אהוד ברק: "אם עוד שלושה שבועות החמאס יצטרך לחטוף עוד מכה, הוא יחטוף"
הכותרת שתופסת מקום ראשי הבוקר (ב') בכל העיתונים היא העימות בין שר הביטחון אהוד ברק לבין חבריו לקבינט המדיני, אהוד אולמרט וציפי לבני. בתגובה לדבריו אתמול, כי "בעונת בחירות יש ברברת מצד אנשים שמעולם לא החזיקו נשק", העניק הבוקר ברק ראיון טלפוני לגל"צ. ברק פתח את דבריו בתשובה לשאלה האם הוא מצטער על המשפט ואמר "אני מצטער על הברברת. הבעיה היא לא עם חוסר החזקת הנשק אלא עם לקיחת ההחלטות והאחריות שמאחוריהן. ברור לכל בעל דעת שיש לשקול דברים לפני פעולה. יצאנו למבצע כדי להביא שקט לדרום ולבצע פעולה אפקטיבית נגד ההברחות". "גם אם יהיו עוד כמה אירועים ועוד כמה שיגורים, זה קורה, אבל העניין הוא להשיג את ההרתעה האפקטיבית וזה מה שאנחנו פועלים להשיג", אמר ברק והוסיף, כי "בכל בוקר ישנם אנשים בפתיחת ישיבת הממשלה שמתרעמים, מחליטים ומודיעים מול הטלביזיה והחמאס שומע את זה. מי שצריך באמת לתכנן את הפעולות עצמן אלה אנשים אחרים מזירת המודיעין ושרות הביטחון הכללי. לא יתכן שכל שר אוצר נכנס לישיבה ומתרעם מול המצלמות". על השאלה למה ישראל לא מגיבה לירי הקסאם, ענה ברק: "ישראל מגיבה. אם היית נמצא אתמול מתחת לקרקע בה פגעו טילים של צהל ששוגרו לעבר מנהרות לא היית אומר שאנחנו לא מגיבים. אומנם היו אתמול 4 רקטות ונורו 6-7 פצמרים לעברנו, אך האנשים השוקדים על פעולות התגובה הם אנשים שמבינים עניין יותר מאלה שמברברים". ברק התייחס להתקפת צה"ל אמש (א') והלילה. מטוסי חיל האוויר תקפו שישה יעדים באזור מרכז הרצועה ובדרומה. בין היעדים שהותקפו - מטה ביטחון של חמאס שהיה ריק מאדם, כמה אזורים ששימשו לשיגור רקטות ויעדים באזור גבול רפיח, שבו מנהרות רבות להברחת אמצעי לחימה. "בניהול מדינה צריך קור רוח, שקט פנימי ויכולת להסתכל גם כאשר הכותרות מרוחות באותיות גדולות", אמר ברק ושאל "על מה אנחנו מדברים? כבר 8 שנים יש רקטות לעבר ישראל וכל יריבי, 3 מפלגות בשלטון, לא עשו כלום. כולם היו בזירת ההחלטה ולעולם החמאס לא חטף מהמורה כפי שחטף עכשיו. מדובר בפעולה שתוכננה בחשאי וע"י האנשים המתאימים". "ואני אומר לך - יכול להיות שעוד 3 שבועות החמאס יצטרך לחטוף עוד מכה אז הוא יחטוף אותה עוד הפעם. צריך לדעת להכות שצריך להכות ולשלוט בעצמנו כאשר צריך לשלוט ואני מבין בזה יותר מכל מבקרי. אני זה שמגלה קור רוח ומקשיב לאנשי המטה הכללי, אמן, הערכת הנזק ולעוד עשרות שיקולים אך לא לשידורים ברדיו. ככה מקבלים החלטות בנושאים ביטחוניים".

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:

מתחנות דלק לתחנות טעינה: עדכון היסטורי בתמ"א
הוועדה הארצית לתכנון אישרה הרחבת זכויות הבנייה בתחנות דלק לטובת עמדות טעינה מהירה ואזורי המתנה, כחלק מהיעד הלאומי למעבר מלא לתחבורה חשמלית עד 2050
מינהל התכנון אישר תיקון משמעותי לתוכנית המתאר הארצית לתחנות תדלוק (תמ"א 18), שיתאים את המרחב הציבורי לעידן הרכב החשמלי. השינוי יאפשר הרחבה והתקנה של עמדות טעינה מתקדמות, עם שילוב תשתיות בסטנדרט טכנולוגי עדכני ותכנון משולב בסביבה העירונית.
המהלך הוא חלק ממדיניות לאומית להאצת המעבר המלא לתחבורה חשמלית עד שנת 2050. במסגרת השינוי יתווספו זכויות בנייה לטובת הקמת חדרי חשמל וטרנספורמציה בהיקף של עד 100 מ"ר, שיתמכו בטעינה מהירה של יותר מ־5 רכבים בו-זמנית. בנוסף, יינתנו זכויות נוספות של עד 20 מ"ר
ליצירת אזורי המתנה ושירות לנוסעים בזמן ההטענה.
בדיון השתתפו נציגי מינהל התכנון, משרד התחבורה, משרד האנרגיה ומשרד הגנת הסביבה, לצד חברות דלק ויזמים בתחום הרכב החשמלי. במסגרת המפגש נערך שולחן עגול שעסק בהיבטים הכלכליים, התפעוליים והסביבתיים של המהלך,
תוך בחינת צורכי השוק בפועל.
משרד האנרגיה הציג נתונים עדכניים הממחישים את קצב האימוץ המהיר: כיום נעים בכבישי ישראל כ-170,000 רכבים חשמליים מלאים מתוך כ-3.7 מיליון כלי רכב פרטיים. כדי לממש את היעד השאפתני - מעבר מלא לתחבורה חשמלית תוך 25 שנה - נדרשות תשתיות טעינה פרוסות, חכמות וזמינות בכל עיר ויישוב.
- זוז פאוור קורסת 70% מתחילת השנה - החברה חייבת טעינה מהירה
- המניה שמזנקת ב-38% ומה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי מינהל התכנון, "אנו רואים חשיבות עליונה בהסרת חסמים והכשרת הקרקע למעבר לתחבורה חשמלית. המהלך הזה אינו רק טכני - הוא חלק מתפיסה כוללת של עיצוב רחובות עירוניים מותאמים לעידן האנרגיה החדשה".