העצירה הזמנית של השורטים עזרה? זה מתחיל בשנת 1690

מאיר ברק |

לאור המתקפה העולמית המאוחדת ותלית התמוטטות השווקים על השורטיסיטים, חשבתי שהגיע הזמן שמישהו יגיד עליהם מילה טובה ויעשה קצת סדר. נתחיל בעובדות. כמה אנשים בציבור מבינים כיצד שורטים מתבצעים? כסוחר יומי ומנהל בית ספר למסחר יומי, אני יכול להעריך שמדובר בפחות מ - 1%.

התסריט מוכר: כמו בכל ההתרסקויות הפיננסיות בעבר הציבור נתקף בפאניקה והשלטון חיפש שעיר לעזאזל. זו שיטה בדוקה שתמיד עבדה. הציבור כועס ומחפש אשמים, השלטון מוצא קבוצה לא פופולרית שניתן לתלות בה את האשמה ומגיש אותה על מגש של כסף להמון הזועם. ההמון שורף כמה מכשפות בכיכר העיר, משחרר לחצים ונרגע. השלטון הצליח להסית את האש לכוונים אחרים ואולי אפילו צובר כמה נקודות זכות. המשבר הנוכחי אינו שונה. הציבור ממשיך לחפש אשמים והשלטון שעירים לעזאזל. בסיבוב הנוכחי הם מצאו את השורטיסטים.

אני מודה. שורטיסטים מעולם לא היו דמות פופולרית ומקור לחיקוי. אף אמא יהודייה לא גידלה את ילדה להיות שורטיסט. שורטיסט מרוויח מרידית ערכי הנכסים שבידי הציבור בדומה למי שרוקד על המדורה בה נשרף ביתו של השכן. מנהלי חברות אינן אוהבות שורטיסטים מטעמים מובנים בדיוק כפי שהן אינן אוהבות כתב כלכלי שחושף שערוריה פיננסית שגורמת לירידה בשערי המניה. האם סקופ עיתונאי הוא טוב או רע לציבור? לעניות דעתי – מצויין.

בלי חשיפות היינו קונים עד היום מניות של אנרון. מי הראשון שחשף את חולשתם של אנרון, בר סטרנס, ליהמן ברדרס, פאני מיי ופרדי מק? ניחשתם – השורטיסטים! מגיע להם פרס על כך. בהחלט לא מגיע להם להשרף בכיכר העיר. בשווקים פיננסיים מורכבים לשורטיסטים יש תפקיד חשוב ומועיל בשרשרת המזון. בואו ננסה לרגע לדמיין עולם ללא שורטיסיטים. בעולם כזה הציבור חסר המידע קונה בכל מחיר, מחירי המניות עולים ללא התנגדות וללא הצדקה כלכלית, ואז יום אחד, כאשר נודע שהמלך הוא עירום, כולם מפסידים בגדול.

רגע, אופס... קיימת בורסה כזו. כאן בישראל! כאשר כי"ל ואפריקה ישראל טסו לשחקים ללא הצדקה פונדמנטלית וללא התנגדות של שורטיסטים, העדר התלהב, המשיך לקנות ובסופו של דבר הפסיד. בכל מערכת כלכלית יש מי שיודע ומרוויח (המקצוענים) ומי שלא יודע ומפסיד (הציבור). מי שהבין את השווי האמיתי של אפריקה וכי"ל יכול היה ליצור התנגדות לעליה על ידי ביצוע שורטים. התנגדות שורטיסטים הייתה ממתנת ואולי אף מורידה את המחיר. עליה מתונה או ירידה הייתה מקטינה את טירוף הבועה וחוסכת לעדר ממון רב בד בבד עם רווח נאה לשורטיסטים. האם תארתי תהליך שלילי?

הציבור מעולם לא הרוויח משריפת מכשפות וגם הפעם הוא לא הרוויח. הציבור אינו מודע לתרומה של השורטיסטים לשוק ולציבור. כיצד?

בתחילת המשבר הנוכחי הטילו את האשמה להתרסקות ליהמן ברדרס ובר סטרנס על שמועות שהפיצו השורטיסטים בדבר העמידות הפיננסית של החברות. בהמשך התברר שהמציאות הדובית הייתה הרבה יותר גרועה מהשמועות. נניח לרגע שאת השמועות באמת הפיצו השורטיסטים. האם זה רע? האם סקופ עיתונאי חושפני היה טוב יותר לציבור? עיתונאי מרוויח מהחשיפה ושורטיסט מרוויח מהירידה. כל עוד הם מציגים את האמת, שניהם עושים שירות חשוב לציבור. בועת המינוף הנדלני שיצרו גאוני וול-סטריט הייתה חייבת להתפוצץ. אם היא הייתה מחזיקה מעמד עוד כמה שנים, רבים נוספים היו קונים בתים במחירי בועה ומתמוטטים במועד מאוחר יותר.

האם במשבר הנוכחי הצליחה העצירה הזמנית של השורטים להפיק תוצאות חיוביות? מחקר של UBS על המשבר הנוכחי קובע "הצעד (של עצירת השורטים) היה צעד פופוליסטי ללא כל ערך חיובי". עוד אומר המחקר: "מי שמאמין ברצינות שמקור המשבר הנוכחי נובע מפעולות מרושעות ומניפולטיביות של ספקולטורים, הוא חסר ידע והכרה בסיסיים הנדרשים לכל מי שמשפיע על הרגולציה של השווקים הפיננסיים". מחקרים אחרים גילו שלשלושת שבועות ההגבלה על שורטים במניות פיננסיות לא הייתה כל השפעה ממתנת על המשך הירידה של מחירי המניות.

לעומת זאת למגבלת השורטים היו כמה השפעות לא צפויות. המגבלה מנעה כמה אסטרטגיות גידור סיכונים בהן נוהגות להשתמש קרנות ובכך הכריחה את חלקן לסגור פוזיציות פתוחות. המגבלה הגדילה את עלויות המסחר בכך שהקטינה את כמות ההיצע וכתוצאה הגדילה את המרווחים (Spread) בין שערי הקניה והמכירה.

לסיכום אציין כי מאז המצאת השורטים בשנת 1690 בהולנד, היו השורטיסטים מטרתם של רגולטורים רבים במהלך השנים. כל התקופות בהן נאסר או הוגבל השימוש בשורטים, היו קצרות, נדירות וחסרות תועלת. הפאניקה הרגולטורית של השלטונות במשבר הנוכחי תרמה לאובדן הביטחון של הציבור ולתגובת שוק הפוכה מהצפוי. האם ילמדו הרגולטורים את השיעור במשבר הבא? אין סיכוי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבעהדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבע

אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום

ענקית השבבים תעתיק את פעילותה למתחם חדש בפארק ההייטק גב-ים בהיקף של כ-3,000 מ"ר; המרכז יורחב עד אמצע 2026 ויתמקד בפיתוח טכנולוגיות AI

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה באר שבע

ענקית השבבים אנבידיה (NVIDIA Corp. 2.25%  ) מודיעה על הרחבת מרכז המחקר והפיתוח בבאר שבע פי שלושה. המתחם החדש, שייבנה בפארק ההייטק גב-ים בעיר, יתפרס על שטח של כ-3,000 מ"ר ועתיד להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד סוף המחצית הראשונה של 2026. במקביל, מתכננת החברה לגייס מאות עובדים חדשים באזור הדרום - ובהם מפתחי שבבים, מהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים ובוגרי תארים מתקדמים במדעי המחשב וההנדסה.

מעבר להיבט העסקי, המהלך הזה של אנבידיה צפוי להשפיע על תעסוקת ההייטק בדרום ועל יצירת סביבת עבודה נוחה ואיכותית יותר למהנדסים שרחוקים מהמרכז. יש לזה פוטנציאל לשנות את מפת ההייטק במדינה, אחרי שחברות גלובליות מעדיפות להתרכז סביב תל אביב והרצליה רבתי, להחלטה של אנבידיה להשקיע דווקא בבאר שבע יש משמעות רחבה - לא רק מבחינת פיתוח טכנולוגי, אלא גם כחלק ממאמץ לחזק את הפריפריה על ידי תעשיית ההייטק.

האתר החדש ממוקם בבניין החמישי שמקימה גב-ים בפארק ההייטק בבאר שבע, בו פועלות גם חברות כמו מיקרוסופט ואלביט וכן יחידות תקשוב של צה"ל. סמיכותו לאוניברסיטת בן גוריון ולבית החולים סורוקה ממחישה את התבססות האזור כאחד ממוקדי החדשנות המרכזיים בדרום. מדובר באחד ממהלכי ההתרחבות המשמעותיים של אנבידיה מחוץ לגוש דן, ומבחינת העיר באר שבע - צעד נוסף בדרך לביסוס מעמדה כעיר טכנולוגית בצמיחה.

עמית קריג, סגן נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז המו"פ בישראל, אמר כי "הרחבת מרכז הפיתוח בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר - בכל מקום שבו הם נמצאים. הסייט החדש ישמש בית מקצועי למאות אנשי פיתוח נוספים מהדרום, שייקחו חלק בפיתוח טכנולוגיות חומרה ותוכנה פורצות דרך ויקדמו חדשנות עולמית בבינה מלאכותית."

ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הוסיף כי "מדובר בבשורה חשובה לעיר ולנגב כולו. ההחלטה של אנבידיה מבטאת אמון באקו-סיסטם הבאר-שבעי ותיצור מאות מקומות עבודה חדשים, שיחזקו את ההון האנושי בעיר וימשיכו להציב את באר שבע בחזית החדשנות הישראלית."

טראמפ ונתניהו (X)טראמפ ונתניהו (X)

טראמפ מודה למדינות המפרץ על התחייבות לשיקום עזה - אבל, המימוש בספק

מאיפה יגיעו 100 מיליארד דולר לשיקום עזה, ומהם התנאים להזרמת הכסף?  

משה כסיף |
נושאים בכתבה דונלד טראמפ עזה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע בנאום בפני הכנסת כי "מדינות ערביות ומוסלמיות" התחייבו להשקיע עשרות מיליארדי דולרים בשיקום רצועת עזה. טראמפ, שתיאר את הרצועה כ"אתר הריסות" שנחרב בעקבות שנתיים לחימה בין ישראל לחמאס, הביע תודה למדינות המפרץ על תמיכתן בתוכנית השלום שלו, שהובילה להסכם הפסקת אש ראשוני. "הן התחייבו לתמוך בשיקום בטוח של עזה ומעבר לה", אמר טראמפ, והוסיף כי ארה"ב תשתתף במאמץ באמצעות כוח בינלאומי שיפקח על התהליך.

אולם, מאחורי ההצהרות האופטימיות מסתתרת מציאות מורכבת: הערכות עלויות השיקום נעות בין בכ-100 מיליארד דולר, וההתחייבויות נתקלות באתגרים פוליטיים, כלכליים וגיאופוליטיים שמרחיקים את המימוש בפועל.


קריאה חשובה: מי ישלם את הנזק בעזה? והאם זה יכול להתגלגל לתקציב של ישראל?

על פי דוחות האו"ם והבנק העולמי, הנזק כולל הריסת 55 מיליון טון פסולת, פגיעה במערכות מים, חשמל וביוב, וצורך בשיקום כולל, הקמת נמל ימי, תחנות כוח ותשתיות תעשייתיות. הערכה ראשונית בפברואר 2025 עמדה על 53 מיליארד דולר, אך עדכונים מלפני מספר חודשים העלו אותה ל-70 מיליארד, ואף ל-100 מיליארד אם כוללים שיקום כלכלי ארוך ותמיכה באוכלוסייה.

טראמפ, הציג תוכנית "20 נקודות" לשלום בעזה, הכוללת פירוז חמאס, הקמת כוח ביטחון בינלאומי בהובלת ארה"ב (עם 200 חיילים אמריקאיים), ושיקום כלכלי שיימומן בעיקר על ידי מדינות המפרץ. התוכנית זכתה לתמיכה ראשונית ממדינות ערב, אך כפי הנראה,  ההתחייבויות הן בעיקר הצהרתיות, והמימוש תלוי בתנאים קשיחים.


תנאים פוליטיים וכלכליים מקשים על יישום