3 סימני חיים בשוק האג"ח הקונצרני

מיכה צ'רניאק, מנכ"ל בית ההשקעות להבה, סבור שבתעשייה מכים על חטא ובדרך מכים גם את הלקוח
מיכה צ'רניאק |

רקוויאם לחלום - מק"מ , גילון או פק"מ במה תבחרו? כך נשמעות היום שיחות הייעוץ בבנקים . כך כותבים היום העיתונים הכלכלים. טעינו, רימו אותנו, בלבלו אותנו, החוקים השתנו ואף אחד לא הודיע לנו – כולם מכים על חטא.

הרקוויאם על שוק ההון נשמע היום עצוב יותר מזה שרשם מוצרט, אבל הבעיה היחידה שכל העובדות בשטח מוכיחות שיש חיים במת הזה – בשוק האג"ח , אבל הכי נוח זה לקבור ולשכוח.

סימני חיים

1. פדיונות קרן וריבית: אג"ח החוב אותם אני מחזיק ללקוחותיי, וגם אג"ח חוב אחרות ממשיכות לשלם באופן סדיר את תשלומי הקרן והריבית שלהן, בלי תירוצים, מתוך הכספים הפנויים שבקופות החברות שרובן הצליחו בכלל לא רע בפעילות העסקית שלהם בשנים האחרונות, תוך ניצול הצמיחה שהייתה, נראה שזה רק הגיוני שחברות טובות ישמרו מספיק מזומנים ליום סגריר לאחר שנים טובות.

קחו לדוגמא את חברת טיב טעם – כולכם מכירים אותה, החברה הזו עתידה לפרוע מחצית מחובה בעוד שבועיים – סך התשלום שעל החברה לבצע הינו כ 29 מיליון שקל , והתשואה על אג"ח זה עומדת על 45% - האם באמת יש חשש לתשלום הקרוב של טיב טעם, שמכרה את פעילות תדיראן תקשורת ב 45 מיליון שקל במזומן לחברת אפקון לפני כחודשיים?

2. קניות בעלי עניין: כ-35% מאג"ח שאני מחזיק ללקוחותיי נרכשות היום בשוק בחזרה ע"י החברות המנפיקות בכמויות גדולות, קשה למצוא עסקה טובה יותר לבעל חברה מאשר קנייה חוזרת של החוב שלו, עסקה זו משפיעה באופן מידי על ההון העצמי של החברה ומשפר את הדוחות הכספיים שלה.

קשה למצוא קונה חוב אגרסיבי יותר מחברת ארזים, שהצליחה תוך רבעון לקנות 250 מיליון אג"ח בשער ממוצע 40 ולייצר 145 מיליון שקל רווח . רק בכדי להבין, החברה מסוגלת היום למחוק את החוב שנותר לה – כ-450 מיליון אג"ח בעלות של 120-150 מיליון שקל ולייצר רווח הון עצום נוסף - ומי מוכר אג"ח בתשואה שנושקת ל100% - ניחשתם נכון, זה אתם הציבור הרחב, אם דרך קרנות נאמנות ואם דרך קפ"ג ופנסי.

3. המשך הפעילות העסקית הנורמאלית של החברה: עכשיו כשהתחילו להתפרסם דוחות החברות לרבעון השלישי של השנה, כולנו נוכל לראות שרוב החברות שלמודל הכלכלי שלהן הייתה אחיזה במציאות ולא רק מגדלים באוויר תרתי משמע, ממשיכות פעילות עסקית סבירה, אומנם מואטת אך עדיין מרבית החברות יציגו דוחות שבעלי האג"ח יוכלו להבין שהגוף שהם הלוו לו כסף ממשיך לתפקד.

לסיכום

כל האמירות שרוב החברות לא יצליחו לשלם את חובן נובעות מפאניקה ואי הכרת החומר, שוק האג"ח ושוק ההון ממשיכים וימשיכו לתפקד, ברור לי שהתקופה הנוכחית מביאה עמה לחץ אדיר על ציבור המשקיעים, לחץ שאין הוא רוצה לשאת בו, אך בשביל זה בדיוק אתם משלמים לאנשי המקצוע שאתם אמורים להיעזר בהם – שיישאו בלחץ ויעשו את הדבר הנכון.

מאת: מיכה צ'רניאק, מנכ"ל בית ההשקעות להבה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: