וואלה! וזרמון גולדמן ישלמו 53 אלף שקל פיצוי לצלם תמונת "הצנחנים בכותל"
אתר האינטרנט וואלה! ומשרד הפרסום זרמון גולדמן יצטרכו לשלם פיצויים בגובה של 52.5 אלף שקל לצלם דוד רובינגר, חתן פרס ישראל לצילום, בגין שימוש "לא מוסרי" בתמונה המפורסמת של רובינגר - "תמונת הצנחנים בכותל".
פסיקת בית משפט השלום בתל-אביב מוכיחה כי גם לפרסום יש גבול. רובינגר תבע את וואלה! וזרמון גולדמן על כך שבתחילת 2006 עשו שימוש בצילום הצנחנים לטובת פרסומת ששובצה בעיתון 'דה-מארקר' ועליה נכתב באותיות גדולות "דף הבית בידינו" ומתחת, בכותרת המשנה נכתב "לראשונה בישראל! כל אחד יכול לכבוש את דף הבית שמתאים לו מבין 3 עיצובים היסטוריים".
בתביעתו טוען רובינגר, באמצעות עו"ד דן מירקין ממשרד ד.מירקין ושות' כי "בהצגת התמונה באופן זה יש משום סילוף התמונה אשר הפכה למעין 'אייקון' המסמל שחרור הכותל ואיחוד ירושלים" ובכך נגרמה הפרת זכות מוסרית ביצירתו.
בנוסף לשימוש בתמונה תובע רובינגר את וואלה על כך שבאתר התפרסמה קריקטורה המהווה העתק מסורס של התמונה, בה נראים הצנחנים ברחבת הכותל כאשר מעל לראשיהם מושלכות אבנים אשר אוירו ושובצו מעל ראשם, כל זאת במסגרת קריקטורת היום וזאת בלא ששמו יפורסם עליה אלא שם המאייר.
וואלה! וזרמון גולדמן טענו להגנתם כי לא ידעו שמדובר בהפרת זכות מוסרית בתמונה מתוך כל שקיבלו אותה בהרשאה מלשכת העיתונות הממשלתית, אשר נמחקה מכתב התביעה לאחר השגת הסדר פשרה עימה, ועל-י הסכם עם זו תמורת תשלום, הותר להם לפרסם התמונה ל"כל מטרה", על-פי תנאי ההרשאה.
נתבעת נוספת שנרשמה בכתב התביעה ונוקתה מאשמה ע"י השופטת הייתה הוצאת עיתון 'הארץ'. לדברי השופטת, "יהיה כמעט בלתי ריאלי להטיל על העיתון חובה של בדיקת כל מדורי ההודעות המתפרסמות באשר לתכנון הערכי".
בפסיקתה קבעה השופטת חנה ינון כי, "יצירת התובע אכן נפגמה ונגרמה לה הפחתת ערך. פעולות אשר פגעו בכבודו של האמן". בהתייחס לקריקטורה אמרה השופטת: "אכן הקריקטורה מבזה תכנה האמנותי המקורי של התמונה, וקיימת גם פגיעה כפולה ביצירת התובע, המהווה הפרת זכויות יוצרים והפרת זכות מוסרית ביצירה כאחד, בכך שנשלל שמו של הצלם מן הפרסום".

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות
רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות
בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.
הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים
הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.
המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק.
- בנק אש יוצא לדרך: הבנק הדיגיטלי החדש ייחשף מחר רשמית; איפה הוא צפוי להוות תחרות לבנקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד. הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.