ירידות קלות במחזור דליל: מדד המעו"ף השיל 0.27%, ישראמקו זינקה עוד 10.5%

בכיר בחדר מסחר גדול: "היו המון כותרות שליליות לאחרונה והשוק לא נבהל, יש לזה משמעות". שוק האג"ח הקונצרני דווקא המשיך במומנטום החיובי. מדד התל טק איבד 2.35%
אריאל אטיאס |

המדדים בבורסה בת"א סגרו את יום המסחר בירידות שערים קלות בלבד, זאת למרות יומיים של ירידות חדות בוול סטריט. המסחר אומנם נפתח בירידות של עד 2% (במעו"ף) אך עד לסיומו התמתנו הירידות כאשר מחזור המסחר היה דליל מאוד והסתכם ב-756 מיליון שקלים בלבד. מניית הפועלים ריכזה את מחזור המסחר הגבוה בבורסה (62.9 מיליון שקלי) ורשמה ירידה של 0.86%. בשוק האג"ח הקונצרני דווקא נרשמו עליות ,זאת בהמשך למגמה החיובית מהשבוע שעבר. התל בונד 20 רשם עלייה של 0.29% והתל בונד 40 רשם עלייה של 0.84%. האג"ל של פרטנר (סדרה א) ריכז את מחזור המסחר הגבוה בתל בונד 60 ורשם עלייה של 0.35%. האג"ח של דלק נדלן (סדרה ה') טיפס 4% במחזור ער. בסיום המסחר שוחח Bizportal עם בכיר בחדר מסחר גדול בישראל שאמר כי "לתקופה הקרובה אני חיובי, ראינו המון כותרות שליליות לאחרונה אבל השוק לא נבהל וסטיות התקן יורדות. מעבר לכך, לפי הקונצנזוס, נתוני המאקרו יהיו גרועים מאוד ולכן כל חדשה חיובית תתורגם לעליות". בהתייחס לסיום המסחר הנוכחי, אמר אותו בכיר, כי "בבוקר ראינו מוכרים לחוצים ואז גם ראינו מחזור סביר אבל במהלך היום זה נרגע והשוק התמתן במחזורים נמוכים מאוד". האם האופוריה שעטפה במהלך חודש ינואר את מניות הגז הישראליות תחזור גם בפברואר? החברות השותפות בקידוח "תמר 1" ששלח את מדד ת"א 75 לזנק ב-29% במהלך חודש ינואר מסתכלות כבר קדימה והודיעו הבוקר על כוונתן לבצע עוד שני קידוחים נוספים ברצף בשטחי הרישיונות "מיכל" ו-"מתן" ברגע שיסתיים ביצועם של מבחני ההפקה בקידוח "תמר 1". אתר קידוח האקספלורציה "דלית 1" ממוקם כ- 60 קילומטר מערבית לחופי חדרה. ל. כמדי יום א', מספר כלכלני מאקרו סקירות. אורי גרינפלד, כלכלן המאקרו של בית ההשקעות כלל פיננסים, אומר היום בסקירה שפירסם כי "הערכותינו לגבי מצב המשק ב-2009 דומות לאלו של בנק ישראל בנוגע לגורמים שיובילו לצמיחה השלילית, אם כי אנו מעריכים כי זו תהיה בשיעור שלילי גדול יותר (0.5%- עד 1%-). כמו כן אנו נוטים להניח כי הצפי להתאוששות במהלך הרבעון השלישי של השנה מתבסס על קונצנזוס השוק כי כלכלת ארה"ב תתאושש ברבעון זה. כיוון שאנו מעריכים כי צפי זה אופטימי ויותר סביר כי ההתאוששות בארה"ב תגיע רק ברבעון הרביעי, אנו גוזרים את ההערכה הזו גם לגבי המשק הישראלי". יוסי פרניק מבית ההשקעות איי.בי.איי אומר כי "ישנם ריבוי של אירועים הקשורים לשוק האג"ח בארץ: 1. רמיזות מצד בנק ישראל על רכישה של אג"חים ממשלתיים במטרה להוריד את הריבית לטווח ארוך בשוק (להשטיח את העקום). 2. המשך מימושי נכסים שממשיכים להפיג חלק מהספקות בקשר לרצון וליכולת ההחזר של חברות (לדוג' גוטקס של אפריקה ועסקה שמתבשלת למכירת פעילות "רוד שפ" של דלק נדל"ן). 3. הקמת קרנות המנוף בשיתוף עם המדינה שצפוי להקל על מצוקת האשראי של חברות רבות. בעוד אנחנו עדים לחשש מגל מימושים נוסף בשוק האג"ח הקונצרני על רקע העמקת המיתון, התקדמות בערוצים הנ"ל יכולה לעזור לשוק בימים קשים". הזירה הביטחונית העימות בין ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן, לנשיא המדינה, שמעון פרס, ביום חמישי בוועידה בדאבוס, עשוי להעיב הבוקר על החברות הביטחוניות הישראליות. התקרית הדיפלומטית האחרונה התרחשה כאשר ארדואן נטש את הדיון בדאבוס תוך שהוא מטיח בנשיא פרס כי ישראל הורגת ילדים בעזה. עסקאות ביטחון גדולות בין המדינות המחויבות באישור הדרג המדיני בטורקיה עשויות להיתקל, בזמן הקרוב, בקשיים. סך תקציב הביטחון השנתי בטורקיה עומד כיום על רמה של כ-21 מיליארד דולר, מזה כ-7 מיליארד דולר על רכש ביטחוני. הוצאות הרכש הביטחוני הטורקי צפויות לצמוח בשנתיים הקרובים בשיעור שנתי של כ-6%. מבצע "עופרת יצוקה" שהסתיים לפני כשבוע וחצי בעזה לא הצליח להביא להפסקת ירי הרקטות לעבר ישראל. הבוקר נורו 4 קסאמים על ישראל בהמשך לירי רקטת קסאם, אתמול, לעבר העיר אשקלון - המצטרפים לסדרת הפרות שונות של הפסקת האש. בלשכת ראש הממשלה טוענים כי ההפרות לא יעברו ללא תגובה. ראש הממשלה אהוד אולמרט, אמר הבוקר בפתח ישיבת הממשלה כי "כפי שאמרנו והחלטנו, ירי הקסאם מהבוקר, לא יעבור ללא תגובה, והתגובה תהיה קשה ולא פרופורציונלית". בנושא אחר. השכירים במשק הישראלי המגיעים לרף המינמלי של מס הכנסה ייהנו החל מהיום מעליית שכר שנע בין עשרות שקלים בודדים ועד אלף שקלים. התוספת מורכבת משני חלקים: עדכון שנתי של מדרגות מס הכנסה ושל נקודות הזיכוי במס, וכמו כן הרפורמה הרב שנתית במס הכנסה בה החל בנימין נתניהו בתקופה בה כיהן כשר אוצר. במדדים המקומיים: מדד המעו"ף ירד ב-0.27% ל-658 נקודות. מדד ת"א 75 איבד 1.03%. מדד הנדל"ן 15 השיל 1.1% ומדד התל טק יורד 2.35%. מניות במרכז נובל אנרג'י מדיטרניאן, השותפה האמריקנית ומפעילת פרוייקט החיפושים בקידוח "תמר 1" המליצה לשותפים בפרוייקט כי, לאחר השלמת העבודות בקידוח תעבור אסדת הקידוח ("atwood hunter") לשטח רישיון "מיכל" לצורך ביצוע קידוח האקספלורציה "דלית 1" בפרוספקט "דלית" שבאגן הלבנטיני. בתוך כך, חברות חיפוש הנפט ישראמקו יהש (28.75%), דלק קידוחים יהש (15.625%), אבנר יהש (15.625%) ודור גז חיפושים (4%) רשמו עליות חדות. כאמור, החשש כי הקשר הביטחוני של ישראל עם טורקיה יפגע, גדל בימים האחרונים בעקבות התקרית בדאבוס. נזכיר, כי לחברת אלביט מערכות מספר חוזים עם טורקיה. באחרונים שבהם, ב-25 בדצמבר, חתמה ביחד עם התעשייה האווירית על חוזים בהיקף כולל של 141 מיליון דולר (87 מיליון דולר לאלביט מערכות ו-54 מיליון לאלתא). מדובר בחוזים לאספקת מערכות משולבות למודיעין חזותי עבור חיל האוויר הטורקי. מניית החברה יורדת בחדות. במניות הנדל"ן הגדולות נרשמות ירידות שערים. בולטות לשלילה אלביט הדמיה, כלכלית ירושלים ובריטיש ישראל. אפריקה דווקא עלתה 2.37%. מניית לאומי סגרה בעליות קלות. יובל בן זאב, מנהל המחקר בכלל פיננסים, תחזיות לדוחות הבנק ואומר כי הבנק צפוי רווח נמוך ואולי אף הפסד ברבעון הרביעי, זאת לאחר הפסד של 84 מיליון שקל ברבעון השלישי, "מדובר במחצית שניה אבודה". מניות חברה לישראל וכיל סגרו בעליות. אמיר אדר, מנהל מחלקת מחקר בהראל פיננסים לעיסקת ריו-טינטו - וייל מסוף השבוע , כי "כניסתה של שחקנית חיצונית משמעותית כדוגמת VALE לשוק ממחישה את האטרקטיביות ארוכת הטווח בשוק האשלג". מניית דלק נדלן נסחרה בעליות ברקע להצעת הרכש של החברה ליתרת מניות, חברה בת, DGRE הנסחרת בלונדון. החברה, בניהולו של איליק רוז'נסקי, הציעה לרכוש את שארית המניות (15%), שאינן בשליטת החברות מקבוצת דלק, במחיר של 50 פני למניה.לפי שוויה של המניה עם סגירת המסחר ביום שישי, הצעתה של דלק נדל"ן משקפת פרמיה של 13.6%. במידה והעסקה תצא לפועל, החברה תמחק ותחדל להיסחר בבורסה בלונדון. ענקית התקשורת פושטת הרגל נורטל הודיעה כי היא יוצאת מעסקי ה-WiMax ומסיימת את הסכם שיתוף הפעולה שלה עם אלווריון הישראלית. כזכור, ביוני שעבר חתמו החברות על ההסכם, במסגרתו נורטל הייתה אמורה להפוך למפיצת משנה של אלווריון וכן לממן את פעילות המחקר והפיתוח של אלווריון בתחום. עתה, כשהיא נמצאת תחת הליך פשיטת רגל הודיעה נורטל על סיום השת"פ. חברת המלט, העוסקת בייצור ושיווק אביזרי צנרת, מחברים, ברזים ושסתומים המיועדים למפעלי שבבים, פרמצבטיקה, כימיה ואנרגיה, עברה החל מהיום (א') לעבודה במתכונת של ארבעה ימי עבודה זאת לאור המצב הכלכלי העולמי. החברה הודיעה לבורסה, כי "לאור המצב הכלכלי העולמי, ועל מנת להתאים את רמת ההוצאות לירידה בביקושים, יעברו מפעלי החברה לעבודה במתכונת של ארבעה ימי עבודה". חברת טבע הודיעה בליל שישי, כי ה-FDA העניק לה אישור סופי לשיווק הגרסא הגנרית לתרופת הריספרדל האוראלית של חברת ג'נסן במינון של 1 מג'. טבע כבר החלה לשווק את התרופה. המכירות השנתיות של המותג נאמדות ב-78 מיליון דולר בארה"ב בלבד, עבור 12 החודשים שהסתיימו ב-30 לספטמבר 2008, כך ע"פ נתוני האיי.אם.אס.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




טעינה
צילום: ChargePoint

מתחנות דלק לתחנות טעינה: עדכון היסטורי בתמ"א

הוועדה הארצית לתכנון אישרה הרחבת זכויות הבנייה בתחנות דלק לטובת עמדות טעינה מהירה ואזורי המתנה, כחלק מהיעד הלאומי למעבר מלא לתחבורה חשמלית עד 2050

מנדי הניג |

מינהל התכנון אישר תיקון משמעותי לתוכנית המתאר הארצית לתחנות תדלוק (תמ"א 18), שיתאים את המרחב הציבורי לעידן הרכב החשמלי. השינוי יאפשר הרחבה והתקנה של עמדות טעינה מתקדמות, עם שילוב תשתיות בסטנדרט טכנולוגי עדכני ותכנון משולב בסביבה העירונית.

המהלך הוא חלק ממדיניות לאומית להאצת המעבר המלא לתחבורה חשמלית עד שנת 2050. במסגרת השינוי יתווספו זכויות בנייה לטובת הקמת חדרי חשמל וטרנספורמציה בהיקף של עד 100 מ"ר, שיתמכו בטעינה מהירה של יותר מ־5 רכבים בו-זמנית. בנוסף, יינתנו זכויות נוספות של עד 20 מ"ר ליצירת אזורי המתנה ושירות לנוסעים בזמן ההטענה.

בדיון השתתפו נציגי מינהל התכנון, משרד התחבורה, משרד האנרגיה ומשרד הגנת הסביבה, לצד חברות דלק ויזמים בתחום הרכב החשמלי. במסגרת המפגש נערך שולחן עגול שעסק בהיבטים הכלכליים, התפעוליים והסביבתיים של המהלך, תוך בחינת צורכי השוק בפועל.

משרד האנרגיה הציג נתונים עדכניים הממחישים את קצב האימוץ המהיר: כיום נעים בכבישי ישראל כ-170,000 רכבים חשמליים מלאים מתוך כ-3.7 מיליון כלי רכב פרטיים. כדי לממש את היעד השאפתני - מעבר מלא לתחבורה חשמלית תוך 25 שנה - נדרשות תשתיות טעינה פרוסות, חכמות וזמינות בכל עיר ויישוב. 

לדברי מינהל התכנון, "אנו רואים חשיבות עליונה בהסרת חסמים והכשרת הקרקע למעבר לתחבורה חשמלית. המהלך הזה אינו רק טכני - הוא חלק מתפיסה כוללת של עיצוב רחובות עירוניים מותאמים לעידן האנרגיה החדשה".