הכרה בבני זוג ידועים בציבור לעניין קצבת שארים

תקציר בל 3493/06 שלמה פיס נ' המוסד לביטוח לאומי (אזורי לעבודה

בית המשפט קבע כי בנסיבות מסוימות, יוכרו גם בני זוג החיים בנפרד כידועים בציבור לצורך החלת חוק הביטוח הלאומי והזכאות לקצבת שארים. נפסק, כי המבחן אליו יש להידרש הוא מה גרם למגורים הנפרדים – נסיבות אובייקטיביות או רצון סובייקטיבי. ענייננו בעתירה למתן פס"ד הצהרתי המכיר בתובע כידוע בציבור של המנוחה, לצורך קבלת קצבת שארים מאת הנתבע – המוסד לביטוח לאומי. בתשובתו לדרישת התובע דחה הנתבע את בקשתו לאור פסק דין המסדיר למנוחה הסדרי ביקור לילד המשותף שעבר לרשות התובע, ולאור העובדה כי המנוחה לא ציינה, בפניותיה לנתבע לקבלת קצבאות, כי התובע הוא בן זוגה לחיים. התובע טוען כי הוא והמנוחה חיו יחדיו משנת 1997 ועקב נסיבות חייה הקשות והיותה מכורה לסמים קשים עבר בנם בהסכמה, להתגורר בנפרד עמו והוא אף קיבל עליו משמורת, וזאת בשל הרצון לשמור על טובתו ולגדלו באופן תקין. התובע תמך במנוחה כלכלית, ואף במסמכים רשמיים היא הוצגה על ידו כאשתו. בית המשפט קבע: סעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) קובע, כי אלמן הוא מי שהיה בן זוגה של המבוטחת בשעת פטירתה, כל עוד יש עמו ילד או הכנסתו אינה עולה על סכום מסוים. בפסיקה נקבע כי הדיבור בן זוג כולל גם "ידוע בציבור" משפירוש זה מביא לשוויון בין אלמן לאלמנה ויש להעדיפו על הפירוש השולל את אותו השוויון. ככלל, בחוק מושווה מעמדם של הידועים בציבור למעמד הזוג הנשוי. המבחנים שנקבעו בפסיקה בכדי לבחון האם הידועה בציבור היא כאשתו (ולהפך) הם שניים: האם בני הזוג מנהלים מערכת זוגית אינטימית משותפת המעידה על כך שהם ביקשו לקשור גורלם זה בזה תוך מסירות ונאמנות זה לזה? והאם הם מנהלים משק בית משותף כפועל יוצא של חיים משותפים ביחידה משפחתית, כנהוג ומקובל בין בעל לאישה. יחד עם זאת, הפסיקה הכירה בבני זוג כידועים בציבור אף ללא מגורים משותפים בהתקיים נסיבות מיוחדות, כגון שיקולים של גיל, מצב בריאותי ואף תנאים כלכליים. כמו כן, נפסק כי יש להבחין בין נסיבות אובייקטיביות שבעקבותיהן נוצר הפירוד בין בני הזוג ואשר אלמלא אותן נסיבות לא היה פירוד ביניהם – שאז יש לבחון את מכלול הנסיבות והתנהגות בני הזוג, ויכול ובני הזוג לא ייחשבו כמי שהיו נפרדים, לבין נסיבות שבהן הפירוד נעשה על פי רצונו של אחד מבני הזוג. במקרה דנן, עולה מהראיות כי נסיבות חייהם הקשים הן של המנוחה והן של התובע הביאו אותם לחיות את חייהם כפי שחיו אותם וכי ההפרדה בין בתי המגורים היתה כורח המציאות, בין היתר, על מנת לספק לבנם הקטין תנאי מחיה תקינים ככל האפשר. אשר לספק שהתעורר נוכח האופן בו הציגה המנוחה עצמה בפני הרשויות, הלכה ידועה היא כי משמדובר בחוק מתחום הביטחון הסוציאלי – פועל הספק לטובת המבוטח. התביעה התקבלה. בבית המשפט האזורי לעבודה ת"א לפני כב' ס' הנ' הש' א' סלע ניתן ביום 4.11.08 המידע באדיבות "כל-מס" מבית חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ