הטעות הנפוצה של המשקיע - התזמון
הכתבות שפורסמו בשבועיים האחרונים התייחסו לפאניקה שאחזה בציבור המשקיעים ותיארו מספר מקרים של משקיעים מודאגים המתקשרים לבתי ההשקעות ופודים את כספם או לחילופין מקטינים את אחזקתם במניות והופכים את תיק השקעותיהם לתיק סולידי. אכן סיפורים על משקיעים שראו לפניהם כבר את סוף העושר או את סופה של המערכת הפיננסית (להלן ה"פאניקנים") היו לא מעט בשבועות האחרונים.
אז מי שחושב שחזון האפוקליפסה הגיע, עדיף שלא ימשיך לקרוא את המאמר. קראנו את הכתבות בעיתונים, שבחלקם הופיעו אמרות חזקות ביותר "עדיף לחכות על הגדר"? ו"עדיף להפסיד עלייה של 30%"?
אחת הטעויות היותר נפוצות של משקיעים היא נושא התזמון – אפקט שרבים מהמשקיעים חושבים שהם יודעים לנצל, כלומר למכור בשיא ולקנות בשפל. רבים מהמשקיעים מעדיפים בתקופות של ירידות ואי וודאות לצאת משוקי המניות ולהיכנס בעיתוי "יותר נכון". הבעיה הגדולה ביותר היא לגלות מהו העיתוי הנכון? האם עלייה של 10% או 20% הינה הסימן לכך שהשוק הדובי חלף או סימנים כלכליים או אחרים אשר מסמנים על שינוי מגמה ובואם של השוורים.
המחקרים מראים שמשקיעים המנסים לתזמן את שוק המניות יוצאים בסופו של דבר מופסדים. הדוגמא הבאה תמחיש עד כמה הכניסות והיציאות משוקי המניות עלולות לסכן את תשואת המשקיע: מי שהשקיע במדד ת"א 100 מ – 1998 עד סוף 2007 (10 שנים) הרוויח 300%. אם ננטרל את 10 הימים עם התשואה הטובה ביותר בכל 10 השנים הללו, תשואת המשקיע תרד ל – 150%. אם ננטרל את 20 הימים הטובים ביותר, התשואה תהיה רק 77% . אם ננטרל את 30 הימים הטובים ביותר תשואת המשקיע תהיה 31% ואם ננטרל את 40 הימים הטובים ביותר, התשואה תרד ל – 0%. כלומר, מספיק שמשקיע לא היה בממוצע ב – 4 הימים הטובים בשנה, תשואתו היתה יורדת לגמרי.
חברת דנבר בארה"ב הבודקת את התנהגות המשקיעים והחלטותיהם לקנות ולמכור קרנות נאמנות מנייתיות מאז 1984, מצאה שב – 20 השנים האחרונות תשואת המשקיעים תלויה הרבה יותר בהתנהגות המשקיע מאשר בתשואת השוק. וכן שמשקיעים שהחזיקו במניות, הניבו תשואות גבוהות יותר לאורך זמן מאילו שניסו לתזמן את השוק.
מדד S&P 500 הניב תשואה שנתית ממוצעת של כ – 12% לעומת הציבור (המושקע במניות דרך קרנות נאמנות ) שהניב תשואה שנתית ממוצעת של כ –4.5% בלבד.
השווקים של היום הרבה יותר מהירים מהשווקים של פעם ולכן שוקי המניות עולים וגם יורדים בתנודתיות גבוהה יותר. אך דבר אחד בטוח – שוק המניות תמיד מקדים את המחזור כלכלי וגם פה הזמנים הולכים ומתקצרים, כך שאם פעם שוק המניות הקדים את הכלכלה ב 8-12 חודשים, היום התקופה כבר צומצמה ל – 6 חודשים. על כן משקיע שיחכה לנתונים כלכליים בטוחים וברורים עלול לאחר את הרכבת.
לסיום, התנודתיות שחווינו לאחרונה, כנראה תלווה אותנו עוד תקופה לא קצרה, אם כי להערכתי במידה מועטה יותר. אבל אין ספק, כי חלק מהעליות האחרונות שהשוק חווה בימי המסחר, הוכיחו שוב כי אי אפשר להכות את שוק המניות על ידי תזמון, ושוב הציבור הרחב שנכנס לשוק בסוף העליות הוא גם זה שיוצא ראשון בסוף הירידות ועל זה נכתב: "איך שגלגל מסתובב".
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
חן שרייבר (ניב קנטור)59% נגד: ניסיון ביטול הגבלת הכהונה בלשכת רואי החשבון נכשל
רוב חברי הלשכה דחו את שינוי התקנון שהיה מאפשר לנשיא חן שרייבר להתמודד לקדנציה שלישית ברצף, על רקע המהלך להפיכת הלשכה לחברה לתועלת הציבור
יומיים לפני סוף השנה, חברי לשכת רואי החשבון הצביעו באסיפה כללית והחליטו על דחיית התקנון שהיה יכול לאפשר לנשיא הלשכה, שרייבר להמשיך לקדנציות נוספות. בהצבעה שנערכה בצורה דיגיטלית בהשתתפות רחבת היקף שנערכה אתמול באספה הכללית, דחו החברים את תיקון התקנון שקידם נשיא הלשכה, רו״ח חן שרייבר, ברוב מובהק של כ-59%. המשמעות המעשית היא ששרייבר, שמכהן מאז 2021 ונמצא כיום בקדנציה השנייה שלו, לא יוכל להתמודד שוב ברצף בבחירות הבאות.
מתוך 5,829 חברים שהשתתפו בהצבעה, 3,454 הצביעו נגד השינוי ורק 2,375 תמכו בו. שיעור התמיכה עמד על כ-40.7% בלבד, נמוך מהנדרש כדי לשנות סעיף מהותי כל כך בתקנון. התוצאה מסכמת מאבק פנימי שנמשך בשבועות האחרונים והחריף לקראת ההצבעה.
על רקע הבחירות ללשכה פרסם רו"ח חן שרייבר את המאמר הבא ובו הוא פרס את המהלכים שקידם בזמן כהונתו ובין השאר
כתב, "הובלתי את המעבר לבחירות דיגיטליות בין חברות וחברי הלשכה לוועד ולנשיאות. כעת, אנחנו עתידים להשלים את המהלך עם הסרת מגבלת קדנציות, שהוא הלכה למעשה מימוש של עקרונות הדמוקרטיה המהותית, כאשר המטרה היא להשאיר בידי חברי הלשכה, ובידיהם בלבד, את הכוח והחופש לבחור
את ההנהגה כהבנתם, פעם בשלוש שנים" - תהליכי הדמוקרטיזציה שמחויבים לטובת מעמד רואי החשבון בישראל
שרייבר ביקש לבטל את הסעיף הקיים בתקנון, שמגביל את נשיא הלשכה לשתי קדנציות רצופות של שלוש שנים כל אחת. כיום, נשיא שסיים שתי קדנציות יכול להתמודד פעם נוספת רק אחרי כהונה של נשיא אחר. שינוי התקנון היה פותח בפני שרייבר את הדרך להתמודד שוב כבר ב-2027.
- תהליכי הדמוקרטיזציה שמחויבים לטובת מעמד רואי החשבון בישראל
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחילת החודש אישר הוועד המרכזי של הלשכה את תיקון התקנון ברוב של 23 מול 9, אבל ההכרעה הסופית הועברה, כמתחייב, לאספה הכללית של כלל החברים. שם התמונה כבר הייתה שונה. בין המתנגדים הבולטים למהלך היה גם ממלא מקום נשיא הלשכה, רו״ח ג׳ק בלנגה, שעד לאחרונה נמנה עם מחנה התומכים של שרייבר, ויצא לקמפיין גלוי נגד ביטול ההגבלה.
