מתן פטור מניכוי במקור בגין תשלומי דיבידנד

להלן תוכן מכתבו של רו"ח אהרון אליהו, סמנכ"ל בכיר לשומה וביקורת אל פקידי השומה בעקבות פניית לשכת רואי חשבון בנושא שבנדון.
יוסי בן דוד |

להלן תוכן מכתבו של רו"ח אהרון אליהו, סמנכ"ל בכיר לשומה וביקורת אל פקידי השומה בעקבות פניית לשכת רואי חשבון בנושא שבנדון.

1. ככלל, דיבידנד המשולם מחברה ליחיד חייב במס בשיעור של 20% ולגבי בעל מניות מהותי בשיעור של 25%. על החברה המשלמת לנכות את המס במועד תשלום הדיבידנד.

2. לאחרונה נתקבלו פניות רבות, לפיהן מבקשים בעלי המניות לקבל אישור פקיד השומה לפטור מניכוי מס במקור מדיבידנד המשתלם להם.

הרקע לבקשה הוא שלמקבל ההכנסה מדיבידנד קיימים הפסדים ממימוש ניירות ערך אשר על פי סעיף 92(א)(4)(ב) לפקודה, ניתן לקזז כנגדם מלא ההכנסה מדיבידנד.

3. בשל אופי הפעילות בשוק ההון והכללים לקיזוז הפסדי הון בו, אזי קיזוז הפסדים כאמור כנגד הכנסות מדיבידנד מתאפשר רק במסגרת הדיווח השנתי, על אף האמור, לאחר ששקלנו את הנושא ועל רקע היקף הפסדי ההון ומחנק האשראי במשק, הוחלט באופן חריג לאפשר הקיזוז עוד במהלך שנת 2008.

4. משכך, רשאים פקידי השומה להפעיל סמכותם עפ"י תקנה 11 לתקנות מס הכנסה (ניכוי מריבית, מדיבידנד ומרווחים מסוימים) התשס"ו-2005, ולהנפיק אישורים להקטנת שיעור הניכוי במקור מדיבידנד ששולם לבעל שליטה. האישור יינתן במקרים בהם שוכנע פקיד השומה וזאת בנוסף על הצהרת הנישום, כי קיימים הפסדים מניירות ערך בשוק ההון (הפסדים ממומשים) אשר לא ניתן לקזז אותם מרווחי הון בבורסה ומשכך לא נותר אלא לקזזם כנגד הדיבידנד, לגביו מבוקש הפטור מניכוי מס במקור.

5. פקידי השומה יאפשרו האמור לעיל בהתקיים כל אלה:

א. לבעל השליטה מקבל הדיבידנד, מתנהל תיק פעיל במשרד השומה ומתקיימים בו התנאים המזכים בהפקת אשור פטור מניכוי מס במקור משירותים ונכסים.

ב. לחברה משלמת הדיבידנד קיים תיק פעיל ומתקיימים בה התנאים המזכים בהפקת אשור פטור מניכוי מס במקור משירותים ונכסים.

6. אשורים כאמור, יינתנו על גבי אישור פטור מניכוי מס במקור משירותים ונכסים שיופק באופן ממוחשב (שאילתא 413 - 002) עליהם יווסף בכתב יד - לרבות דיבידנד - ועליהם תוטבע חתימה וחותמת המשרד.

הערת מערכת: ראה בהמשך תיקון לסעיף זה שיצא בהודעה נפרדת.

7. העתקי האשורים שיופקו כאמור במשרד השומה, ישמרו במשרד בנפרד זאת לצורך אימות ההצהרות שניתנו, זאת בעת הטיפול בדוחות שיוגשו לשנת המס 2008.

מתוך פירסום באתר לשכת רואי חשבון

באדיבות "כל-מס" מבית חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מתוך מפגש של שר האוצר עם נשיאות המגזר העסקי, קרדיט צילום- איתי קדם נשיאות המגזר העסקימתוך מפגש של שר האוצר עם נשיאות המגזר העסקי, קרדיט צילום- איתי קדם נשיאות המגזר העסקי

סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"

שר האוצר אומר שיוריד מיסים ויפתח את שוק האשראי לתחרות שתוריד את המחירים, אבל מאחורי ההצהרות מסתתר פער בין פוליטיקה לכלכלה

תמיר חכמוף |

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', נפגש היום עם נשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי וצוות האוצר, כחלק מההיערכות לגיבוש תקציב המדינה לשנת 2026. במפגש השתתפו ראשי האיגודים המרכזיים במשק, מהתאחדות התעשיינים, איגוד הבנקים וחברות הביטוח ועד התאחדות הקבלנים ולשכת המסחר.

במהלך הדיון, סמוטריץ' בחר להתמקד בסוגיות המאקרו החשובות, כמו הריבית הגבוהה, עתיד התקציב והצורך ביצירת תחרות במערכת הבנקאית, אך במקום להתמקד בתחום הפיסקלי שבאחריותו, הוא בחר למתוח ביקורת חריפה על המדיניות המוניטרית ועל נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ואמר כי "הנגיד היה צריך להוריד את הריבית מזמן. אם הוא לא יעשה כן, אני אוריד את המיסים". מיד לאחר מכן סייג כי "עצמאותו של הנגיד קריטית ואסור לפגוע בסמכויותיו, אך הנגיד אחראי על המדיניות המוניטרית ואני על הפיסקלית".

בנוגע לתקציב המדינה לשנת 2026, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הטיל ספק ביכולת הממשלה להעבירו לנוכח המצב הפוליטי המורכב. סמוטריץ' מנגד התחייב: ״יהיה תקציב. מבינים את הצורך בשמירת אמון השחקנים כולם בכלכלה הישראלית. תקציב 2026 ממלחמה לצמיחה״.. עוד ציין כי בכוונתו להיאבק בהון השחור באמצעות "חניקה כלכלית של ארגוני הפשיעה".

על מערכת הבנקאות אמר סמוטריץ': "אני נחוש לגוון את מקורות ההון. גם לכם המגזר העסקי זו דרמה. אתם מכירים את הרפורמה שאנחנו עושים בפיקדונות. נגישות לכסף זול לשחקנים שיצרו תחרות על הבנקים, בעיני זו רפורמה שסוגרת את המעגל. אני מקווה שנצליח להרגיל גם את האזרחים להשתחרר מהדביקות לבנק ולחפש את האלטרנטיבות, אבל גם לכם לעסקים ולמשקי הבית תהיה נגישות הרבה יותר משמעותית. כמות האשראי תגדל, מחיר האשראי ירד, והתוצאה תביא לירידת מחירים".

בנק ישראל ציין כי ״הנגיד ובנק ישראל מקבלים החלטות אך ורק על בסיס אמות מידה מקצועיות. אינפלציה גבוהה פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות וריסונה הוא תנאי הכרחי לפעילות כלכלית תקינה. אחריות תקציבית, במיוחד בעת הזו, היא צורך השעה״.