האופציות על המעו"ף פקעו: בטרום היו זינוקים של עד 30% במניות ת"א 25
יום סוער נוסף עבר אתמול על הסוחרים בבורסה בתל אביב, תנודתיות גדולה והתאמה בסטיות התקן בשוק הנגזרים ליוו את המסחר מהפתיחה ועד הסגירה. המעו"ף הצליח לסגור בעלייה של "רק" 2.11% לעומת זינוק בשיעור של כ-11% במדדים המובילים בוול סטריט, ובכך לסגור את הפער שנפתח בשבועות האחרונים.
היום פקעו החוזים (האופציות) על מדד ת"א 25 בעלייה של 2.41% לרמה של 740.8 הנקודות. מחזור הפקיעה הסתכם ב-1.335 מיליארד שקל.
מתכוננים ביום רביעי
בנוגע למה שהתרחש אתמול במסחר בתל אביב, אמר הבוקר ל-Bizportal בתגובה זיו פניני, המשנה למנכ"ל מגדל שירותי בורסה ומנהל אחד מחדרי המסחר הגדולים בארץ: "לאורך היום ראינו את סטיות התקן הקצרות יורדות והארוכות נשארות גבוהות, כשיש לחץ גלגול חיובי לאורך כל יום המסחר".
"גלגול זה סגר את הפער בין החוזים לאוקטובר ונובמבר עד לאפס וזאת מ-2 סיבות עיקריות. מצד אחד עמד עודף גדול של סוחרים המבצעים גלגול חיובי, מוכרים הטווח הקצר וקונים לטווח הארוך. מנגד, הקטנת מסגרות האשראי אצל שחקני הארביטראז' שיחקה תפקיד", אומר פניני.
טרם הפקיעה הבוקר אמר פניני, כי מדברים אלה ניתן לצפות שבניגוד לפקיעות קודמות, אחננו צפויים לראות פקיעה במחזור גבוה שעשויה להשפיע על כל יום המסחר. "סגירת אינטרוול זה, אמורה מצד אחד לגרום לביקושים גבוהים לנכס הבסיס מצד שחקני הארביטראז, אך מצד השני תורגש התנגדות מצד קבוצות שלנוכח המצב בשווקים ירצו להקטין פוזיציות ביום הפקיעה".
בנוגע לשאלה מדוע מדד המעו"ף נסחר לאורך כל יום רביעי בעליות מתונות יחסית בהשוואה לזינוקים חדים שנרשמו אמש בוול סטריט, אומר פניני, כי מה שראינו אתמול בשוקי חו"ל היה "שורט סקויז" בו נאלצו השחקנים שחיכו לעוד גל של ירידות להתכסות ולרכוש את נכס הבסיס בחזרה.
פניני אומר, כי "אצלנו העריכו בצורה נכונה, כי השווקים הולכים לתקן. גופים גדולים מאוד קנו סחורה, נכנסו לפוזיצית לונג, ובמקביל יצאו משורטים. היה פה שוק חכם בתקופה האחרונה, לראייה לכך הם הפער בין סטיות התקן במעו"ף לאלו שמעבר לים. כשעברנו ימי ירידות חדות בעולם - כאן ירד פחות, וכשעברנו סגירת שורטים ועליות חדות בעולם - כאן עלה פחות".
קוראים נכון את המפה והתנודתיות יורדת
סטיות התקן הגלומות במדד ה-S&P 500, כפי שנמדדות ע"י מדד ה-Vix, או בשמו הנפוץ "מדד הפחד" זינקו בשבוע האחרון לרמה של 75 נקודות, הרמה הגבוהה אי-פעם. בפרנקפורט עלו סטיות התקן על מדד הדאקס למעל 60%. לעומתם בתל אביב סטיות התקן עמדו אתמול על 48%.
בתוך כך, אתמול בפתיחת המסחר ראינו תופעה מוזרה. השינוי במדד המעו"ף התאורטי עמד על ירידה של כ-25%. ממידע שהגיע ל-Bizportal עולה, כי תעודת הסל הממונפות של אחד מהגופים בארץ היו אחראיות לעניין. הגוף הכניס בבוקר יום המסחר הוראת מכירה לסל מניות המעו"ף במחיר הנמוך ב-30% ממחיר הסגירה של המניות ביום שלישי.
המטרה כמובן הייתה להעביר את כל הפקודות, בסך 50 מיליון שקל, כפי שבאמת קרה.
להלן תמונת טרום המסחר בשעה 09:38 במדד המעו"ף
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
