מיכה אסטרחן, כלכלן בכיר באקונומיסט: "אינפלציה היא הפתרון למשבר הכלכלי בישראל"

הכלכלן הוסיף כי: "יש לחוקק חוק להבטחות חסכונות הציבור בבנקים" והתייחס גם לנעשה מעבר לים כשאמר: "תוכנית הפד לא פתרה את משבר האשראי בארה"ב"
נועם הוד |

פורום MIT ליזמות ערך אתמול באוניברסיטת תל אביב, כנס בנושא המשבר הגלובלי והשלכותיו על הכלכלה הישראלית. בכנס הרצו ארבעה כלכלנים בכירים בעלי היסטוריה של תחזיות כלכליות שהתגשמו.

מיכה אסטרחן, כלכלן ירחון אקונומיסט אשר חזה את התפוצצות בועת הטכנולוגיה בשנת 2000, ציין בתחילת דבריו שהדבר החשוב כעת הוא לנתח כיצד לצאת מהמשבר ולא כיצד הוא נגרם. לדעתו הפתרון המרכזי למשבר בישראל הוא דווקא אינפלציה והמנהיגות הכלכלית בישראל אינה צריכה לחשוש מתהליך אינפציוני.

אסטרחן אמר כי :"הבעיה היא שהמנהיגות הפיננסית בישראל לא מבינה שאינפלציה היא הפתרון ולא הבעיה. קשה לכלכלנים הצעירים בישראל כיום לקבל את האינפלציה כדבר חיובי, כי רובם לא חוו משברים כלכליים בעבר. קשה לדעת במדויק את מצבם הפיננסי של הבנקים בישראל, ולראיה הפסדיו של בנק הפועלים כתוצאה מהשקעות מסוכנות בשוק הפיננסי האמריקאי".

עוד אמר הכלכלן כי: "למרות שהבנקים אינם נמצאים בעין הסערה העוברת על קופות הגמל וקרנות הנאמנות כיום, יש להבטיח את כספי החוסכים בבנקים בישראל כפי שנעשה כבר במדינות בעולם. רצוי לחוקק חוקים ותקנות שיסדירו נושא חשוב זה".

בתוך כך, אסטרחן התייחס למתחולל מעבר לים וציין כי הפתרון של ממשלת ארה"ב להזרים כסף למוסדות הפיננסים במדינה אינו יעיל בשל העובדה שזה פתר את בעיית הנזילות אך לא את בעיית האשראי שהיא בעצם כיום הבעיה העיקרית. התשובה לחששם של הגופים הפיננסים להלוות כספים למגזר העסקי והנעת הכלכלה בארה"ב, הוא בהזרמת הון לצורותיו השונות למוסדות הפיננסים.

פרופסור לכלכלה לסטר ת'ורו, יו"ר המכון הטכניון לניהול, ציין בדבריו בכנס, כי השגיאה הגדולה של הממשל האמריקאי הייתה להניח לבית ההשקעות ליהמן ברדרס לקרוס, דבר שגרם חוסר אמונה של הציבור בארה"ב במערכת הפיננסית. "אנשים ברחבי המדינה חוששים שאם זה קרה לליהמן ברדרס, אז זה יכול להתרחש בכל מוסד פיננסי בארה"ב" אמר פרופ' ת'ורו.

פרופ' ת'ורו ציין שלדעתו אנו חווים כעת את המשבר הכלכלי העולמי הגדול ביותר מעולם כי כאשר מערכות פיננסיות מתחילות לקרוס הן עלולות לדרדר עימם את שאר מערכות השלטון במדינות.

לסיכום, הפרופ' לכלכה סובר כי הציבור האמריקאי אינו יכול לטפח ציפיות גבוהות להתאוששות הכלכלה לאחר בחירתו של אובמה מפני שעד כניסת אובמה לבית הלבן, נותרו כחודשיים ימים שזהו זמן רב מאוד במושגי כלכלה עולמית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)

האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?

ולמה זה לא בכותרות הראשיות בתקשורת? גילויים חדשים שנחשפו בשבוע שעבר מייצרים תחושה שיוסי כהן השתמש בדירת ג'ימס פארקר וקיבל טובות הנאה והמשטרה העלימה עין ו"הוציאה" את העדויות על כהן מתיק החקירה נגד נתניהו - לא תקין, מחשיד. קוראים לזה טיוח

מנדי הניג |
נושאים בכתבה יוסי כהן

כבר תקופה ארוכה שמלחשים שיוסי כהן קיבל טובות הנאה מג'יימס פאקר המיליונר, לרבות שימוש בדירתו במלון רואיל ביץ' שבתל אביב. הוא עשה זאת בעודנו ראש המוסד וזה מחייב במשטר תקין צורך בבדיקה משמעותית. הדברים עלו במסגרת תיק 1000 - תיק המתנות נגד נתניהו. במשטרה בדקו וחקרו על טובות הנאה שלכאורה קיבל יאיר נתניהו מפארקר, בעיקר שימוש בדירתו ברויאל ביץ' כשהחשד היה שבין נתניהו האבא ופארקר יש קשר לא חוקי -מתנות בתמורה להטבות. תוך כדי החקירה הזרקור עבר לדמות אחרת - יוסי כהן, אלא ששם היה סוג של טיוח. 

פקד ליזו כהן, חוקרת מיאח"ה, שהייתה חלק מצוותי החקירה בתיק 1000 וב"תיק המעונות"  הסבירה בעדותה בבית המשפט לפני כשנה וחצי כי החקירה התמקדה בקשרים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין פאקר, ובמיוחד בבדיקת חשד לטובות הנאה שהועברו באמצעות מגורים של בנו יאיר בנכס של פאקר. לדבריה אז "החשד היה שיאיר קיבל טובת הנאה עבור אביו, או להפך. יאיר היה הכלי, לא מושא הבדיקה המרכזי".

היא נשאלה אז למה חקרתם דווקא את יאיר ולא את יוסי כהן? "אני גביתי הודעות גם בעניין הזה, אך לא זכור לי שבדקנו את מצלמות האבטחה לגבי יוסי כהן". בהמשך הודתה כי הייתה הנחיה מגבוה לא להזכיר את שמו של כהן בחקירת הדס קליין, נציגת פאקר ומילצ'ן.

פיצול חריג של תמלילי חקירה: "קיבלנו הנחיה מלמעלה"

במהלך הדיון הציג אז עו"ד עמית חדד סניגור נתניהו פיצול חריג בתמלולי חקירה של שלושה עובדים במלון - שני קבלנים וקב"ט. לדבריו, התמלולים כללו גרסאות שונות באשר להופעתו של יוסי כהן בדירה: באחד מהם השם הוזכר, ובאחר - הושמט. כהן אישרה כי מדובר במהלך חריג ולא שגרתי, שלא עשתה בעבר, והסבירה כי מדובר בהנחיה שהועברה מהדרגים הבכירים. "לא יודעת למה פוצל התמליל. זו הייתה הנחיה. אולי כדי להבחין בין גרסה שבה מוזכר שם רגיש לגרסה אחרת. זה לא מקובל, אבל ככה נדרשנו לפעול".

בשבוע שעבר עלה לדוכן העדים חוקר בכיר במשטרה - צחי חבקין. העדות שלו גורמת לזוז באי נוחות. עו"ד חדד שואל אם "השם של יוסי כהן עלה בתשאול של עובדי המלון. מומי (נצ"מ מומי משולם - ראש צוות החקירה בתיקי נתניהו) עלה בשיחה, מה, הוא נלחץ?" 

‏חבקין: "אפשר לומר".

‏חדד: "אז הוא מנחה אותך? ומייצר מצגי שווא?"