הריבוע הכחול: הרווח הנקי ברבעון ה-3 ירד ב-81% ל-12 מיליון שקל
'רבוע כחול ישראל' מפרסמת היום (ה) את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי מהם עולה כי הרווח הנקי של החברה נחתך באופן משמעותי בגין עלייה חדה בהוצאות המימון. הרווח הנקי לשלושת החודשים האחרונים עמד על 12 מיליון שקל לעומת רווח נקי של 63.6 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2007.
ההכנסות ברבעון השלישי הסתכמו לכ 1,936.2 מ' שקל, בהשוואה להכנסות של כ 1,823.5 מ' שקל בתקופה המקבילה ב 2007 – עלייה של כ 6.2%. הגידול נבע מפתיחת 12 חנויות חדשות, גידול של כ 0.6% במכירות חנויות זהות (SSS), המשך הגידול ב"מגה בעיר" בעיקר הודות להמשך הגידול במגה בעיר שקוזז בחלקו ע"י ירידה ברשת שפע שוק והגידול בפעילות קבוצת BEE בעיקר איחוד לראשונה של חברת נעמן.
הסיבה המרכזית לחיתוך ברווח הנקי - הוצאות המימון
הסיבה המרכזית לירידה הניכרת ברווח הנקי של החברה מגיעה מסעיף הוצאות המימון, אשר ברבעון השלישי של השנה הסתכמו לכ 50.1 מ' שקל בהשוואה להכנסות מימון של כ 1.9 מ' שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול הנובע בעיקר מהשינוי בשווי ההוגן של מכשירים פיננסים אשר תרמו הוצאה של 7.0 מ' שקל הרבעון לעומת רווח של 26.0 מ' שקל ברבעון המקביל ומהעלייה במצבת החוב נטו של החברה לעומת הרבעון המקביל.
הוצאות מכירה, הנהלה וכלליות ברבעון השלישי של 2008 הסתכמו לכ 478.8 מ' שקל (24.7% מההכנסות), בהשוואה להוצאות של כ 411.1 מ' שקל (22.5% מההכנסות) ברבעון המקביל, עלייה של כ 16.5%.
העלייה מיוחסת להוצאות הקשורות בפתיחת חנויות חדשות, גידול בהוצאות התפעול בשל איחוד תוצאות פעילות נעמן אשר לא נכללו בתוצאות הרבעון המקביל אשתקד ובגידול בהוצאות תפעוליות של סניפים זהים בעקבות עליית מחירי האנרגיה והחשמל, הוצאות שכר ומגידול בהוצאות הצמודות למדד המחירים לצרכן כגון שכירות ומיסים עירוניים.
הרווח התפעולי שומר על סטטיות
הרווח התפעולי ברבעון השלישי של 2008 לא זז צפונה בשינוי משמעותי והסתכם לכ 71.1 מ' שקל (3.7% מההכנסות), בהשוואה לרווח תפעולי של כ- 66.7 מ' שקל (% 3.6 מההכנסות) ברבעון השלישי של 2007. עלייה של כ- 6.5%.
הרווח הנקי ברבעון השלישי של 2008 הסתכם לכ 12.0 מ' שקל, בהשוואה לרווח נקי של כ 63.6 מ' שקל ברבעון השלישי של 2007. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות בחברה ברבעון השלישי של 2008 הסתכם בכ-6.5 מ' שקל.
לדברי זאב וורמברנד, מנכ"ל הריבוע הכחול, "התוצאות הכספיות משקפות את ההשקעות שנדרשו על מנת להוציא לפועל את התוכניות האסטרטגיות ארוכות הטווח של החברה באופן מואץ. במהלך הרבעון השלישי לבדו, הכפלנו את גודלה של רשת "עדן טבע מרקט" והשלמנו את תוכניתנו להשיק כבר ברבעון הרביעי את רשת ההארד דיסקאונט "מגה בול" אשר תכלול כ- 120 אלף מ"ר או בקירוב שליש משטחי הסופרמרקטים שלנו".
"מבחינה מבנית, הרחבנו את שליטתנו בקבוצת הקמעונאות BEE ו- והשלמנו את הצעת הרכש ומחיקת של רבוע כחול נכסים והשקעות ממסחר בבורסה. - צעד אשר ייעל את תהליך קבלת ההחלטות ומיקסם את הגמישות בשוק הנימצא בתנודה מתמדת ויביא לגידול ברווח למניה של החברה למשקיעים".
פריזמה: ציפינו לדוח חלש וקיבלנו דוח חלש משציפינו
מאיר סלייטר מפריזמה מתייחס לדוחות הריבוע ואומר: "ציפינו לדוח חלש וקיבלנו דוח חלש יותר משצפינו. תוצאות החברה יוצרות אצלנו סקפטיות רבה יותר לגבי הצלחת המהלך הקרוב של החברה - מגה-בול והמותג פרטי - עקב נקודת המוצא הנמוכה יותר לעומת זו שחשבנו".
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.
