השפעת העיצומים או ההאטה? נסיגה ריאלית של 3% בייבוא חומרי גלם לתעשייה באוג' וספט'
"בחודשים אוגוסט-ספטמבר 2008 חלה נסיגה ריאלית של 3% בייבוא חומרי הגלם לתעשייה (זאת לעומת הממוצע החודשי בחודשים יוני-יולי 2008) והוא הסתכם בכ-4 מיליארד דולרים", כך מסרה דפנה אבירם-ניצן, מנהלת המחלקה למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים.
מדובר בנסיגה לאחר עלייה מהירה של כ-8% בחודשים יוני-יולי 2008 וקיפאון בחודשים אפריל מאי השנה. לדברי ניצן-אבירם, הנסיגה בייבוא חומרי הגלם חלה בעיקרה בשל העיצומים שהיו באותה תקופה בנמלים, כאשר פריקת אלפי מכולות בוצעה בנמלים זרים.
לעומת זאת, חל גידול בחומרי הגלם דוגמת ברזל ופלדה המיובאים באוניות קונוונציונליות. עם זאת, מדגישה אבירם-ניצן, כי סביר להניח שגם אילולא השפעת העיצומים בנמלים, היתה מתקבלת נסיגה בייבוא זה, זאת על רקע ההאטה החדה בפעילות התעשייתית.
עוד עולה מהניתוח שערכה התאחדות התעשיינים, כי יבוא חומרי הגלם לתעשיית המכונות והאלקטרוניקה ירד ב-6% והסתכם ב-1.25 מיליארד דולר, יבוא חומרי הגלם לתעשיית הנייר ירד ב-5% והסתכם ב-133 מיליוני דולרים, יבוא העץ ומוצריו ירד ב-7% והסתכם ב-72 מיליוני דולרים, יבוא המתכות האל ברזליות ירד ב-8% והסתכם ב-155 מיליוני דולרים.
יבוא בדים וחוטים ירד גם הוא ב-8% והסתכם ב-110 מיליוני דולרים ואילו יבוא המתכות היקרות ירד בשיעור חד ביותר של כ-23% והסתכם בכ-29 מיליון דולר ובייבוא מוצרי מזון גולמיים חלה ירידה של כ-4% והוא הסתכם ב-302 מיליוני דולרים.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
