מתי נתאושש? לפי ההיסטוריה, בקיץ 2009 המצב יהיה טוב הרבה
בעקבות הירידות התלולות האחרונות במדדי המניות בעולם כולו. מובאת כאן בדיקה השוואתית להתנהגות מדדי המניות בארצות הברית במשברים כדוגמת המשבר הנוכחי שהתרחשו בחמישים השנים האחרונות. נוסף על כך, כדי לנסות לצפות את התאוששות השוק, נבדק פרק הזמן שנדרש למדדים לעלות ב-50% מערכם הנמוך ביותר בשיא המשבר, זאת בהנחה שהשוק לא יידרדר עוד יותר.
במשבר הנוכחי ירד מדד S&P 500 בתקופה של 12 חודשים מנקודת השיא ב-12 באוקטובר 2007 עד השפל ב-10 באוקטובר השנה ב-46.72%; ומדד הנאסד"ק ירד בתקופה של 11.3 חודשים מנקודת השיא ב-31 באוקטובר 2007 עד השפל ב-10 באוקטובר השנה ב-46.1%.
ירידות גדולות מ-45% במדד S&P 500 ובמדד הנאסד"ק התרחשו כבר פעמיים בעבר, והמעניין הוא שנקודת השפל בשני המקרים הייתה ב-10 באוקטובר, הבה נקווה שגם במקרה הנוכחי.
בעקבות המיתון בארצות הברית מנובמבר 1973 ועד מארס 1975, שהחל מאמברגו הנפט של מדינות אופ"ק לאחר מלחמת יום כיפור, בתקופה של 20.7 חודשים, מ-11 בינואר 1973 ועד 3 באוקטובר 1974, ירד מדד S&P 500 ב-48.2% ומדד הנאסד"ק ירד ב-59.9%. לאחר 8.7 חודשים, ב-23 ביוני 1975, כבר עלה מדד S&P 500 ב-50% מערכו בנקודת השפל, ומדד הנאסד"ק עלה בפרק זמן של 7.2 חודשים, ב-9 במאי 1975 ב-50%, מערכו בנקודת השפל. רק ב-14 ביולי 1980, כעבור 5.8 שנים, חזר מדד S&P 500 לשיאו לפני תחילת הירידות. למדד הנאסד"ק לעומתו נדרשו 3.9 שנים כדי להגיע לשיאו מלפני תחילת הירידות.
בעקבות התפוצצות בועת מניות הטכנולוגיה בשנת 2000 ירד מדד S&P 500 ב-50.5% בתקופה של 30.6 חודש, מ-24 במארס 2000 ועד 10 באוקטובר 2002, ומדד הנאסד"ק ירד בשיעור גבוה הרבה יותר ב-78.4% בתקופה של 31.1 חודש, מ-10 במארס 2000 ועד 10 באוקטובר 2002. לאחר 15.6 חודשים, ב-26 בינואר 2004, עלה מדד S&P 500 ב-50% מערכו בנקודת השפל, ומדד הנאסד"ק עלה בפרק זמן של 7.9 חודשים, ב-06 ביוני 2003 ב-50% מערכו בנקודת השפל. רק ב-13 ביולי 2007, כעבור 4.8 שנים, חזר מדד S&P 500 לשיאו לפני תחילת הירידות, ומדד הנאסד"ק לעומתו אפילו לא התקרב לשיאו מלפני תחילת הירידות.
נכון להיום, כבר עלה מדד S&P 500 מהשפל התוך יומי ב-10 באוקטובר השנה ב-18.81%, ומדד הנאסד"ק עלה ב-15.34%. בהנחה שהתנהגות העבר תחזור על עצמה, ימצא שוק המניות בארצות הברית בקיץ 2009 במצב טוב הרבה יותר ממצבו הקשה כיום.
מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
