפקיד ... אלא אם המסעדה לא הוציאה חשבונית
  • 1.
    שלומי 24/04/2025 17:04
    הגב לתגובה זו
    היה צריך להודיע על ביטול השטר בהפתעה.בלי לתת זמן לאירגוני פשע הון שחור וארגוני הטרור להיערך.אבל לתת אפשרות בלתי מוגבלת בזמן להפקיד או להחליף אותו בבנקים תוך הזדהות והסבר המקור בסכומים גבוהים.מלייארדי שקלים של הון שחור היו נמחקים בין לילה.
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?

הנגיד רומז על שינוי טון מוניטרי ומותיר פתח להפחתת ריבית כבר בהחלטה הקרובה אם מגמת ההתמתנות באינפלציה תימשך; לצד האופטימיות, הוא מזהיר כי הורדה כזו תחייב אחריות תקציבית והמשך שמירה על היציבות הפיסקלית

תמיר חכמוף |

בכנס הפיקוח על הבנקים, נגיד בנק ישראל אמיר ירון כלל איתות ברור טון מוניטרי, אם כי כזה שמגיע בליווי זהירות מודעת. 

בהתייחסותו לאינפלציה, הנגיד אמר כי בתקופה האחרונה נמשכת מגמת ההתמתנות בעליות המחירים, וכי "המדד האחרון, שהפתיע את השוק כלפי מטה, מהווה התפתחות בכיוון הנכון". לדבריו, גם לאחר תקופת לחימה ממושכת, הפעילות הכלכלית נותרה ערה, עם גידול בהוצאות בכרטיסי אשראי, גיוסי הון מחודש בהייטק ותוצאות חיוביות בבורסה.

השילוב הזה, קרי ירידה באינפלציה במקביל לשיפור בפעילות, הוא בדיוק התנאי שבנק ישראל חיכה לו בחודשים האחרונים. כלומר, אחד החששות המרכזיים היו שהיציאה מהמלחמה תגרור איתה התפרצות אינפלציונית, אך נראה שלא כך המצב, ולמעשה לאור "שגרת המלחמה" שהייתה בחודשים האחרונים למלחמה, נראה שאין שינוי מהותי מצד הצרכנים בישראל. 

בין הכוחות שתומכים בירידת אינפלציה ציין הנגיד את התיסוף בשקל ואת הירידה הצפויה בהיקף גיוס המילואים, שעשויה להקל על שוק העבודה ולהפחית לחצי שכר. מנגד, הוא הזהיר כי שיפור במצב הגיאופוליטי עלול דווקא להוביל לגידול בביקושים, דבר שעלול להצית מחדש לחצי מחירים, אם כי עד כה זה לא המצב בפועל.

בהתייחסות למדיניות עד כה, הנגיד הדגיש כי הצעדים שננקטו עד כה שמרו על אמינות המדיניות, אך גם ציין שעד להחלטת הריבית הבאה יתפרסמו מדד מחירים נוסף ונתוני החשבונאות הלאומית לרבעון השלישי, “שיספקו תמונה בהירה יותר ויאפשרו קבלת החלטה מושכלת ומבוססת נתונים”. כלומר, הורדה אפשרית, אך רק לאחר שיתקבל אישור נוסף שהאינפלציה מתכנסת ליעד. במילים אחרות, אם לא תהיה הפתעה מהותית במדד אוקטובר שיתפרסם בעוד כשבוע וחצי, הריבית עשויה לרדת כבר בסוף החודש לראשונה מאז ינואר 2024.

המכשולים במבט קדימה

בהקשר רחב יותר, הנגיד התייחס גם לחוסן המאקרו-כלכלי של ישראל: “בקהילה הבינלאומית מופתעים מהיכולת של המשק הישראלי להציג עמידות יוצאת דופן בשנתיים האחרונות”, אמר, וציין כי החוסן הזה מתבטא גם בירידת פרמיית הסיכון של ישראל ובעליות בבורסה המקומית. למרות שנתוני הרבעון השני היו חלשים יחסית, בין היתר בשל השפעת המלחמה, ברבעון השלישי, וביתר שאת בשבועות האחרונים מאז הפסקת האש, האינדיקטורים הכלכליים מצביעים על התאוששות נאה, עם סימנים ראשונים לצמיחה מחודשת.