בדרך לטיסה? יש סיכוי לא קטן שתאבדו את המזוודה: דברים שחשוב שתדעו
תלונות רבות מתקבלות כנגד חברות תעופה ומובילים אוויריים בגין נזקים שנגרמו מעיכובים בטיסות, ועל נזקים בקבלת המזוודות לאחר הטיסה. חברות התעופה טוענות כי הפיצוי המגיע לצרכנים, מוסדר באמנה בינלאומית, והן מסרבות בכל תוקף לפצות את הנוסעים על נזקים שהם תוצאה של עיכוב או איחור בקבלת המטען והמזוודות.
ארגון פעמונים מציג מספר דרכים על מנת להימנע ולהיחלץ מתקלות ובעיות בעת הזמנה.
מי אחראי על הנוסעים והמטען או מי אחראי על המזוודה שהלכה לאיבוד?
אמנת ורשה אשר נחתמה בין מדינות שונות, מסדירה את אחריותו של חברות התעופה והמוביל האווירי לנזקי גוף או מוות של הנוסעים ולנזקים הנגרמים לכבודה או למטען. מדינת ישראל אימצה את החוק הבינלאומי (במסגרת חוק התובלה האוירית, התש"ם – 1980.
חוק זה קובע כי חברת התעופה אחראית על עיכובים בקבלת הַכְּבוּדָה (המטען) ועל נזקים שנגרמו לה. אך חברת תעופה יכולה לקבל "פטור" מאחריות זאת, אם היא תוכיח שהיא או אנשיה וסוכניה נקטו את כל האמצעים הדרושים למניעת הנזק, או שלא הייתה בידיה כל אפשרות לנקוט אותם.
מתי חברת התעופה אחראית לפצות אותנו?
תנאי ראשון לפיצוי הוא מסירת כרטיס טיסה לנוסע הכולל פרטים בדבר מקום היציאה, מקום היעד והחניות המוסכמות, ובו הודעה בדבר כפיפותה של התובלה להוראות אמנת ורשה. גם כרטיס טיסה אלקטרוני חייב להכיל את כל הפרטים הנ"ל.
נוסע ללא כרטיס טיסה או כרטיס טיסה ללא ציון בדבר הגבלת האחריות תגרום לכך כי המוביל לא יהיה זכאי להסתמך על פטור מאחריות או הגבלת האחריות על פי האמנה אך עדיין יהיה חייב בפיצוי בהתאם לנסיבות המקרה.
איזה נזקים מכוסים על ידי אמנת ורשה?
חברת התעופה לכל פציעה או נזק גוף, לרבות מוות, לנוסע שארע בהיותו במטוס או תוך כדי עליה או ירידה מהמטוס.
כלומר גם אם החלקת במדרגות העליה למטוס או שפכו עליך קפה חם במטוס, אתה זכאי לפיצוי אם נגרם לך נזק כתוצאה מכך.
חברת התעופה אחראית גם לנזקים לכבודה (מזוודות ותיקי יד) או במקרה של אובדן הכבודה, אם הנזק או האובדן נגרמו תוך כדי התובלה באויר. בנוסף חברת התעופה אחראית לנזק שנגרם כתוצאה מאיחור בתובלת נוסעים, כבודה או מטען.
מתי חברת התעופה תהיה פטורה מפיצוי לפצות אותנו?
חברת התעופה תהיה פטורה מאחריות אם תוכיח כי נקטה בכל האמצעים הנחוצים על מנת למנוע את הנזק או כי היה זה בלתי אפשרי לנקוט באמצעים כאלה.
מהו הפיצוי שמגיע בגין אבדן מטען והכבודה או איחור בהגעתו?
חשוב להבהיר כי הפיצוי לא מתבצע על פי הנזק בפועל אלא רק על בסיס משקל המטען והכבודה. כיום גובה הפיצוי עומד על כ- 20$ לק"ג כבודה הנישאת בבטן המטוס. תיקי יד וחפצים שהם בהשגחתו של הנוסע כפופים למקסימום פיצוי של כ- 400$ לנוסע.
אם החפצים שלי שווים יותר, האם ניתן להגן עליהם?
הנוסע יכול להצהיר הצהרת ערך מיוחדת, תמורת תשלום נוסף אם יש צורך בכך, ואז אחראי המוביל עד כדי הסכום המוצהר.
תוך כמה זמן אפשר לתבוע?
קבלת הכבודה ללא מחאה על ידי הנוסע משמשת חזקה לכך כי הכבודה נמסרה במצב טוב ובהתאם למסמך ההובלה. לפיכך, נודעת חשיבות להודיע לחברת התעופה, בכתב, על נזק או אובדן במועדים הבאים:
1.במקרה של נזק יש להודיע על כך למוביל מיד עם גילוי הנזק, ולכל המאוחר תוך שבעה ימים מיום קבלת הכבודה.
2.במקרה של איחור יש להודיע למוביל, לכל המאוחר, תוך עשרים ואחד יום מהתאריך בו הוחזרה הכבודה לרשותנו.
3.קיימת תקופה התישנות מקוצרת של שנתיים על כל תביעה על פי אמנת ורשה, כולל נזקים לגוף ו/או לרכוש.
4.את תקופת ההתישנות מחשבים מיום הגעת המטוס ליעדו או מהתאריך שבו היה צריך להגיע או מהיום בו נפסקה התובלה (סעיף 29 לאמנה).
5.לאחר תקופת ההתיישנות לא ניתן לתבוע פיצוי במסגרת אמנת ורשה, ומכיוון שאמנה זו הוחלה במסגרת חוק התובלה האווירית באופן ייחודי ובלעדי אזי גם במסגרת המשפט הישראלי לא ניתן לתבוע פיצוי בנושאים הכלולים באמנת ורשה.
טיסות שכר
ידוע שטיסות שכר אינן מחוייבות ללוח זמנים קשיח והן לעיתים קרובות יוצאות באיחור במספר שעות. בגין איחורים אלו לרוב לא ניתן לתבוע את המוביל האווירי או חברת התעופה מאחר ומדובר במקרים גבוליים, בהם שיקולים שונים מעורבים כגון בטיחות טיסה, גורמי חיצוניים (מזג אוויר, תקלות בשדה התעופה), תקלות טכניות וכדומה.
בטיסות שכר, הסיכון לאובדן או איחור בכבודה הוא גדול מהממוצע בשל אופי הטיסות. לפיכך מומלץ לסמן את המזוודות לא רק באמצעות לשונית העלולה להתנתק גם במדבקה הנושאת את כל הפרטים.
הבדלים במדיניות חברות התעופה?
חברות תעופה סדירות הינן חברות בעלות מוניטין, אשר לעיתים קרובות מעדיפות לפצות לקוחות ונוסעים לפנים משורת הדין, מעבר לסכומי הפיצוי המינימלי ואף נותנים שירות איכותי.
לעומת זאת בטיסות צ'רטר רמת השירות והיקף הפיצוי הינו משתנה מחברה לחברה ולעיתים ניתן לדרוש ולהתמקח על היקפי הפיצוי גם מעבר להצעה הראשונית של חברת התעופה.
לפני הזמנת הנופש מומלץ לברר על חברת התעופה, ניתן בקלות ובמהירות באמצעות מנועי החיפוש באינטרנט לברר האם לחברה יש היסטוריה של בעיות ו/או לקוחות לא מרוצים וגם להיפך, אם המוביל האווירי נחשב אמין ומומלץ.
*המידע שלהלן מוגש כמידע כללי, אינו בא להחליף את הוראות החוק והתקנות ואינו בא במקום יעוץ משפטי. במקרה של אי התאמה עם הוראות החוק, הקובע הוא הנאמר בחוק.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
