בבנק לאומי מעריכים: "אין השוק מתאים ללקוח שונא סיכון"
בסקירה השבועית של בנק לאומי, התייחסו כלכלני הבנק להתפתחויות האחרונות בשוק ההון המקומי, לזירת המט"ח ולפרסום מדד המחירים לצרכן.
שוק המניות: "מניות הנדל"ן והבנקים המשיכו לרכז עניין"
בבנק לאומי מעריכים כי המסחר ברחוב אחד העם הושפע השבוע מפרסום הפרוטוקולים של הפד, בהם הערכה כי המיתון יימשך גם במחצית השנייה של 2009, והחשש ממשבר קריטי בענף הרכב האמריקאי. אלו, כך אומרים בלאומי, דרדרו את השווקים בעולם לרמות שפל חדשות והשפיעו באופן חד גם על השוק המקומי. גם תוכנית האוצר להאצת הצמיחה בהיקף של כ-21.7 מיליארד שקלים לא עצרה את ההידרדרות.
מחזורי המסחר היו נמוכים בשיעור ניכר מהממוצע. אלו עמדו על כ- 1.35 מיליארד שקלים ליום, לעומת ממוצע של כ- 2 מיליארד שקלים ליום מתחילת השנה. הירידה נובעת, להערכת כלכלני לאומי, משני אלמנטים. הראשון, טכני, ירידת שווי ניירות הערך והשני, על רקע הימצאותם של המשקיעים בעמדת המתנה להתפתחויות חדשות.
בסקירתם השבועית הדגישו כלכלני הבנק את מניות הנדל"ן והבנקים וציינו כי אלו הראשונות, המשתייכות לענף המתאפיין ברמת מינוף גבוהה, סובלות מתנודתיות שיא. עוד ציינו הכלכלנים כי רמות המחירים אליהן הגיעו מניות רבות מהענף מתמחרות חוסר וודאות לגבי שווי השוק של נכסיהן כעת, וחשש מיכולתן לצלוח את המחנק באשראי ללא מימוש נכסים גם בתנאי השוק הנוכחיים. דבר זה, מביא כל הודעה על מקור מימון חדש להזניק אותן ולהיפך.
בתוך כך, מניות הבנקים, סבלו מירידות שערים חדות בתקופה האחרונה. החשש מהיקף המחיקות העתידיות, כפי שמתבטא בתשואות אגרות החוב הקונצרניות, הביא את מניות הענף להיסחר במכפילי הון נמוכים באופן היסטורי.
דווקא על רקע ירידות השערים החדות בשוק המניות ציינו בלאומי את חסינותן של החברות המתאפיינות בתזרים גבוה ובדפנסיביות היחסית שלהן. כך, למרות הסערה, הצליחו מניות חברות התרופות פריגו וטבע להציג השבוע תשואות חיוביות, בהמשך לעליות שערים בשבוע שעבר. אלו, טוענים בלאומי, נתמכו בהתחזקות שרשם לאחרונה הדולר מול השקל
להערכת כלכלני הבנק, חברות רבות נסחרות במחירים המשקפים ערך נמוך מערכן הכלכלי. יחד עם זאת, התנהגות השוק המקומי בטווח הקצר תושפע מנתוני מאקרו ומיקרו שהשפעת ההאטה העולמית ניכרת בהם וכן מעוצמת הפחד בשווקים. לקוח בעל אופק השקעה ארוך טווח (מספר שנים), יוכל למצוא ניירות ערך במחירים מעניינים. מנגד הדגישו בלאומי, כי בשל התנודתיות הרבה, אין השוק מתאים ללקוח שונא סיכון או לזה שיידרש לכספו בטווח הקצר.
בסיכום שבועי איבד מדד המעו"ף 7.74%, מדד הבנקים השיל כ-8.92% בעוד מדד הנדל"ן הוסיף כ-5.42% לערכו.
מדד המחירים לצרכן: "בחודשים הקרובים צפויים המדדים להיות אפסיים ואף שלילים"
ביום שישי האחרון פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד המחירים לצרכן בגין חודש אוקטובר, אשר בהתאם למרבית הציפיות המוקדמות עלה ב- 0.1% בלבד. זאת בהמשך לחודש ספטמבר, בו לא חל שינוי במדד המחירים לצרכן. בבנק לאומי מעריכים כי התמתנות בקצב עליית המחירים במשק נבעה בעיקר מעונתיות המאפיינת את חודשי הסתיו ומירידת מחירי הנפט והסחורות בעולם שנרשמה בחודשים האחרונים.
כלכלני לאומי צופים כי גם בחודשים הקרובים צפויים המדדים להיות אפסיים ואף שלילים נוכח המשך הוזלת מחירי הסחורות והנפט בעולם ובשל הצפי להתמתנות בקצב התרחבות הביקושים כתוצאה מהאטה שהחלה בצמיחה המקומית ובשוק ההון. בלאומי מעריכים כי שיעורי האינפלציה ב- 12 החודשים הקרובים ירדו אל מתחת לגבול התחתון של תחום יעד יציבות המחירים (3% - 1%), ואף לעבור לתוואי הערכים השלילים.
פרסומים רבים באשר להתגברות עוצמת ההאטה בישראל והמשך העמקת המשבר הכלכלי בעולם מחזקים את הצפי להתארכות תקופת התאוששותו של המשק המקומי מעבר לצפי הקודם. על כן אומרים בלאומי, פרסומים אלו תומכים בהמשך הפחתת הריבית המוניטארית.
הכלכלנים של בנק לאומי סוברים כי לנוכח החרפת משבר הנזילות בעולם ובשל ההאטה הצפויה בצמיחה המקומית העלולים לפגוע בפעילות הסקטור העסקי, יש לתת כיום עדיפות להשקעה באגרות החוב הממשלתיות על פני אלו הקונצרניות. על אף שכיום עומדות הציפיות האינפלציוניות הקצרות הנגזרות משוק ההון ברמה הנמוכה מזו הצפויה להערכתם בפועל ובשל הצפי למספר מדדים קרובים אפסיים, בלאומי מעריכים כי עדיין קיימת עדיפות לאפיק השקלי על פני זה הצמוד.
שוק המט"ח: " המשך חוסר הוודאות בשווקים יתמוך בעוצמתו של הדולר"
השבוע התחזק הדולר מול השקל, תוך שחצה במהלך המסחר את רמת ה- 4.0 שקלים לדולר, המהווה רמת שיא מתחילת השנה, זאת על רקע המגמה העולמית. גם תוכנית ההאצה הכלכלית שפורסמה כאמור השבוע לא ספקה תמיכה למטבע המקומי.
להערכת הכלכלנים בלאומי, הגורם המרכזי שהשפיע השבוע על המסחר בדולר בעולם, בדומה לתקופה האחרונה, היה מידת התיאבון לסיכון של המשקיעים. בנוסף, עליית מפלס החששות והמשך הירידות בשווקים גרמו למשקיעים מחוץ לארה"ב לחזור ולהתבצר בנכסים בטוחים יותר, ובעיקר באגרות החוב הממשלתיות האמריקאיות, מה שתמך בשטר הירוק.
בתוך כך, הפרסומים בסוף השבוע שעבר כי כלכלת אירופה נכנסה למיתון הראשון שלה מאז תחילת השימוש במטבע האירופי, תמכו אף הם במטבע האמריקאי, כך סוברים כלכלני הבנק. אך מנגד אומרים בלאומי, ההתרחבות הדרמטית בגירעון בתקציב האמריקאי באוקטובר, כפי שפורסמה בסוף השבוע שעבר, היוותה גורם ממתן להתחזקותו של הדולר בעולם.
בבנק לאומי מעריכים כי הדולר ימשיך להיות מושפע בעיקר ממידת אי הוודאות הכלכלית בעולם וממידת התיאבון לסיכון הנגזרת מכך, כאשר המשך חוסר הוודאות יתמוך בעוצמתו.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?
ולמה זה לא בכותרות הראשיות בתקשורת? גילויים חדשים שנחשפו בשבוע שעבר מייצרים תחושה שיוסי כהן השתמש בדירת ג'ימס פארקר וקיבל טובות הנאה והמשטרה העלימה עין ו"הוציאה" את העדויות על כהן מתיק החקירה נגד נתניהו - לא תקין, מחשיד. קוראים לזה טיוח
כבר תקופה ארוכה שמלחשים שיוסי כהן קיבל טובות הנאה מג'יימס פאקר המיליונר, לרבות שימוש בדירתו במלון רואיל ביץ' שבתל אביב. הוא עשה זאת בעודנו ראש המוסד וזה מחייב במשטר תקין צורך בבדיקה משמעותית. הדברים עלו במסגרת תיק 1000 - תיק המתנות נגד נתניהו. במשטרה בדקו וחקרו על טובות הנאה שלכאורה קיבל יאיר נתניהו מפארקר, בעיקר שימוש בדירתו ברויאל ביץ' כשהחשד היה שבין נתניהו האבא ופארקר יש קשר לא חוקי -מתנות בתמורה להטבות. תוך כדי החקירה הזרקור עבר לדמות אחרת - יוסי כהן, אלא ששם היה סוג של טיוח.
פקד ליזו כהן, חוקרת מיאח"ה, שהייתה חלק מצוותי החקירה בתיק 1000 וב"תיק המעונות" הסבירה בעדותה בבית המשפט לפני כשנה וחצי כי החקירה התמקדה בקשרים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין פאקר, ובמיוחד בבדיקת חשד לטובות הנאה שהועברו באמצעות מגורים של בנו יאיר בנכס של פאקר. לדבריה אז "החשד היה שיאיר קיבל טובת הנאה עבור אביו, או להפך. יאיר היה הכלי, לא מושא הבדיקה המרכזי".
היא נשאלה אז למה חקרתם דווקא את יאיר ולא את יוסי כהן? "אני גביתי הודעות גם בעניין הזה, אך לא זכור לי שבדקנו את מצלמות האבטחה לגבי יוסי כהן". בהמשך הודתה כי הייתה הנחיה מגבוה לא להזכיר את שמו של כהן בחקירת הדס קליין, נציגת פאקר ומילצ'ן.
פיצול חריג של תמלילי חקירה: "קיבלנו הנחיה מלמעלה"
במהלך הדיון הציג אז עו"ד עמית חדד סניגור נתניהו פיצול חריג בתמלולי חקירה של שלושה עובדים במלון - שני קבלנים וקב"ט. לדבריו, התמלולים כללו גרסאות שונות באשר להופעתו של יוסי כהן בדירה: באחד מהם השם הוזכר, ובאחר - הושמט. כהן אישרה כי מדובר במהלך חריג ולא שגרתי, שלא עשתה בעבר, והסבירה כי מדובר בהנחיה שהועברה מהדרגים הבכירים. "לא יודעת למה פוצל התמליל. זו הייתה הנחיה. אולי כדי להבחין בין גרסה שבה מוזכר שם רגיש לגרסה אחרת. זה לא מקובל, אבל ככה נדרשנו לפעול".
- יוסי כהן מתקרב לאקזיט של 50 מיליון דולר
- דונאלד טראמפ נגד יוסי כהן - האקזיט של כהן בדוראל ארה"ב מתרחק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשבוע שעבר עלה לדוכן העדים חוקר בכיר במשטרה - צחי חבקין. העדות שלו גורמת לזוז באי נוחות. עו"ד חדד שואל אם "השם של יוסי כהן עלה בתשאול של עובדי המלון. מומי (נצ"מ מומי משולם - ראש צוות החקירה בתיקי נתניהו) עלה בשיחה, מה, הוא נלחץ?"
חבקין: "אפשר לומר".
חדד: "אז הוא מנחה אותך? ומייצר מצגי שווא?"
