ענף הפרסום לממונה על ההגבלים: ערוצי הטלוויזיה מתאמים הפחתת עמלות
איגוד חברות הפרסום שמע בימים האחרונים הצהרות רבות, בעיקר מערוץ 10 על הפחתת עמלות קרובה בהתאם למצב המשק והמשבר הכלכלי. מאז התייחסות הממונה על הההגבלים לשוק המדיה והריכוזיות הגבוהה בו (לאור מקרה פירוק חברת המדיה יונייטד) התחיל בכל רחבי ענף הפרסום ורכש המדיה דיון שכלל מצד אחד את הזכייניות ומצד שני את הפרסומאים כאשר במרכז הודעת ערוץ 10 בפומבי על קיצוץ קרוב בעמלו.
לאיגוד כנראה נמאס לשמוע את ההצהרות שמתפרסמות מידי יום והיום (ג') החליט להעביר לרונית קן, הממונה על ההגבלים העסקיים מכתב בו הם מפרטים את טענותיהם ודרישתם שזו תמנע תיאום אסור בין זכייניות הערוץ השני במכירת זמן פרסום בטלוויזיה.
יאיר גלר: ערוץ 10 שולח רמזים לקשת ורשת דרך התקשורת
במכתב שהופנה לממונה על ההגבלים כותבים יאיר גלר ויגאל בראון, כי " זמן קצר לאחר שפורסמה החלטת הממונה, אשר התייחסה גם לעמלות היתר שמשלמות זכייניות הערוץ השני לחברות רכש המדיה, הודיעו ברבים קברניטי ערוץ 10 כי בכוונתם להפחית את גובה העמלה המשולמת על ידי הערוץ וכי החל מתאריך 1 בינואר 2009 יעמוד שיעור העמלה על 20% לכל היותר. עוד הודיעו ראשי ערוץ 10 לציבור הרחב ובכלל זה גם למתחריהם כי שיעור העמלות שמשלם הערוץ כיום עומד על כ- 30% מסך הכנסותיו מפרסום.
לדברי האיגוד מטרת ההצהרה הפומבית הייתה "לעודד נקיטת מהלך דומה על ידי הזכייניות המתחרות בערוץ 10 – קשת ורשת – ליצירת קו מסחרי אחיד כנגד חברות הפרסום השונות, קו מסחרי אשר מהווה הסדר כובל מובהק. ואומנם, לא חלף זמן רב וכבר נודע כי נוכח הצהרות ערוץ 10 מתכוונת רשת לכנס את דירקטוריון החברה ולקבל החלטות דומות".
באיגוד טוענים כי עמלות היתר במבנה הנוכחי מאפשרות למעשה תחרות חופשית וכל נסיון להגיע להבנה בדבר הפחתת העמלות הוא פסול ואסור. לטענתם גם העברת מידע בעזרת אמצעי התקשורת לשאר הזכייניות הוא אסור.
החלפת המידע בין הזכייניות יביא לפגיעה בתחרות
עוד נאמר במכתב, כי "המידע בו מדובר – מידע בדבר כוונות עתידיות לצמצם את שיעור ההנחות שיינתן ללקוחות, תוך ציון המועד המדויק בו ישתנו ההנחות ושיעור ההנחות החדש שייקבע על ידי הזכייניות - הוא מידע רגיש ביותר מבחינה תחרותית. החלפת מידע כזה בין מתחרים אשר חולשים על רובו המוחלט של השוק הרלוונטי צפויה לפגוע בתחרות שבין הזכייניות".
באיגוד מסבירים כי פרסום הודעת ערוץ 10 מסירה את מעטה אי הוודאות "שהוא תנאי הכרחי לקיומה של תחרות בין הזכייניות כלפי רוכשי המדיה". גלר ובראון דורשים מהרשות להגבלים עסקיים לפעול נמרצות "להפסקת מסע ההצהרות הפומביות מבית היוצר של ערוץ 10" ולהורות לזכייניות ערוץ 2 וערוץ 10 לחדול לאלתר מפרסום מידע בפומבי לגבי התנהלותם מול גופי הרכש והעמלות המשולמות.
הדרך היחידה למניעת הנזק היא השבת אי הוודאות על כנה
איגוד חברות הפרסום טוען לסיכום, כי הנזק כבר נעשה והוראת הרשות להגבלים בנושא תוכל רק למנוע את העמקת הנזק.
"הצהרות אלה הסירו את מעטה אי הוודאות מעל התנהגות הזכייניות והביאו כבר בשלב זה לניצנים של נקיטת קו פעולה מתואם על ידי הזכייניות. הדרך היחידה למניעת התממשות הנזק לתחרות וקטיפת פירות הפחתת התחרות על ידי הזכייניות היא השבת אי הוודאות על כנה".
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
עו״ד ארנון שגב, ממשרד שגב ושות׳: ״ההסדר המשפטי שאליו הגענו הוא מהמורכבים בישראל הן בהיבט של מספר הגופים המעורבים, הן בהיבט של ההיקף הכספי והן בהיבט ההשלכות הציבוריות על החוסכים ועל הקופה הציבורית. הפיכת הקרנות ״לקרנות ברירת מחדל״ תביא לגידול מקורות ההון של הקרנות באופן בו יוכלו להוות גוף משמעותי במשק לרווחת עמיתיהן
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
