האופציות על המעו"ף פקעו: בטרום היו זינוקים של עד 30% במניות ת"א 25
יום סוער נוסף עבר אתמול על הסוחרים בבורסה בתל אביב, תנודתיות גדולה והתאמה בסטיות התקן בשוק הנגזרים ליוו את המסחר מהפתיחה ועד הסגירה. המעו"ף הצליח לסגור בעלייה של "רק" 2.11% לעומת זינוק בשיעור של כ-11% במדדים המובילים בוול סטריט, ובכך לסגור את הפער שנפתח בשבועות האחרונים.
היום פקעו החוזים (האופציות) על מדד ת"א 25 בעלייה של 2.41% לרמה של 740.8 הנקודות. מחזור הפקיעה הסתכם ב-1.335 מיליארד שקל.
מתכוננים ביום רביעי
בנוגע למה שהתרחש אתמול במסחר בתל אביב, אמר הבוקר ל-Bizportal בתגובה זיו פניני, המשנה למנכ"ל מגדל שירותי בורסה ומנהל אחד מחדרי המסחר הגדולים בארץ: "לאורך היום ראינו את סטיות התקן הקצרות יורדות והארוכות נשארות גבוהות, כשיש לחץ גלגול חיובי לאורך כל יום המסחר".
"גלגול זה סגר את הפער בין החוזים לאוקטובר ונובמבר עד לאפס וזאת מ-2 סיבות עיקריות. מצד אחד עמד עודף גדול של סוחרים המבצעים גלגול חיובי, מוכרים הטווח הקצר וקונים לטווח הארוך. מנגד, הקטנת מסגרות האשראי אצל שחקני הארביטראז' שיחקה תפקיד", אומר פניני.
טרם הפקיעה הבוקר אמר פניני, כי מדברים אלה ניתן לצפות שבניגוד לפקיעות קודמות, אחננו צפויים לראות פקיעה במחזור גבוה שעשויה להשפיע על כל יום המסחר. "סגירת אינטרוול זה, אמורה מצד אחד לגרום לביקושים גבוהים לנכס הבסיס מצד שחקני הארביטראז, אך מצד השני תורגש התנגדות מצד קבוצות שלנוכח המצב בשווקים ירצו להקטין פוזיציות ביום הפקיעה".
בנוגע לשאלה מדוע מדד המעו"ף נסחר לאורך כל יום רביעי בעליות מתונות יחסית בהשוואה לזינוקים חדים שנרשמו אמש בוול סטריט, אומר פניני, כי מה שראינו אתמול בשוקי חו"ל היה "שורט סקויז" בו נאלצו השחקנים שחיכו לעוד גל של ירידות להתכסות ולרכוש את נכס הבסיס בחזרה.
פניני אומר, כי "אצלנו העריכו בצורה נכונה, כי השווקים הולכים לתקן. גופים גדולים מאוד קנו סחורה, נכנסו לפוזיצית לונג, ובמקביל יצאו משורטים. היה פה שוק חכם בתקופה האחרונה, לראייה לכך הם הפער בין סטיות התקן במעו"ף לאלו שמעבר לים. כשעברנו ימי ירידות חדות בעולם - כאן ירד פחות, וכשעברנו סגירת שורטים ועליות חדות בעולם - כאן עלה פחות".
קוראים נכון את המפה והתנודתיות יורדת
סטיות התקן הגלומות במדד ה-S&P 500, כפי שנמדדות ע"י מדד ה-Vix, או בשמו הנפוץ "מדד הפחד" זינקו בשבוע האחרון לרמה של 75 נקודות, הרמה הגבוהה אי-פעם. בפרנקפורט עלו סטיות התקן על מדד הדאקס למעל 60%. לעומתם בתל אביב סטיות התקן עמדו אתמול על 48%.
בתוך כך, אתמול בפתיחת המסחר ראינו תופעה מוזרה. השינוי במדד המעו"ף התאורטי עמד על ירידה של כ-25%. ממידע שהגיע ל-Bizportal עולה, כי תעודת הסל הממונפות של אחד מהגופים בארץ היו אחראיות לעניין. הגוף הכניס בבוקר יום המסחר הוראת מכירה לסל מניות המעו"ף במחיר הנמוך ב-30% ממחיר הסגירה של המניות ביום שלישי.
המטרה כמובן הייתה להעביר את כל הפקודות, בסך 50 מיליון שקל, כפי שבאמת קרה.
להלן תמונת טרום המסחר בשעה 09:38 במדד המעו"ף
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
