הריבוע הכחול: הרווח הנקי ברבעון ה-3 ירד ב-81% ל-12 מיליון שקל
'רבוע כחול ישראל' מפרסמת היום (ה) את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי מהם עולה כי הרווח הנקי של החברה נחתך באופן משמעותי בגין עלייה חדה בהוצאות המימון. הרווח הנקי לשלושת החודשים האחרונים עמד על 12 מיליון שקל לעומת רווח נקי של 63.6 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2007.
ההכנסות ברבעון השלישי הסתכמו לכ 1,936.2 מ' שקל, בהשוואה להכנסות של כ 1,823.5 מ' שקל בתקופה המקבילה ב 2007 – עלייה של כ 6.2%. הגידול נבע מפתיחת 12 חנויות חדשות, גידול של כ 0.6% במכירות חנויות זהות (SSS), המשך הגידול ב"מגה בעיר" בעיקר הודות להמשך הגידול במגה בעיר שקוזז בחלקו ע"י ירידה ברשת שפע שוק והגידול בפעילות קבוצת BEE בעיקר איחוד לראשונה של חברת נעמן.
הסיבה המרכזית לחיתוך ברווח הנקי - הוצאות המימון
הסיבה המרכזית לירידה הניכרת ברווח הנקי של החברה מגיעה מסעיף הוצאות המימון, אשר ברבעון השלישי של השנה הסתכמו לכ 50.1 מ' שקל בהשוואה להכנסות מימון של כ 1.9 מ' שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול הנובע בעיקר מהשינוי בשווי ההוגן של מכשירים פיננסים אשר תרמו הוצאה של 7.0 מ' שקל הרבעון לעומת רווח של 26.0 מ' שקל ברבעון המקביל ומהעלייה במצבת החוב נטו של החברה לעומת הרבעון המקביל.
הוצאות מכירה, הנהלה וכלליות ברבעון השלישי של 2008 הסתכמו לכ 478.8 מ' שקל (24.7% מההכנסות), בהשוואה להוצאות של כ 411.1 מ' שקל (22.5% מההכנסות) ברבעון המקביל, עלייה של כ 16.5%.
העלייה מיוחסת להוצאות הקשורות בפתיחת חנויות חדשות, גידול בהוצאות התפעול בשל איחוד תוצאות פעילות נעמן אשר לא נכללו בתוצאות הרבעון המקביל אשתקד ובגידול בהוצאות תפעוליות של סניפים זהים בעקבות עליית מחירי האנרגיה והחשמל, הוצאות שכר ומגידול בהוצאות הצמודות למדד המחירים לצרכן כגון שכירות ומיסים עירוניים.
הרווח התפעולי שומר על סטטיות
הרווח התפעולי ברבעון השלישי של 2008 לא זז צפונה בשינוי משמעותי והסתכם לכ 71.1 מ' שקל (3.7% מההכנסות), בהשוואה לרווח תפעולי של כ- 66.7 מ' שקל (% 3.6 מההכנסות) ברבעון השלישי של 2007. עלייה של כ- 6.5%.
הרווח הנקי ברבעון השלישי של 2008 הסתכם לכ 12.0 מ' שקל, בהשוואה לרווח נקי של כ 63.6 מ' שקל ברבעון השלישי של 2007. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות בחברה ברבעון השלישי של 2008 הסתכם בכ-6.5 מ' שקל.
לדברי זאב וורמברנד, מנכ"ל הריבוע הכחול, "התוצאות הכספיות משקפות את ההשקעות שנדרשו על מנת להוציא לפועל את התוכניות האסטרטגיות ארוכות הטווח של החברה באופן מואץ. במהלך הרבעון השלישי לבדו, הכפלנו את גודלה של רשת "עדן טבע מרקט" והשלמנו את תוכניתנו להשיק כבר ברבעון הרביעי את רשת ההארד דיסקאונט "מגה בול" אשר תכלול כ- 120 אלף מ"ר או בקירוב שליש משטחי הסופרמרקטים שלנו".
"מבחינה מבנית, הרחבנו את שליטתנו בקבוצת הקמעונאות BEE ו- והשלמנו את הצעת הרכש ומחיקת של רבוע כחול נכסים והשקעות ממסחר בבורסה. - צעד אשר ייעל את תהליך קבלת ההחלטות ומיקסם את הגמישות בשוק הנימצא בתנודה מתמדת ויביא לגידול ברווח למניה של החברה למשקיעים".
פריזמה: ציפינו לדוח חלש וקיבלנו דוח חלש משציפינו
מאיר סלייטר מפריזמה מתייחס לדוחות הריבוע ואומר: "ציפינו לדוח חלש וקיבלנו דוח חלש יותר משצפינו. תוצאות החברה יוצרות אצלנו סקפטיות רבה יותר לגבי הצלחת המהלך הקרוב של החברה - מגה-בול והמותג פרטי - עקב נקודת המוצא הנמוכה יותר לעומת זו שחשבנו".

ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
המטה צפוי לפעול במשרד ראש הממשלה, יפתח תשתיות מחשוב מתקדמות, יטמיע יישומי בינה מלאכותית בשירותי המדינה ויגבש תוכנית רב־שנתית להכשרת כוח אדם ולקידום רגולציה ואתיקה שיחזקו את מעמד ישראל בזירה הטכנולוגית העולמית
הממשלה אישרה השבוע הקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית עם תקציב של 120 מיליון שקל לשנתיים הקרובות, צעד שמסמן כניסה רשמית של ישראל למירוץ הגלובלי על עליונות טכנולוגית. המטה יוקם כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה ויתמקד בשלושה צירים מרכזיים: גיוס כוח אדם איכותי, פיתוח תשתיות מחשוב מתקדמות והטמעת AI במערכות הממשלה. בתוך 120 יום תובא לאישור הממשלה תוכנית לאומית רב שנתית שתבטיח השקעות לטווח ארוך.
המהלך, ביוזמה משותפת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומשרד ראש הממשלה, נועד לשמור על מעמדה של ישראל בחזית החדשנות מול התחרות הגוברת של מדינות כמו סין, ארצות הברית וגרמניה. "הקמת המטה היא צעד חיוני שמבהיר שזו אינה אופנה חולפת אלא תחום אסטרטגי לעתיד ישראל", אמר סמוטריץ'. "למהלך יהיו השפעות כלכליות וביטחוניות עמוקות. הממשלה מאותתת מחויבות ברורה עם תקציב ראשוני ותוכנית לאומית בהכנה".
התוכנית כוללת הקמת תשתית מחשוב חזקה שתאפשר לישראל לעמוד בתחרות העולמית ולמשוך חוקרים ויזמים מהשורה הראשונה. במקביל, מערך הדיגיטל במשרד ראש הממשלה ישמש זרוע ביצועית ליישום בינה מלאכותית בשירותי הממשלה, כדי שהאזרחים יקבלו שירותים מהירים, פשוטים ויעילים יותר. זה אומר אוטומציה של תהליכים ביורוקרטיים, שירות לקוחות חכם ויכולות ניתוח נתונים מתקדמות שיכולות לשפר משמעותיות את איכות השירותים הציבוריים.
המטה גם ימפה את הצרכים האנרגטיים הנגזרים מהשימוש בבינה מלאכותית. מרכזי נתונים לבינה מלאכותית צורכים כמויות אנרגיה עצומות, ובישראל שכבר מתמודדת עם מחסור באנרגיה, התכנון המוקדם חיוני. בנוסף, המטה יבחן את השפעת הטכנולוגיה על שוק התעסוקה ויקדם מדיניות עדכנית בתחומי הרגולציה והאתיקה - נושאים שהופכים יותר ויותר רלוונטיים כשמערכות AI מתחילות להשפיע על חיי היומיום.
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- מה יהיה גורל הותמ"ל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התקציב הראשוני של 120 מיליון שקל הוא רק תחילת הדרך. הממשלה מתכוונת להציג תוכנית רב שנתית שתכלול השקעות משמעותיות יותר, בדומה למה שעושות מדינות מובילות אחרות. המטרה היא ליצור מנגנון קבוע שלא יהיה תלוי בתחלופות פוליטיות ושיבטיח רציפות בפיתוח היכולות הלאומיות. ישראל מצטרפת בכך לרשימה של מדינות שהבינו שבינה מלאכותית היא לא עוד תחום טכנולוגי, אלא נדבך בביטחון הלאומי ובתחרותיות הכלכלית.