השפעת העיצומים או ההאטה? נסיגה ריאלית של 3% בייבוא חומרי גלם לתעשייה באוג' וספט'
"בחודשים אוגוסט-ספטמבר 2008 חלה נסיגה ריאלית של 3% בייבוא חומרי הגלם לתעשייה (זאת לעומת הממוצע החודשי בחודשים יוני-יולי 2008) והוא הסתכם בכ-4 מיליארד דולרים", כך מסרה דפנה אבירם-ניצן, מנהלת המחלקה למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים.
מדובר בנסיגה לאחר עלייה מהירה של כ-8% בחודשים יוני-יולי 2008 וקיפאון בחודשים אפריל מאי השנה. לדברי ניצן-אבירם, הנסיגה בייבוא חומרי הגלם חלה בעיקרה בשל העיצומים שהיו באותה תקופה בנמלים, כאשר פריקת אלפי מכולות בוצעה בנמלים זרים.
לעומת זאת, חל גידול בחומרי הגלם דוגמת ברזל ופלדה המיובאים באוניות קונוונציונליות. עם זאת, מדגישה אבירם-ניצן, כי סביר להניח שגם אילולא השפעת העיצומים בנמלים, היתה מתקבלת נסיגה בייבוא זה, זאת על רקע ההאטה החדה בפעילות התעשייתית.
עוד עולה מהניתוח שערכה התאחדות התעשיינים, כי יבוא חומרי הגלם לתעשיית המכונות והאלקטרוניקה ירד ב-6% והסתכם ב-1.25 מיליארד דולר, יבוא חומרי הגלם לתעשיית הנייר ירד ב-5% והסתכם ב-133 מיליוני דולרים, יבוא העץ ומוצריו ירד ב-7% והסתכם ב-72 מיליוני דולרים, יבוא המתכות האל ברזליות ירד ב-8% והסתכם ב-155 מיליוני דולרים.
יבוא בדים וחוטים ירד גם הוא ב-8% והסתכם ב-110 מיליוני דולרים ואילו יבוא המתכות היקרות ירד בשיעור חד ביותר של כ-23% והסתכם בכ-29 מיליון דולר ובייבוא מוצרי מזון גולמיים חלה ירידה של כ-4% והוא הסתכם ב-302 מיליוני דולרים.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
