האופציות על המעו"ף פקעו: בטרום היו זינוקים של עד 30% במניות ת"א 25

טרם הפקיעה אמר ל-Bizrportal זיו פניני, המשנה למנכ"ל מגדל שירותי בורסה: "אנו אמורים לראות ביקושים גבוהים מצד שחקני הארביטראז ומהצד השני התנגדות מצד מקטיני פוזיציות בפקיעה"
אריאל אטיאס |

יום סוער נוסף עבר אתמול על הסוחרים בבורסה בתל אביב, תנודתיות גדולה והתאמה בסטיות התקן בשוק הנגזרים ליוו את המסחר מהפתיחה ועד הסגירה. המעו"ף הצליח לסגור בעלייה של "רק" 2.11% לעומת זינוק בשיעור של כ-11% במדדים המובילים בוול סטריט, ובכך לסגור את הפער שנפתח בשבועות האחרונים.

היום פקעו החוזים (האופציות) על מדד ת"א 25 בעלייה של 2.41% לרמה של 740.8 הנקודות. מחזור הפקיעה הסתכם ב-1.335 מיליארד שקל.

מתכוננים ביום רביעי

בנוגע למה שהתרחש אתמול במסחר בתל אביב, אמר הבוקר ל-Bizportal בתגובה זיו פניני, המשנה למנכ"ל מגדל שירותי בורסה ומנהל אחד מחדרי המסחר הגדולים בארץ: "לאורך היום ראינו את סטיות התקן הקצרות יורדות והארוכות נשארות גבוהות, כשיש לחץ גלגול חיובי לאורך כל יום המסחר".

"גלגול זה סגר את הפער בין החוזים לאוקטובר ונובמבר עד לאפס וזאת מ-2 סיבות עיקריות. מצד אחד עמד עודף גדול של סוחרים המבצעים גלגול חיובי, מוכרים הטווח הקצר וקונים לטווח הארוך. מנגד, הקטנת מסגרות האשראי אצל שחקני הארביטראז' שיחקה תפקיד", אומר פניני.

טרם הפקיעה הבוקר אמר פניני, כי מדברים אלה ניתן לצפות שבניגוד לפקיעות קודמות, אחננו צפויים לראות פקיעה במחזור גבוה שעשויה להשפיע על כל יום המסחר. "סגירת אינטרוול זה, אמורה מצד אחד לגרום לביקושים גבוהים לנכס הבסיס מצד שחקני הארביטראז, אך מצד השני תורגש התנגדות מצד קבוצות שלנוכח המצב בשווקים ירצו להקטין פוזיציות ביום הפקיעה".

בנוגע לשאלה מדוע מדד המעו"ף נסחר לאורך כל יום רביעי בעליות מתונות יחסית בהשוואה לזינוקים חדים שנרשמו אמש בוול סטריט, אומר פניני, כי מה שראינו אתמול בשוקי חו"ל היה "שורט סקויז" בו נאלצו השחקנים שחיכו לעוד גל של ירידות להתכסות ולרכוש את נכס הבסיס בחזרה.

פניני אומר, כי "אצלנו העריכו בצורה נכונה, כי השווקים הולכים לתקן. גופים גדולים מאוד קנו סחורה, נכנסו לפוזיצית לונג, ובמקביל יצאו משורטים. היה פה שוק חכם בתקופה האחרונה, לראייה לכך הם הפער בין סטיות התקן במעו"ף לאלו שמעבר לים. כשעברנו ימי ירידות חדות בעולם - כאן ירד פחות, וכשעברנו סגירת שורטים ועליות חדות בעולם - כאן עלה פחות".

קוראים נכון את המפה והתנודתיות יורדת

סטיות התקן הגלומות במדד ה-S&P 500, כפי שנמדדות ע"י מדד ה-Vix, או בשמו הנפוץ "מדד הפחד" זינקו בשבוע האחרון לרמה של 75 נקודות, הרמה הגבוהה אי-פעם. בפרנקפורט עלו סטיות התקן על מדד הדאקס למעל 60%. לעומתם בתל אביב סטיות התקן עמדו אתמול על 48%.

בתוך כך, אתמול בפתיחת המסחר ראינו תופעה מוזרה. השינוי במדד המעו"ף התאורטי עמד על ירידה של כ-25%. ממידע שהגיע ל-Bizportal עולה, כי תעודת הסל הממונפות של אחד מהגופים בארץ היו אחראיות לעניין. הגוף הכניס בבוקר יום המסחר הוראת מכירה לסל מניות המעו"ף במחיר הנמוך ב-30% ממחיר הסגירה של המניות ביום שלישי.

המטרה כמובן הייתה להעביר את כל הפקודות, בסך 50 מיליון שקל, כפי שבאמת קרה.

להלן תמונת טרום המסחר בשעה 09:38 במדד המעו"ף

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).