פרסום ראשון

דואגים לטאואר: עידן עופר ממנה את אמיר אלשטיין ליו"ר

ל-Bizportal נודע, כי אלשטיין, בן לאחת ממשפחות המייסדים של חברת טבע ולשעבר בכיר באינטל יחליף את היו"ר הנוכחי של טאואר, דב מורן
אריאל אטיאס |

עידן עופר ממשיך לדאוג לחברת השבבים ממגדל העמק, טאואר סמיקונדוקטור. טאואר תודיע היום על מינויו של אמיר אלשטיין, בן לאחד ממשפחות המייסדים של חברת טבע, ליו"ר דירקטוריון החברה. כך ע"פ מידע שהגיע ל-Bizportal.

אלשטיין (53) פרש מתפקידו כמשנה למנכ"ל וסמנכ"ל משאבים פרמצבטיים גלובליים של טבע ומונה בשבוע שעבר גם לדירקטוריון טבע. לאלשטיין ניסיון רב בתחום השבבים והאלקטרוניקה ועבד בעבר במשך 24 שנים בחברת אינטל ושימש כמנכ"ל אינטל אלקטרוניקה, שהיא חברה בת של אינטל. אלשטיין יחליף את דב מורן, היו"ר הנוכחי של טאואר.

הצעד אותו מבצעים בעלי העניין בטאואר, ובניהם החברה לישראל (המחזיקה ב-8.91% מטאואר) של סמי ועידן עופר, נועד למקם יו"ר פעיל בטאואר שיקדם את פעילות החברה ויעבוד בצמוד למנכ"ל החברה ראסל אלוונגר.

אלשטיין סומן בעבר כאחד המועמדים לתפקיד מנכ"ל טבע לאחר שמונה במארס 2007 לתפקיד משנה למנכ"ל למשאבים פרמצבטיים גלובליים, כחלק ממשרד המנכ"ל שבנה שלמה ינאי לאחר כניסתו לתפקיד.

בתוך כך, מורן, צפוי להתפנות כעת על מנת לטפל בחברת הסטארט-אפ שלו, מודו, אותה ייסד בשנת 2007. לקראת סוף השנה הקודמת, המשבר העולמי הגיע גם למודו וגרם לה לדחות את הייצור בשל קשיים פיננסים שאליהם נקלעו ספקיה ובראשם חברת SKY. בנוסף, החברה פיטרה 88 עובדים בשני סבבים.

מניית טאואר איבדה במהלך השנה הקודמת כ-91% מערכה, בצל חששות שהמשבר העולמי יפגע בפעילותה. בשבוע שעבר, אמרו בכירים בטאואר ל-Bizportal, כי טאואר ממשיכה לצעוד קדימה ותעמוד בכל התחייבותיה. טאואר רכשה ב-2008, את חברת השבבים ג'אז האמריקנית וביצעה מספר רב של תהליכי התייעלות.

במהלך ארבעת ימי המסחר האחרונים טיפסה מניית טאואר בכ-70%.

יו"ר דירקטוריון אשר יוכל להקדיש את זמנו לחברה בצורה טובה יותר

מורן, אשר ימשיך לכהן כחבר בדירקטוריון בטאואר אמר, כי "בהשוואה למצב החברה בעת הצטרפותי לדירקטוריון, כעת מצבה הפיננסי של טאואר יציב יותר, יש לה אסטרטגיה ברורה ומבוססת להמשך צמיחה, הנהלה, מנכ"ל ודירקטוריון מעולים וחובות נמוכים משמעותית לבנקים. הארגון יעיל הרבה יותר כעת והמיזוג שבוצע לאחרונה עם חברת ג'אז מאפשר לטאואר להיות בעלת בסיס טוב יותר של מערך תפעול גלובלי. בנוסף, לחברה יהיה כעת יו"ר דירקטוריון טוב יותר אשר יוכל להקדיש את זמנו לחברה בצורה טובה יותר ממני והוא בעל ניסיון רב בניהול ובתעשיית הסמיקונדקטור".

בעת המינוי אמר אלשטיין, כי הוא "נרגש נוכח ההזדמנות שניתנה לי להצטרף ולכהן כיושב ראש דירקטוריון טאואר בתקופה מאתגרת ומרתקת זו. אני מחויב להגדיל את ערכה של טאואר לתועלתם של משקיעי החברה. אני מעוניין לנצל הזדמנות זו ולהודות לדב מורן על תרומתו המשמעותית למיצובה של טאואר בין יצרניות השבבים בטכנולוגיות ייחודיות המובילות בעולם, ואני מצפה להמשך עבודה משותפת עימו בדירקטוריון החברה".

אלוואנגר שמצפה להמשיך עבודה עם מורן ואמר כי הוא נרגש "להיכנס לשלב הצמיחה הבא של החברה עם הנהגתו של אמיר את דירקטוריון החברה". אלוואנגר , הוסיף כי "אמיר מנוסה מאוד בתעשיית הסמיקונדקטור ובעל מוניטין יוצא מן הכלל ואני בטוח שיחד איתו נצליח למקסם את ההזדמנויות אותן צופן לנו המצב העולמי הנוכחי".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".