המניות צונחות, מה קורה בשוק הסחורות? שימו לב לכסף

אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים, בסקירת הסחורות השבועית
אריה גורן |

תמונת המסחר בסחורות השתנתה בשבוע האחרון: מחירי סחורות האנרגיה והמתכות התעשייתיות, אשר בהן נרשמה ירידה משמעותית בשבועות הקודמים, עלו עלייה חדה, ואילו מחירי המתכות האצילות, שעלו אז עלייה ניכרת, ירדו ירידה תלולה.

בסיכום שבועי עלה מדד מחירי הסחורות המשוקלל CRB של רויטרס-ג'פריס, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, ב-4.5%. מדד הסחורות נמוך כיום ממחיר השיא שלו ב-3 ביולי 2008 ב-55.4%. העליות המשמעותיות ביותר מבין כל הסחורות נרשמו בשבוע שעבר בסחורות האנרגיה ובמתכות התעשייתיות: הנפט עלה ב-11.8%, הבנזין ב-16.4% והנחושת ב-7.6%. לעומתן ירדו מחירי המתכות האצילות: הזהב ירד ב-6%, הכסף ב-9.7% והפלדיום ב-10.0%.

מדד מחירי ההובלה הימית, Baltic Dry Index, ירד בשבוע האחרון ב-5.4% ל-1,986 נקודות. המדד גבוה כעת ב-200% ממחיר השפל שלו, 663 נקודות, שנרשם ב-5 בדצמבר 2008, אבל הוא עדיין נמוך ב-83.2% מערך השיא שלו, 11,793 נקודות, שנקבע ב-20 במאי 2008.

מחירי המניות הוסיפו לרדת בחדות זה שבוע שלישי ברציפות: מדד המניות העולמי, MSCI World, ירד בשבוע שעבר ב-2.84%; המדד נמוך כיום ב-52.1% מערכו הגבוה בשנה שעברה, שנקבע ב-19 במאי 2008. מדד המניות האמריקאי, S&P 500, ירד בשבוע שעבר ב-4.54% ל-734.52, הערך הנמוך ביותר מזה 12 שנים; המדד נמוך כיום ב-50% מערכו הגבוה בשנה שעברה, שנקבע ב-2 בינואר 2008. מדד מניות הנאסד"ק ירד ב-4.4% בשבוע שעבר, המדד נמוך כיום ב-48.2% מערכו הגבוה בשנת 2008.

הדולר התחזק בסיכום שבועי ב-1.26% ביחס לאירו ל-1.267 דולר לאירו, וב-4.55% ביחס לין היפני ל-97.57 ין לדולר, הדולר כבר עלה ב-12% ביחס לין מאז 21 בינואר השנה, תאריך שבו רשם הדולר שער שפל ביחס לין של 87.1 ין לדולר. ביחס לשקל התחזק הדולר בסיכום שבועי ב-1.11% ל-4.169 שקל לדולר.

בטבלה שלהלן רוכזו השינויים במחירי הסחורות בשבוע האחרון יחסית למחיר השיא שלהן ב-2008 ולמחיר השפל אחריו. כמו כן, מופיעים שני טורים ובהם הסימולים של תעודות הסל המתאימות להשקעה בסחורות שלהן קיימות תעודות סל; תעודות לונג לאלו שצופים עלייה במחיר הסחורה, ותעודות שורט לאלו שרוצים להרוויח מירידה במחיר הסחורה. הסימולים המסומנים ב-* מתייחסים לתעודות הנסחרות בבורסות אירופה בלבד, שאר התעודות נסחרות בבורסות ארצות הברית. הסימולים המסומנים ב-** מתייחסים לתעודות סל שאינן משקיעות ישירות בסחורה אלא בקבוצת מניות של חברות העוסקות בסחורה המסוימת.

כסף

רבות דובר על העלייה התלולה במחיר הזהב בחודשים האחרונים, עד שהעלייה במחיר הכסף, שהייתה גדולה עוד יותר, כמעט נעלמה מעין. אף על פי שמחיר הכסף ירד ב-9.7% בשבוע האחרון, מחירו עלה ב-15.8% מתחילת שנת 2009, לעומת עלייה של 6.6% במחיר הזהב באותה עת.

יתר על כן ממחיר השפל בסוף שנת 2008, 8.53 דולר לאונקיה ב-28 באוקטובר 2008, כבר עלה מחיר הכסף ב-53.7% ל-13.11 דולר לאונקיה, זאת לעומת עלייה של 38.4% במחיר הזהב ממחיר השפל ב-24 באוקטובר 2008, 681 דולר לאונקיה ל-942.5 דולר לאונקיה ביום שישי האחרון.

לפני הירידה במחירם בימים האחרונים הגיע מחיר הכסף במסחר התוך יומי ביום שני שעבר ל-14.60 דולר לאונקיה, ומחיר הזהב ל-1,007.70 דולר לאונקיה במסחר התוך יומי ב-20 בפברואר.

כמו במקרה של הזהב, העלייה הדרמטית במחיר הכסף על רקע התרסקות מחירי הסחורות, מלבד המתכות האצילות, והצניחה במחירי המניות, מוסברת בביקוש רב לכסף לצורכי השקעה אם בחוזים עתידיים, בתעודות סל או במטבעות ובמטילי כסף. בשל המשבר הכלכלי העולמי איבד ציבור המשקיעים את אמונו בבנקים ובערך המטבעות העיקריים, והוא מחפש מפלט בהשקעה במתכות האצילות זהב, כסף ופלטינה מתוך אמונה שהן ישמרו על ערכן בתקופת המשבר. תעודות סל לכסף רכשו 1,676 טון כסף ממשי מתחילת השנה, והן מחזיקות כעת כמות של 9,929 טון כסף ממשי.

המכירות של מטבעות כסף מסוג הנשר האמריקאי כמעט הוכפלו בחודשיים הראשונים של השנה בהשוואה לשנה שעברה והגיעו ל-4 מיליון אונקיות. בשנת 2008 כולה נמכרו בסך הכול מטבעות מסוג זה בכמות של 19.6 מיליון אונקיות.

העלייה במחיר הכסף בחודשים האחרונים התרחשה על אף תנאים פונדמנטליים שאינם תומכים בעלייה במחירו, כך שקיים סיכון סביר כעת שיחול כעת תיקון כלפי מטה במחיר הכסף, והירידה החדה במחירו בשבוע האחרון עשויה הייתה להיות תחילת השינוי במגמה. לפי הערכות, הביקוש לכסף לתעשייה צפוי לרדת השנה ב-4.7%, הביקוש לכסף לצילום צפוי לרדת ב-4.2%, והביקוש לתכשיטים וכלי כסף צפוי לרדת ב-0.4%. לעומת זאת, תפוקת הכסף ממכרות צפויה לעלות השנה ב-3.5% ל-22,997 טון, כך שעודף התפוקה על הביקוש צפוי לעלות השנה ל-2,513 טון בהשוואה לעודף של 1,014 טון בשנת 2008.

איך משקיעים בכסף

תעודת הסל iShares Silver Trust משקיעה בכסף ממשי. התעודה נסחרת בבורסת AMEX בסימול SLV, התעודה סחירה ביותר, נפח המסחר בתעודה גדול מאוד, כ-130 מיליון דולר ביום. החברה המנהלת, Barclays Global Investors, גובה דמי ניהול שנתיים בשיעור 0.50%. השקעה בתעודת הסל SLV היא הדרך הישירה הפשוטה ביותר להשקיע בכסף.

קיימות תעודות סל נוספות לכסף ובהן תעודות סל ממונפות המתאימות למי שצופה שמחיר הכסף יעלה ושואף למנף את רווחיו, ותעודות סל ממונפות המתאימות למי שצופה שמחיר הכסף ירד ושואף למנף את רווחיו. מובן שאם מחיר הכסף ינוע בכיוון ההפוך, גם ההפסדים בתעודות אלו הם בשיעור כפול מהשינוי במחיר הסחורה.

תעודת סל ממונפת לכסף - Ultra Silver ProShares - AGQ.

תעודת סל ממונפת שורט לכסף - - ZSL . UltraShort Silver ProShares

*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.