דוחות קסטרו: גידול של 13.7% בהכנסות לרבעון ה-3 שהסתכמו ב-153 מ' שקל

הרווח הנקי לרבעון השלישי הסתכם בכ- 0.6 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ- 5.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד
משה בנימין |

חברת האופנה קסטרו מסכמת את הרבעון השלישי ותשעת החודשים הראשונים של שנת 2008 ומדווחת על גידול של 13.7% בהכנסות הרבעון ורווח נקי של 628 אלף שקל לעומת הפסד של כ-5.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

ההכנסות לרבעון השלישי עלו לכ- 153.0 לעומת כ-134.6 מיליון שקל ברבעון מקביל אשתקד, גידול של 13.7%. ההכנסות לתשעת החודשים הראשונים של השנה עלו לכ- 442.9 מיליון שקל לעומת כ- 408.8 מיליון שקל בתקופה מקבילה אשתקד, גידול של 8.3%.

גבריאל רוטר, מנכ"ל משותף של קסטרו מודל, מסר: "קסטרו ממשיכה לדווח גם ברבעון השלישי של השנה על גידול במכירות. הגידול נובע משיפור במכירות בחנויות הקיימות ומפתיחת חנויות נוספות בארץ".

85% מההכנסות מגיעות ממכירות בסניפי קסטרו

התחומים העיקריים מהם מייצרת קסטרו את ההכנסות הם קמעונאות (בסניפי החברה) וסיטונאות (ממכירה לזכיינים שונים). ברבעון השלישי של 2008 היווה תחום הקמעונאות כ-85% מהכנסות החברה עם 131 מיליון שקל מתוך 153 מ'. תחום הסיטונאות (15%) הסתכם בכ-22 מיליון שקל.

הרווח הנקי לרבעון השלישי הסתכם בכ- 0.6 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ- 5.4 מיליון שקל אשתקד. הרווח הנקי לתשעה חודשים הראשונים של השנה הסתכם בכ- 18.6 מיליון שקל, לעומת כ- 16.3 מיליון שקל אשתקד (גידול של כ- 14% ).

אחוז הרווח הגולמי בתקופה שהסתיימה ביום 30.09.08 עלה לכ- 58.7%, לעומת כ- 57.4% בתקופה המקבילה אשתקד (עליה של כ- 1.3% ממחזור המכירות). אחוז הרווח הגולמי ברבעון שהסתיים ביום 30.09.08 עלה לכ- 56.0%, לעומת כ- 54.7% ברבעון המקביל אשתקד.

השיפור ברווח הגולמי בתקופה וברבעון נובע בעיקר מרכישות המוצרים שיובאו מחו"ל בשערי דולר נמוכים יותר יחסית לתקופות מקבילות אשתקד.

עלייה בהוצאות שכ"ד על החנויות והוצאות פרסום

בהוצאות המכירה בתשעה חודשים וברבעון יחסית למחזור המכירות ישנה עלייה של 2.5% ו 1.8%- (בהתאמה) לעומת התקופות המקבילות אשתקד. העלייה נובעת בעיקרה מעלייה בהוצאות שכר עבודה והוצאות שכ"ד ואחזקת החנויות הנובעות מהתייקרות התשומות בתקופה ומגידול בכמות החנויות, כמו כן ההוצאות ברבעון כוללות הוצאות בגין פרסום אשר נכללו בשנת 2007 ברבעון הרביעי והפרשה לחובות מסופקים שנעשתה ברבעון בגין הזכיין הרוסי (ראה גם בסעיף אירועים מהותיים בתקופת הדו"ח ולאחר תאריך המאזן).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.