האופציות על המעו"ף פקעו: בטרום היו זינוקים של עד 30% במניות ת"א 25

טרם הפקיעה אמר ל-Bizrportal זיו פניני, המשנה למנכ"ל מגדל שירותי בורסה: "אנו אמורים לראות ביקושים גבוהים מצד שחקני הארביטראז ומהצד השני התנגדות מצד מקטיני פוזיציות בפקיעה"
אריאל אטיאס |

יום סוער נוסף עבר אתמול על הסוחרים בבורסה בתל אביב, תנודתיות גדולה והתאמה בסטיות התקן בשוק הנגזרים ליוו את המסחר מהפתיחה ועד הסגירה. המעו"ף הצליח לסגור בעלייה של "רק" 2.11% לעומת זינוק בשיעור של כ-11% במדדים המובילים בוול סטריט, ובכך לסגור את הפער שנפתח בשבועות האחרונים.

היום פקעו החוזים (האופציות) על מדד ת"א 25 בעלייה של 2.41% לרמה של 740.8 הנקודות. מחזור הפקיעה הסתכם ב-1.335 מיליארד שקל.

מתכוננים ביום רביעי

בנוגע למה שהתרחש אתמול במסחר בתל אביב, אמר הבוקר ל-Bizportal בתגובה זיו פניני, המשנה למנכ"ל מגדל שירותי בורסה ומנהל אחד מחדרי המסחר הגדולים בארץ: "לאורך היום ראינו את סטיות התקן הקצרות יורדות והארוכות נשארות גבוהות, כשיש לחץ גלגול חיובי לאורך כל יום המסחר".

"גלגול זה סגר את הפער בין החוזים לאוקטובר ונובמבר עד לאפס וזאת מ-2 סיבות עיקריות. מצד אחד עמד עודף גדול של סוחרים המבצעים גלגול חיובי, מוכרים הטווח הקצר וקונים לטווח הארוך. מנגד, הקטנת מסגרות האשראי אצל שחקני הארביטראז' שיחקה תפקיד", אומר פניני.

טרם הפקיעה הבוקר אמר פניני, כי מדברים אלה ניתן לצפות שבניגוד לפקיעות קודמות, אחננו צפויים לראות פקיעה במחזור גבוה שעשויה להשפיע על כל יום המסחר. "סגירת אינטרוול זה, אמורה מצד אחד לגרום לביקושים גבוהים לנכס הבסיס מצד שחקני הארביטראז, אך מצד השני תורגש התנגדות מצד קבוצות שלנוכח המצב בשווקים ירצו להקטין פוזיציות ביום הפקיעה".

בנוגע לשאלה מדוע מדד המעו"ף נסחר לאורך כל יום רביעי בעליות מתונות יחסית בהשוואה לזינוקים חדים שנרשמו אמש בוול סטריט, אומר פניני, כי מה שראינו אתמול בשוקי חו"ל היה "שורט סקויז" בו נאלצו השחקנים שחיכו לעוד גל של ירידות להתכסות ולרכוש את נכס הבסיס בחזרה.

פניני אומר, כי "אצלנו העריכו בצורה נכונה, כי השווקים הולכים לתקן. גופים גדולים מאוד קנו סחורה, נכנסו לפוזיצית לונג, ובמקביל יצאו משורטים. היה פה שוק חכם בתקופה האחרונה, לראייה לכך הם הפער בין סטיות התקן במעו"ף לאלו שמעבר לים. כשעברנו ימי ירידות חדות בעולם - כאן ירד פחות, וכשעברנו סגירת שורטים ועליות חדות בעולם - כאן עלה פחות".

קוראים נכון את המפה והתנודתיות יורדת

סטיות התקן הגלומות במדד ה-S&P 500, כפי שנמדדות ע"י מדד ה-Vix, או בשמו הנפוץ "מדד הפחד" זינקו בשבוע האחרון לרמה של 75 נקודות, הרמה הגבוהה אי-פעם. בפרנקפורט עלו סטיות התקן על מדד הדאקס למעל 60%. לעומתם בתל אביב סטיות התקן עמדו אתמול על 48%.

בתוך כך, אתמול בפתיחת המסחר ראינו תופעה מוזרה. השינוי במדד המעו"ף התאורטי עמד על ירידה של כ-25%. ממידע שהגיע ל-Bizportal עולה, כי תעודת הסל הממונפות של אחד מהגופים בארץ היו אחראיות לעניין. הגוף הכניס בבוקר יום המסחר הוראת מכירה לסל מניות המעו"ף במחיר הנמוך ב-30% ממחיר הסגירה של המניות ביום שלישי.

המטרה כמובן הייתה להעביר את כל הפקודות, בסך 50 מיליון שקל, כפי שבאמת קרה.

להלן תמונת טרום המסחר בשעה 09:38 במדד המעו"ף

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.