למרות כל הפסימיות: 3 סיבות לאופטימיות ותזכורת אחת כואבת
המעו"ף בדרך ל-600, הדאו ג'ונס מתחת ל-8,000 והנפט ב-54 דולר לחבית. תראו לי אחד בעולם שלפני שנה חשב שהמצב יגיע לכדי כך. אתם יודעים מה, לא שנה, תראו לי אחד שלפני שלושה חודשים חשב שנגיע לכדי כך. כמעט קשה להאמין אבל בסוף חודש אוגוסט האחרון (עניין של חודשיים וחצי) מדד המעו"ף עדיין היה מעל 1,000 נקודות ושיעור הירידה מהשיא עמד על כ-19% בלבד. אלו עדיין היו ימים בהם תהינו אם המדובר בשוק דובי או לא, ואז באו ספטמבר-אוקטובר-נובמבר והמשקיעים מצאו עצמם דוהרים לכיוון ה-600 נקודות ושואלים את עצמם את אותה השאלה - איפה למען השם התחתית הזו? בגלל שברור שאין ממש טעם להסתכל על מחירי מניות או תשואות אג"חים או שאר אפשרויות הניתנות למדידה, הרי הניירות האלה היו זולים לפני שלושה חודשים, הם מאוד זולים היום ואולי יהיו אפילו יותר זולים מחר, בשל כך החלטתי לבחון במאמר זה את תפיסת המשקיעים בלבד ולא להסתכל כלל על מצבה הריאלי של הכלכלה. שתי עובדות: 1. הירידות שהחלו ביולי 2007 תפסו את המשקיעים בעודם סבורים כי מצב הכלכלה העולמית הוא מעולה, בטח ובטח הדבר נכון לגבי הכלכלה הישראלית. פה ושם התגנבו חששות, בעיקר על רקע העלייה החדה במחיר הנפט, לא יותר. אז אם בשנה שעברה הירידות החלו כשהכל היה כ"כ טוב, האם יכול להיות מצב שהעליות יתחילו דווקא כשהכל רע? ייתכן, אבל יש מרכיב נוסף במשוואה -בהמשך. 2. רבים הניחו שגל ירידות בוא יבוא, אף אחד לא חשב הגל הזה יהיה כ"כ מהיר ואגרסיבי. אחדים יגידו שזה משקף את המצב הגרוע של הכלכלות, אחרים יגידו שזה בגלל זרימת המידע באינטרנט, התקשורת המשתוללת, הגלובאליזציה שהכניסה כסף לא מנוסה אל תוך המערכת ושאר אפשרויות. בפועל, במשבר של 2000-2002 לקח לדאו ג'ונס שנתיים וחצי לאבד 40% ואילו הפעם הוא איבד כמעט 44% תוך שנה וחודש. אז האם יכול להיות שכמו שגל הירידות האגרסיבי הזה הימם את כלל המשקיעים, כך עשוי להתרחש לו גל עליות שישאיר אותנו שוב פעורי פה? ייתכן, אבל יש מרכיב נוסף במשוואה. המרכיב הנוסף ולמעשה העיקרי שתי העובדות שציינתי מאפשרות לנו לבצע ספקולציה מעניינת ואופטימית בנוגע לעתיד (לא יותר מזה), הפסיכולוגיה מצד שני, מעניקה לנו רמת וודאות גבוהה בהרבה. בורסה ופסיכולוגיה זה דבר שהולך הרבה אחורה ואף פעם לא משתנה. חוק זה חוק - גל עליות מתחיל רק כאשר שבב התקווה האחרון נעלם גם הוא. אם אני אתאמץ מעט, אני בטוח שאוכל למצוא ציטוט דומה מפי גדולי המשקיעים בכל הזמנים. ככה זה עובד, הירידות החלו כאשר האופטימיות הייתה בשיאה וגם אחרונות מניות היתר ריכזו מחזורים וביצעו מהלכים. העליות יתחילו כאשר כולם יהיו פסימיים, אבל כולם. האם הגענו למצב הזה? לדעתי בשבוע האחרון הפסימיות עלתה מדרגה באופן דרמטי, כלומר אנחנו מתקרבים. הסיפור של הורדת הדירוג לבזן בשבוע שעבר הכה בשוק כמו שכמעט שום דבר לא הכה בו בעבר. המוסדיים הבינו שכלום כבר לא בטוח יותר וזרקו סחורה ללא הבחנה. הורדת הדירוג באה בדיוק כשהאווירה בשוק הייתה שהולכים לתיקון מתבקש לאחר חודש אוקטובר השחור. תוסיפו לזה את הירידות הדרסטיות בוול סטריט וקבלתם משקיעים בהלם מוחלט. נגוזה האופטימיות האחרונה שעוד נותרה להם וכעת אני לא מכיר הרבה אנשים שמנסים "לתפוס את התחתית". לא נעים להגיד, אבל זה סימן טוב, זה אפילו סימן טוב מאוד. ההנחה היא שבסופו של דבר השוק יתחיל לטפס, אני יכול לגלוש להסברים לפיהם כסף מתחיל להיערם אצל הבנקים ושכרגע הם לא משחררים אשראי אבל כשהם יתחילו אז השוק יתחיל לתקן ושאר הסברים, אני לא אעשה את זה - נצמד לפסיכולוגיה ולעובדות. לפי הפסיכולוגיה, הפסימיות קרובה מאוד לשיא. לפי העובדות ההיסטוריות והספקולציות לעתיד, גל הירידות התחיל ללא כל התראה וכך עשוי להתחיל גם גל העליות. האם להתחיל לקנות? ההנחה שלי היא שאנחנו צעד אחד מהתחתית, רק לפני שבועיים הייתה פה אופטימיות זהירה והמון אנשים ניסו לנצל את התיקון לחודש אוקטובר שאמור היה להגיע, זה אומר שהפסימיות לא השלימה שליטה. כנראה שהשוק צריך לחטוף עוד מכה אחת ואחרונה בשביל להוציא מהמשחק את אחרוני מהמרי התחתיות, לפני שהוא מבצע את פניית הפארסה הגדולה. והיא תגיע וזה מתקרב. ועוד דבר הספורט הלאומי בתקופה האחרונה הוא לחפש תחתיות ולכן זה המקום להזכיר כי גם מי שייכנס לשוק באיחור משמעותי יכול עדיין ליהנות מתשואה יפה. לצורך הדוגמה, השפל בסיבוב הקודם היה בפברואר 2003. מי שהשקיע במדד המעו"ף בדיוק שנה לאחר אותו שיא עשה 140% עד השיא ביולי 2007. בכלל לא רע. אומנם מהשפל לשיא זה יותר מ-300% אבל כנראה שאלו שניסו לתפוס את אותו השפל שילמו אחוזים רבים בנסיון לתפוס את אותו שפל, תשאלו את אלו שנכנסו לבורסה לפני שבועיים, הם כבר יספרו לכם. שיהיה סוף שבוע טוב
