האופציות על המעו"ף פקעו: בטרום היו זינוקים של עד 30% במניות ת"א 25

טרם הפקיעה אמר ל-Bizrportal זיו פניני, המשנה למנכ"ל מגדל שירותי בורסה: "אנו אמורים לראות ביקושים גבוהים מצד שחקני הארביטראז ומהצד השני התנגדות מצד מקטיני פוזיציות בפקיעה"
אריאל אטיאס |

יום סוער נוסף עבר אתמול על הסוחרים בבורסה בתל אביב, תנודתיות גדולה והתאמה בסטיות התקן בשוק הנגזרים ליוו את המסחר מהפתיחה ועד הסגירה. המעו"ף הצליח לסגור בעלייה של "רק" 2.11% לעומת זינוק בשיעור של כ-11% במדדים המובילים בוול סטריט, ובכך לסגור את הפער שנפתח בשבועות האחרונים.

היום פקעו החוזים (האופציות) על מדד ת"א 25 בעלייה של 2.41% לרמה של 740.8 הנקודות. מחזור הפקיעה הסתכם ב-1.335 מיליארד שקל.

מתכוננים ביום רביעי

בנוגע למה שהתרחש אתמול במסחר בתל אביב, אמר הבוקר ל-Bizportal בתגובה זיו פניני, המשנה למנכ"ל מגדל שירותי בורסה ומנהל אחד מחדרי המסחר הגדולים בארץ: "לאורך היום ראינו את סטיות התקן הקצרות יורדות והארוכות נשארות גבוהות, כשיש לחץ גלגול חיובי לאורך כל יום המסחר".

"גלגול זה סגר את הפער בין החוזים לאוקטובר ונובמבר עד לאפס וזאת מ-2 סיבות עיקריות. מצד אחד עמד עודף גדול של סוחרים המבצעים גלגול חיובי, מוכרים הטווח הקצר וקונים לטווח הארוך. מנגד, הקטנת מסגרות האשראי אצל שחקני הארביטראז' שיחקה תפקיד", אומר פניני.

טרם הפקיעה הבוקר אמר פניני, כי מדברים אלה ניתן לצפות שבניגוד לפקיעות קודמות, אחננו צפויים לראות פקיעה במחזור גבוה שעשויה להשפיע על כל יום המסחר. "סגירת אינטרוול זה, אמורה מצד אחד לגרום לביקושים גבוהים לנכס הבסיס מצד שחקני הארביטראז, אך מצד השני תורגש התנגדות מצד קבוצות שלנוכח המצב בשווקים ירצו להקטין פוזיציות ביום הפקיעה".

בנוגע לשאלה מדוע מדד המעו"ף נסחר לאורך כל יום רביעי בעליות מתונות יחסית בהשוואה לזינוקים חדים שנרשמו אמש בוול סטריט, אומר פניני, כי מה שראינו אתמול בשוקי חו"ל היה "שורט סקויז" בו נאלצו השחקנים שחיכו לעוד גל של ירידות להתכסות ולרכוש את נכס הבסיס בחזרה.

פניני אומר, כי "אצלנו העריכו בצורה נכונה, כי השווקים הולכים לתקן. גופים גדולים מאוד קנו סחורה, נכנסו לפוזיצית לונג, ובמקביל יצאו משורטים. היה פה שוק חכם בתקופה האחרונה, לראייה לכך הם הפער בין סטיות התקן במעו"ף לאלו שמעבר לים. כשעברנו ימי ירידות חדות בעולם - כאן ירד פחות, וכשעברנו סגירת שורטים ועליות חדות בעולם - כאן עלה פחות".

קוראים נכון את המפה והתנודתיות יורדת

סטיות התקן הגלומות במדד ה-S&P 500, כפי שנמדדות ע"י מדד ה-Vix, או בשמו הנפוץ "מדד הפחד" זינקו בשבוע האחרון לרמה של 75 נקודות, הרמה הגבוהה אי-פעם. בפרנקפורט עלו סטיות התקן על מדד הדאקס למעל 60%. לעומתם בתל אביב סטיות התקן עמדו אתמול על 48%.

בתוך כך, אתמול בפתיחת המסחר ראינו תופעה מוזרה. השינוי במדד המעו"ף התאורטי עמד על ירידה של כ-25%. ממידע שהגיע ל-Bizportal עולה, כי תעודת הסל הממונפות של אחד מהגופים בארץ היו אחראיות לעניין. הגוף הכניס בבוקר יום המסחר הוראת מכירה לסל מניות המעו"ף במחיר הנמוך ב-30% ממחיר הסגירה של המניות ביום שלישי.

המטרה כמובן הייתה להעביר את כל הפקודות, בסך 50 מיליון שקל, כפי שבאמת קרה.

להלן תמונת טרום המסחר בשעה 09:38 במדד המעו"ף

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות