הרשות השנייה: 16 מיליון שקל יופנו ליצירה באופן מיידי

מועצת הרשות השנייה החליטה עוד על חילוט ערבויות בסך של 750,000 שקל מערבות "רשת" ו- 800,000 שקל מערבות קשת. 94.1 מיליון שקלים יוחזרו בפריסה ל-6 שנים
משה בנימין |

במסגרת שימוע בכתב בחנה מועצת הרשות השנייה את הטענות שהועלו על ידי נציגי זכייניות ערוץ 2. המועצה איפשרה לשני הזכיינים להציג את עמדתם גם בע"פ אך הן בחרו שלא לעשות כן בנימוק שהם מבקשים להימנע מחיכוך עם היוצרים אשר הגיעו להפגין (אתמול - א') מחוץ למשרדי הרשות.

המועצה ציינה כי היא רואה בחומרה את היעדרותם של הזכיינים מישיבה זו, במיוחד שהם היו אלו שביקשו להופיע בפני המועצה.

בדיון המועצה הוחלט על חילוט 8.1 מיליון שקל מרשת ו-7.5 מיליון שקל מ"קשת" לצורך הבטחת השלמת החוסרים בהוצאה ושידור של סוגה עלית, לשנים 2006-2007.

לאור אי עמידת הזכייניות בתנאי הזיכיון, ובפרט מכיוון שבשנת 2007 צברו הזכיינים חוסרים נוספים, קבעה המועצה בישיבתה מיום 14.12.08 כי כל החוסרים בסך של 94.1 מיליון שקלים, יוחזרו בפריסה שנתית שווה במהלך 6 השנים הבאות וזאת בנוסף לביצוע המחויבויות השוטפות.

לאחר שהמועצה בחנה את טענות הזכייניות בנושא זה ומשלא שוכנעה כי ניתן להבטיח את השגת התוצאה ללא הפעלת המנגנון האמור, החליטו ברשות כי אין מקום לסטות מההחלטה המקורית. לאור העובדה כי המועד האחרון להפקדת הכספים חלף, המועצה מחליטה בזאת לאשר חילוט של כספים אלה, להבטחת השלמת החוסרים לשנת 2009, מערבויות זכייניות ערוץ 2.

עם זאת, מועד המימוש יהיה ביום 25.2.09. המועצה אישרה לזכייניות ערוץ 2 ארכה נוספת עד ליום 24.2.09 להציג בפני המנכ"ל חוזים חתומים של הפקות בביצוע, על מלוא המחויבויות השוטפות בתחום הסוגה העילית לשנת 2009 בתוספת מלוא החזר מחויבות העבר שקבעה המועצה לשנת 2009.

החזר המחויבויות יבוצע כולו בהפקות קנויות מסוגה עילית. עוד דורשת המועצה כי הזכייניות יציגו לפחות תשלום ראשון שביצעו בגין כל אחד מחוזים אלו וכן יוגש לוח תכניות מעודכן בהתאם. כמו כן ידרש מבעל הזיכיון תצהיר בדבר לוח הזמנים לסיום ההפקה.

בעניין ערר "רשת" על החלטת הרשות מיום 28.10.08, לחלט סך של 50,000 שקל מערבויות רשת, לאור הפרת החלטת המועצה מיום 21.9.08 בנושא היקף תכניות הריאליטי בערוץ 2 - דחתה המועצה את הטענות שהועלו על ידי "רשת" (וטענה דומה הועלתה גם על ידי "קשת") במסגרת השימוע שקוים לה בדבר אי תחולת כללי התכניות שצורפו כנספח ה' למסמכי המכרז, המהווה חלק מחייב מזיכיונם של הזוכים במכרז. החלטת הרשות מיום 28.10.08 תקפה, והסכום שנקבע בה יחולט.

בעניין חילוט ערבות בסך של 750,000 שקל בשל אי עמידת זכייניות ערוץ 2 במחויבויות התוכן במהלך שלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2008 וחילוט סך של 100,000 שקל מ"קשת" בגין אי הגשת לוח עונתי בהתאם לנדרש:

בהמשך להחלטת המועצה מיום 2.12.07 ו-14.12.08, המועצה רואה בחומרה את העובדה שבמהלך כל שלוש שנות השידורים, לא עמדו הזכייניות בהיקף ההוצאה והשידורים הנדרשים בתחום הסוגה עלית, ובפערים משמעותיים של עשרות מליוני שקלים, וזאת בניגוד לדרישות הזיכיון וללוחות השידורים שאושרו על ידי המועצה, לרבות בתחילת שנת 2008, ולהתחייבויות שהזכיינים התחייבו בעצמם בהצעות שהוגשו על ידם במכרז.

עוד רואה המועצה בחומרה את העובדה ש"קשת" לא הגישה לוח שידורים עונתי בהתאם לנדרש ובאופן שפגע ביכולתה של המועצה לפקח על פעילות "קשת" ולהבטיח עמידתה במחויבויותיה.

המועצה דוחה את טענות הזכייניות בקשר לתקפם של כללי התכניות שצורפו כנספח ה' לזיכיונן. כללים אלה צורפו למכרז ערוץ 2 בשנת 2005, על בסיסם הגישו המציעות במכרז את הצעותיהן, בהתאם לכללים נקבע ניקוד ההצעות והם מהווים חלק מהזיכיון בערוץ 2. בהתאם לכללים אלה נקבע היקף מחויבויות הזכייניות, ומפורסמים דוחות הרשות מדי שנה.

בנוסף לאמור, לאור היקף החוסרים, הרי שהסכומים שנקבעו באבני הדרך הקבועות בהחלטת המועצה מיום 2.12.07, מהווים אמצעי מתאים ומאוזן לצורך הגשמת המטרה שהיא שיפור איכות המרקע וקידום היצירה המקורית.

בנוגע להפרת "קשת" בעניין אי הגשת לוח השידורים, הרי שלמרות חומרת ההפרה, מחליטה המועצה להפחית את הסכום מ- 100,000 שקל ל- 50,000 שקל וזאת מתוך תקווה שהפרות כגון זו לא ישנו.

לפיכך, בהתאם לסמכותה והוראות הזיכיון, ועל מנת להבטיח את המשך ההשקעה בשוק היצירה וההפקה, החליטה המועצה לחלט סך של 750,000 שקל מערבות "רשת" ו- 800,000 שקל מערבות קשת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.