מהמהלך של תשובה ועד זה של האוצר: שוק האג"ח גועש

ערן סטפק, מנהל השקעות בכיר במיטב בית השקעות, על השבוע שהיה בשוק האג"ח
ערן סטפק |

אם צריך לסכם במשפט אחד את שבוע המסחר החולף בשוק אגרות החוב, ניתן לומר שהיה זה שבוע מסחר עמוס בארועים וחדשות, תנודתי מאד, כיאה כמובן לתקופה אותה אנו חווים בחודשים האחרונים.

השבוע התחיל בירידות שערים בכל אפיקי האג"ח - הן הממשלתי והן הקונצרני, כאשר הכותרות המבשרות על גל משיכות ענקי הקרב אל השוק בצעדי ענק והתכוננות קופות הגמל לכך, תוך כדי הנזלתן המהירה, האיצו את התהליך שאליו נסחף גם שוק אגרות החוב הממשלתי בשבועות האחרונים.

ארוע מעניין ומשמעותי ארע בימים אלו, שעה שחברת דלק נדל"ן הציעה למחזיקי אגרות החוב שלה בסדרות הקצרות להחליפן בסדרה ארוכה ובעלת בטחונות (בניגוד לקיימות הנטולות בטחונות) וזאת בתמורה לויתור על כ-40% מחובם, אך בפרמיה לא מבוטלת של כ-25% על מחיר השוק.

כתוצאה מלחץ כבד בכל אמצעי התקשורת וכן קבלת כתף קרה מאנשי שוק ההון נסוגה דלק נדל"ן מהצעתה תוך יממה אחת בלבד. עם זאת, ועל אף הביקורת הקשה והמובנת שהוטחה במנהלי דלק נדל"ן, נראה לי שהעובדה שמדובר בהצעה בה כל מחזיק אג"ח יכול היה לבחור האם לקבלה או לא, הוצנעה יחסית.

דלק נדל"ן לא עמדה לכנס אסיפת מחזיקים על מנת להגיע להסדר הנ"ל תוך כפייה על אלו המתנגדים להצעה לקבלה, זו היתה בסופו של דבר אופציה למחזיק האג"ח - אם ירצה בכך יממשה ואם לא ירצה יוכל להמשיך ולהחזיק את האג"ח הקיימות.

לטעמי, עיקר החשש של השוק היה כמובן מן התקדימיות שבעניין, שכן דלק נדל"ן היתה עלולה להיות הסנונית הראשונה, ועל אף שהיה מדובר כאמור באופציה לזכות בעלי האג"ח, היא יכלה הלכה למעשה לתת את הכיוון לשאר בעלי החברות הן הגדולות, ובוודאי הקטנות, שיכלו במצב כזה להיתלות באילנות גבוהים בבואם לא לשלם את חובם.

בכל מקרה, בדלק נדל"ן קיבלו, כאמור, את הביקורת ופעלו במהירות - הם ביטלו את ההצעה הקיימת והבהירו שהצעותיהן הבאות תוגשנה בתאום מול שוק ההון.

גם יום שלישי, עליו נאמר פעמיים כי טוב, סיפק לנו כותרת תורנית, שעה שמשרד האוצר החליט שאכן יהיה פעמיים כי טוב, והודיע, שיאפשר לחלק מן הגופים המוסדיים, שלא לשערך את אגרות החוב הקונצרניות הנקנות מעכשיו עפ"י מחירי השוק, בשיעור של עד 3% מההיקף הכספי המנוהל, ובלבד שאגרות חוב אלו יוחזקו עד למועד פדיונן.

הרציונל מאחורי ההצעה הוא שישנם גופים לא מעטים, כדוגמת קרנות הפנסיה, שגם בתקופה הנוכחית זוכים לתזרים מזומנים חיובי, בעיקר בזכות ההפקדות השוטפות, אך הם פוחדים לטבול את ידם במים הקרים ולקנות אג"ח קונצרניות, שכן אם תמשכנה ירידות השערים תשואתן תיפגע.

ואכן, עליות השערים במדדי התל בונד השונים בימים שלישי ורביעי מראים כי הבעיה היא לא חוסר הנזילות עצמה, אלא יותר הפחד להפסיד בטווח הקצר, וכשזה לא מהווה עוד איום נמצאים לפתע הכספים המגיעים אל השוק, לעיתים אף בעליות שערים חדות.

במצטבר, ועם סיומו של השבוע, נסחרו אגרות החוב הממשלתיות השקליות בעליות שערים מתונות כמעט לאורך כל העקום, כאשר העליות המתונות מתמתנות יותר ויותר עד לקצה העקום, שם נרשמו השבוע ירידות שערים קלות.

גם באפיק הצמוד נרשמו עליות שערים השבוע ואף בעוצמות חזקות יותר מהאפיק השקלי, זה שבוע שני ברציפות, אך בדומה לאפיק השקלי, העליות התמתנו ככל שהמח"מ התארך, כך ששני העקומים נהיו תלולים יותר מכפי שהתחילו את השבוע.

למרות הירידות בהן בתחילת השבוע ובסופו, הזינוקים הפראיים במרבית אגרות החוב המדורגות בימים שלישי ורביעי הספיקו למדדי התל בונד השונים לרשום עליה מצטברת של 3% השבוע.

ועם זאת העליות החדות לא הגיעו גם אל רוב אגרות החוב הבלתי מדורגות ואלו המשיכו את מסען דרומה, כשלעיתים מדובר בירידה של עשרות אחוזים בשבוע ולרוב במחזורים זעומים.

כך קורה ששורה ארוכה מאד של חברות נסחרות במחירים של 10 אג' ל 30 אג', מחירים המשקפים פשיטת רגל מוחלטת כמעט, או אם תרצו אמון מועט מאד של השוק ביכולת החזר מלאה של החברות.

הרשימה ארוכה מאד, ויתכן, שבשבוע הבא אביא אותה כשרות לציבור, בבחינת גזרו ושמרו לקראת הסיבוב הבא. עוד רשימה ארוכה מאד היא זאת של בעלי העניין המדווחים מדי יום על רכישות באגרות החוב של חברותיהם, בין אם על ידי החברות עצמן ובין אם באופן אישי. השבוע בשל אורכה של הרשימה, כאמור, אביא לכם את רק הרוכשים "הכבדים" ( מינימום שבע ספרות ברכישה או קרוב לכך ), כפי שתראו, הרשימה לא מתקצרת יותר מדיי:

גזית וגזית גלוב, פרשקובסקי, פינדון, פטרוגרופ, מדיפאואר, פולאר השקעות, מועדון 365, ארזים, עמוס הדר, ניו הוריזון, דן רכב, רוזבאד, בוני תיכון, אוברלנד, שרם פודים, פולאר תקשורת, סאמיט, שפיר, אספן, לידר, רבד, תיגבור, אלקטרה נדל"ן, גאון, ברן ועוד רשימה ארוכה של קונים קטנים יותר אותם קצרה היריעה מלהכיל.

שבוע טוב ורגוע.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת

מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר

תמיר חכמוף |

מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.5%.  עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.

בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%. 

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.




מה קרה למחירי הדירות?

מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת

מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר

תמיר חכמוף |

מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.5%.  עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.

בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%. 

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.




מה קרה למחירי הדירות?

מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.