הטעות הנפוצה של המשקיע - התזמון
הכתבות שפורסמו בשבועיים האחרונים התייחסו לפאניקה שאחזה בציבור המשקיעים ותיארו מספר מקרים של משקיעים מודאגים המתקשרים לבתי ההשקעות ופודים את כספם או לחילופין מקטינים את אחזקתם במניות והופכים את תיק השקעותיהם לתיק סולידי. אכן סיפורים על משקיעים שראו לפניהם כבר את סוף העושר או את סופה של המערכת הפיננסית (להלן ה"פאניקנים") היו לא מעט בשבועות האחרונים.
אז מי שחושב שחזון האפוקליפסה הגיע, עדיף שלא ימשיך לקרוא את המאמר. קראנו את הכתבות בעיתונים, שבחלקם הופיעו אמרות חזקות ביותר "עדיף לחכות על הגדר"? ו"עדיף להפסיד עלייה של 30%"?
אחת הטעויות היותר נפוצות של משקיעים היא נושא התזמון – אפקט שרבים מהמשקיעים חושבים שהם יודעים לנצל, כלומר למכור בשיא ולקנות בשפל. רבים מהמשקיעים מעדיפים בתקופות של ירידות ואי וודאות לצאת משוקי המניות ולהיכנס בעיתוי "יותר נכון". הבעיה הגדולה ביותר היא לגלות מהו העיתוי הנכון? האם עלייה של 10% או 20% הינה הסימן לכך שהשוק הדובי חלף או סימנים כלכליים או אחרים אשר מסמנים על שינוי מגמה ובואם של השוורים.
המחקרים מראים שמשקיעים המנסים לתזמן את שוק המניות יוצאים בסופו של דבר מופסדים. הדוגמא הבאה תמחיש עד כמה הכניסות והיציאות משוקי המניות עלולות לסכן את תשואת המשקיע: מי שהשקיע במדד ת"א 100 מ – 1998 עד סוף 2007 (10 שנים) הרוויח 300%. אם ננטרל את 10 הימים עם התשואה הטובה ביותר בכל 10 השנים הללו, תשואת המשקיע תרד ל – 150%. אם ננטרל את 20 הימים הטובים ביותר, התשואה תהיה רק 77% . אם ננטרל את 30 הימים הטובים ביותר תשואת המשקיע תהיה 31% ואם ננטרל את 40 הימים הטובים ביותר, התשואה תרד ל – 0%. כלומר, מספיק שמשקיע לא היה בממוצע ב – 4 הימים הטובים בשנה, תשואתו היתה יורדת לגמרי.
חברת דנבר בארה"ב הבודקת את התנהגות המשקיעים והחלטותיהם לקנות ולמכור קרנות נאמנות מנייתיות מאז 1984, מצאה שב – 20 השנים האחרונות תשואת המשקיעים תלויה הרבה יותר בהתנהגות המשקיע מאשר בתשואת השוק. וכן שמשקיעים שהחזיקו במניות, הניבו תשואות גבוהות יותר לאורך זמן מאילו שניסו לתזמן את השוק.
מדד S&P 500 הניב תשואה שנתית ממוצעת של כ – 12% לעומת הציבור (המושקע במניות דרך קרנות נאמנות ) שהניב תשואה שנתית ממוצעת של כ –4.5% בלבד.
השווקים של היום הרבה יותר מהירים מהשווקים של פעם ולכן שוקי המניות עולים וגם יורדים בתנודתיות גבוהה יותר. אך דבר אחד בטוח – שוק המניות תמיד מקדים את המחזור כלכלי וגם פה הזמנים הולכים ומתקצרים, כך שאם פעם שוק המניות הקדים את הכלכלה ב 8-12 חודשים, היום התקופה כבר צומצמה ל – 6 חודשים. על כן משקיע שיחכה לנתונים כלכליים בטוחים וברורים עלול לאחר את הרכבת.
לסיום, התנודתיות שחווינו לאחרונה, כנראה תלווה אותנו עוד תקופה לא קצרה, אם כי להערכתי במידה מועטה יותר. אבל אין ספק, כי חלק מהעליות האחרונות שהשוק חווה בימי המסחר, הוכיחו שוב כי אי אפשר להכות את שוק המניות על ידי תזמון, ושוב הציבור הרחב שנכנס לשוק בסוף העליות הוא גם זה שיוצא ראשון בסוף הירידות ועל זה נכתב: "איך שגלגל מסתובב".

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור: "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן"
שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם".
"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".
סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק - "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".
"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו.
- סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
- סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".
