ענף הפרסום לממונה על ההגבלים: ערוצי הטלוויזיה מתאמים הפחתת עמלות
איגוד חברות הפרסום שמע בימים האחרונים הצהרות רבות, בעיקר מערוץ 10 על הפחתת עמלות קרובה בהתאם למצב המשק והמשבר הכלכלי. מאז התייחסות הממונה על הההגבלים לשוק המדיה והריכוזיות הגבוהה בו (לאור מקרה פירוק חברת המדיה יונייטד) התחיל בכל רחבי ענף הפרסום ורכש המדיה דיון שכלל מצד אחד את הזכייניות ומצד שני את הפרסומאים כאשר במרכז הודעת ערוץ 10 בפומבי על קיצוץ קרוב בעמלו.
לאיגוד כנראה נמאס לשמוע את ההצהרות שמתפרסמות מידי יום והיום (ג') החליט להעביר לרונית קן, הממונה על ההגבלים העסקיים מכתב בו הם מפרטים את טענותיהם ודרישתם שזו תמנע תיאום אסור בין זכייניות הערוץ השני במכירת זמן פרסום בטלוויזיה.
יאיר גלר: ערוץ 10 שולח רמזים לקשת ורשת דרך התקשורת
במכתב שהופנה לממונה על ההגבלים כותבים יאיר גלר ויגאל בראון, כי " זמן קצר לאחר שפורסמה החלטת הממונה, אשר התייחסה גם לעמלות היתר שמשלמות זכייניות הערוץ השני לחברות רכש המדיה, הודיעו ברבים קברניטי ערוץ 10 כי בכוונתם להפחית את גובה העמלה המשולמת על ידי הערוץ וכי החל מתאריך 1 בינואר 2009 יעמוד שיעור העמלה על 20% לכל היותר. עוד הודיעו ראשי ערוץ 10 לציבור הרחב ובכלל זה גם למתחריהם כי שיעור העמלות שמשלם הערוץ כיום עומד על כ- 30% מסך הכנסותיו מפרסום.
לדברי האיגוד מטרת ההצהרה הפומבית הייתה "לעודד נקיטת מהלך דומה על ידי הזכייניות המתחרות בערוץ 10 – קשת ורשת – ליצירת קו מסחרי אחיד כנגד חברות הפרסום השונות, קו מסחרי אשר מהווה הסדר כובל מובהק. ואומנם, לא חלף זמן רב וכבר נודע כי נוכח הצהרות ערוץ 10 מתכוונת רשת לכנס את דירקטוריון החברה ולקבל החלטות דומות".
באיגוד טוענים כי עמלות היתר במבנה הנוכחי מאפשרות למעשה תחרות חופשית וכל נסיון להגיע להבנה בדבר הפחתת העמלות הוא פסול ואסור. לטענתם גם העברת מידע בעזרת אמצעי התקשורת לשאר הזכייניות הוא אסור.
החלפת המידע בין הזכייניות יביא לפגיעה בתחרות
עוד נאמר במכתב, כי "המידע בו מדובר – מידע בדבר כוונות עתידיות לצמצם את שיעור ההנחות שיינתן ללקוחות, תוך ציון המועד המדויק בו ישתנו ההנחות ושיעור ההנחות החדש שייקבע על ידי הזכייניות - הוא מידע רגיש ביותר מבחינה תחרותית. החלפת מידע כזה בין מתחרים אשר חולשים על רובו המוחלט של השוק הרלוונטי צפויה לפגוע בתחרות שבין הזכייניות".
באיגוד מסבירים כי פרסום הודעת ערוץ 10 מסירה את מעטה אי הוודאות "שהוא תנאי הכרחי לקיומה של תחרות בין הזכייניות כלפי רוכשי המדיה". גלר ובראון דורשים מהרשות להגבלים עסקיים לפעול נמרצות "להפסקת מסע ההצהרות הפומביות מבית היוצר של ערוץ 10" ולהורות לזכייניות ערוץ 2 וערוץ 10 לחדול לאלתר מפרסום מידע בפומבי לגבי התנהלותם מול גופי הרכש והעמלות המשולמות.
הדרך היחידה למניעת הנזק היא השבת אי הוודאות על כנה
איגוד חברות הפרסום טוען לסיכום, כי הנזק כבר נעשה והוראת הרשות להגבלים בנושא תוכל רק למנוע את העמקת הנזק.
"הצהרות אלה הסירו את מעטה אי הוודאות מעל התנהגות הזכייניות והביאו כבר בשלב זה לניצנים של נקיטת קו פעולה מתואם על ידי הזכייניות. הדרך היחידה למניעת התממשות הנזק לתחרות וקטיפת פירות הפחתת התחרות על ידי הזכייניות היא השבת אי הוודאות על כנה".

ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
המטה צפוי לפעול במשרד ראש הממשלה, יפתח תשתיות מחשוב מתקדמות, יטמיע יישומי בינה מלאכותית בשירותי המדינה ויגבש תוכנית רב־שנתית להכשרת כוח אדם ולקידום רגולציה ואתיקה שיחזקו את מעמד ישראל בזירה הטכנולוגית העולמית
הממשלה אישרה השבוע הקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית עם תקציב של 120 מיליון שקל לשנתיים הקרובות, צעד שמסמן כניסה רשמית של ישראל למירוץ הגלובלי על עליונות טכנולוגית. המטה יוקם כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה ויתמקד בשלושה צירים מרכזיים: גיוס כוח אדם איכותי, פיתוח תשתיות מחשוב מתקדמות והטמעת AI במערכות הממשלה. בתוך 120 יום תובא לאישור הממשלה תוכנית לאומית רב שנתית שתבטיח השקעות לטווח ארוך.
המהלך, ביוזמה משותפת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומשרד ראש הממשלה, נועד לשמור על מעמדה של ישראל בחזית החדשנות מול התחרות הגוברת של מדינות כמו סין, ארצות הברית וגרמניה. "הקמת המטה היא צעד חיוני שמבהיר שזו אינה אופנה חולפת אלא תחום אסטרטגי לעתיד ישראל", אמר סמוטריץ'. "למהלך יהיו השפעות כלכליות וביטחוניות עמוקות. הממשלה מאותתת מחויבות ברורה עם תקציב ראשוני ותוכנית לאומית בהכנה".
התוכנית כוללת הקמת תשתית מחשוב חזקה שתאפשר לישראל לעמוד בתחרות העולמית ולמשוך חוקרים ויזמים מהשורה הראשונה. במקביל, מערך הדיגיטל במשרד ראש הממשלה ישמש זרוע ביצועית ליישום בינה מלאכותית בשירותי הממשלה, כדי שהאזרחים יקבלו שירותים מהירים, פשוטים ויעילים יותר. זה אומר אוטומציה של תהליכים ביורוקרטיים, שירות לקוחות חכם ויכולות ניתוח נתונים מתקדמות שיכולות לשפר משמעותיות את איכות השירותים הציבוריים.
המטה גם ימפה את הצרכים האנרגטיים הנגזרים מהשימוש בבינה מלאכותית. מרכזי נתונים לבינה מלאכותית צורכים כמויות אנרגיה עצומות, ובישראל שכבר מתמודדת עם מחסור באנרגיה, התכנון המוקדם חיוני. בנוסף, המטה יבחן את השפעת הטכנולוגיה על שוק התעסוקה ויקדם מדיניות עדכנית בתחומי הרגולציה והאתיקה - נושאים שהופכים יותר ויותר רלוונטיים כשמערכות AI מתחילות להשפיע על חיי היומיום.
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- מה יהיה גורל הותמ"ל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התקציב הראשוני של 120 מיליון שקל הוא רק תחילת הדרך. הממשלה מתכוונת להציג תוכנית רב שנתית שתכלול השקעות משמעותיות יותר, בדומה למה שעושות מדינות מובילות אחרות. המטרה היא ליצור מנגנון קבוע שלא יהיה תלוי בתחלופות פוליטיות ושיבטיח רציפות בפיתוח היכולות הלאומיות. ישראל מצטרפת בכך לרשימה של מדינות שהבינו שבינה מלאכותית היא לא עוד תחום טכנולוגי, אלא נדבך בביטחון הלאומי ובתחרותיות הכלכלית.