200 שעות שירות למנהלים שפיטרו עובדת בהריון

העובדות ----------------- סעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 (להלן: "חוק השוויון") קובע איסור אפליה, בין היתר, מחמת הריון.

סעיף 15 לחוק השוויון מסדיר את הענישה הפלילית בגין הפרת סעיף 2 לחוק השוויון וסעיף 16 לחוק השוויון מטיל אחריות אישית על שותף או פקיד אחראי בחברה בה נעברה עבירה כאמור בסעיף 15.

חברת תמנון טקסטיל בע"מ (להלן: "המעבידה"), גלעד יפת ולימור מריאן (להלן: "הממונים") הורשעו בעבירות לפי סעיפים 2, 15 ו – 16 לחוק השוויון, לאחר שהוכח למעלה מכל ספק סביר, כי הוחלט לפטר את העובדת בעקבות הריונה.

בפסק הדין מיום 25/02/07 קבע בית הדין, כי המעבידה והממונים (להלן: "המעבידים") ידעו שהעובדת בהריון ושהדבר הביא לפגיעה בתפקודה, מבלי שמי המעבידים גילה כל התחשבות במצבה.

בטיעוניהם לעונש ביקשו המעבידים, כי בית הדין יבטל את הרשעתם.

גזר הדין ---------------- בית הדין קבע, כי אין מקום לבטל את הרשעתם של המעבידים. המעבידים לא הוכיחו את הנזק שעלול להיגרם להם בעקבות ההרשעה, וחרטתם אינה אמיתית והינה מהשפה לחוץ.

עוד נקבע, כי אמנם העבירות שבהן הורשעו המעבידים אינן מן החמורות בספר החוקים אלא שעבירות אלו מהוות חזון נפרץ במדינת ישראל וביטול ההרשעה ישדר מסר סלחני כלפי מבצע העבירות. בית הדין התייחס לעובדה, כי המעבידה הינה חברה, המעסיקה בעיקר נשים, ועל כן פיטורי אישה בהריון הינה בעלת חומרה מיוחדת. ניתן היה לצפות, כי דווקא מקום זה יהיה מודע לקשיים הכרוכים בהריון ויגלה התחשבות מירבית בהן.

המעבידים ביקשו לפטר את העובדת משלא היו שבעי רצון בנוגע לתפקודה, ולמרות שהם ידעו, כי העובדת בהריון, לא עלה בדעתם, שייתכן ותפקודה לקוי בעקבות הריונה.

בית הדין קבע בנוסף, כי אין מקום ליתן משקל רב לעובדה, שהמעבידים הינם אזרחים נורמטיביים ואינם בעלי עבר פלילי. הסנקציה הפלילית, כתוצאה מפיטורי אישה בהריון, יש בה כדי לבטא את מורת רוחה של החברה ממעשה זה, אשר נעשה פעמים רבות על ידי אנשים ישרים נעדרי עבר פלילי. בית הדין ציין, כי יתכן ויהיה לכך משקל בעונש אשר יוטל עליהם.

בית הדין גזר על המעבידה קנס בסך 10,000 ש"ח ופיצוי בסך 50,000 ש"ח לעובדת.

על הממונים גזר בית הדין שירות לציבור בהיקף של 200 שעות.

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".