ה- WEB2.0 וה- WEB3.0 כבסיס לרכישת יתרון תחרותי לעסק הקטן

מה תפקידו של האינטרנט בעסקים הקטנים והבינוניים ? לרוב הגדול משמש עדין האינטרנט לצרכי תקשורת ( דוא"ל ) בלבד . חלק אחר מבעלי העסקים הקטנים מציבים ברשת אתר המשמש מעין "כרטיס ביקור" של העסק . למרות חוסר התבונה בהצבת "כרטיס ביקור" סטטי, אילם ו"טיפש" יש לא מעט בעלי עסקים ומנהלים אשר אינם עושים ( או כמעט ואינם עושים ) שימוש ברשת האינטרנט. שיהיה ברור: שימוש באינטרנט להצבת "כרטיס ביקור" אינו פסול אם היא מותאמת לצרכים העסקיים ואינה ( רק ) תוצאה של בורות או עצלות . יש הבדל משמעותי בין חברה / עסק המכוון למכור מוצר ו/או שירות לקהל צרכנים גדול לבין עסק המכוון לפעול בקרב קהל מקצועי , בעל תכונות וצרכים מוגדרים .רוב המנהלים ובעלי העסקים טרם הפנימו את העובדה כי הפעילות השיווקית חייבת להיות מכוונת לצרכנים מזוהים . לא עוד קבוצות , לא עוד פלחים , לא עוד צרכנים וירטואליים ... רוב בעלי העסקים והמנהלים טרם הפנימו את עובדת היותנו בעיצומו של תהליך היעלמותו של הצרכן הפסיבי . הצרכנים ( והצרכן הישראלי בבחינת "קול וחומר" ) מבקשים יחס והתייחסות אישית . הם דורשים תגובה מיידית . אינסטנט ! הצרכנים יודעים לומר מה הם רוצים . לעיתים הם תובעניים , קולניים ... מגיבים ואומרים הכל . כל מה שצריך זה להקשיב , ללמוד ולהגיב מהר ונכון .בעולם העסקי בו פועלים רוב העסקים כיום יש מגוון של כלים ושיטות העשויים להקל , להוזיל ולשפר את המאמץ השיווקי המבוצע על מנת להשיג את יעדי הפירמה . מה יכול משרד עורכי דין להפיק מן האינטרנט ? במה יכול לעשות שימוש בעל עסק המוכר מוצרי אלקטרוניקה ? האם אתר אינטרנט יכול להביא תועלת לבעלים של רשת בתי קפה ? העולם העסקי מתקדם במהירות רבה לכיוון למצב בו ניתן יהיה להתאים מוצר לצרכים הייחודיים של ( כמעט ) כל לקוח . תהליך זה נקרא פרסונליזציה והוא מתאפשר באמצעות מגוון כלי web 2.0 ו – web 3.0 . מה זה כלי web 2.0 ו – web 3.0 ? web 2.0 ו – web 3.0 מייצגים מגוון של כלים טכנולוגיים המקשרים בין יישומי רשת ומאפשרים למשתמשים לצרוך תכנים ובה בעת לייצר בעצמם תכנים חדשים . תשתיות ה - web 2.0 מאפשרות יצירת תכנים ואילו תשתיות ה - web 3.0 מאפשרות , באמצעות כלים של אינטליגנציה מלאכותית , ליצור פרסונאליזציה של התכנים , להתאים תכנים ( כמו גם מוצרים ושירותים ) למאפיינים הייחודיים ולצרכים האישיים של כל פרט ."חוכמת ההמונים" ( האינטליגנציה החברתית ) יוצרת אינטראקציה חדשה בין היצרנים ובין הצרכנים . ההבדל המהותי בין שיטות הניהול הישנות לבין הניהול המודרני נעוץ ביכולת להבין את המידע , להרגיש את המגמות ולעשות בהם שימוש אינטראקטיבי , מיידי . ניקח לדוגמא מקרה בו לפירמה כלשהי מתרחשת תקלה ביצור בלא שהיא מודעת לקיומו . משהו כמו במקרה של יוטבתה אשר רק לאחר הפצת המוצרים לשוק נוכחה לדעת כי ייצרה והפיצה חלב עם סידן לא מהומגן כראוי . תארו לעצמכם איזה הבדל יכול להיות בתגובותיו של מנהל חסר מידע עדכני ורציף לבין מנהל היכול "לראות ולהרגיש" את תגובות הצרכנים בזמן אמת . במקרה אחר תנסו לבחון את תפקודם של מנהלים בבואם לבצע פעילות שיווקית כלשהי . תנסו לתאר לעצמכם את ההבדל בין מנהל היכול לבחון ולנתח את הפעילות בזמן אמת לבין מנהל חסר מידע עדכני , הבוחן נתונים ( חלקיים ) , באיחור ... כדי להמחיש – תראו מה קורה בתכניות טלוויזיה בה הקהל נוטל חלק פעיל ומשפיע על התכנים בזמן אמת . הצרכנים , בכוח ובפועל , מגיבים . הם מגיבים מהר והרבה . בד"כ הם מגיבים "מהבטן" . המידע קיים . התנהגות הצרכנים מאפשרת . צריך רק להיערך נכון ולקטוף את הפירות המונחים כמעט בכף היד . המשמעות האסטרטגית של שימוש בכלי ה - web 2.0 הנה ביכולת ליצור בסיס נתונים על צרכנים . בסיס נתונים זה , אם נעשה בו שימוש נכון , מהווה כלי ונכס אסטרטגי של הפירמה אשר יכול להיות מתורגם ליתרון תחרותי ו/או לנכס פיננסי משמעותי . ICQ מכרו בזמנו ל-AOL את בסיס הנתונים ולא ( רק ) את תוכנת המסרים המידיים אשר פיתחו. SKYPE עשו שימוש נבון בנתוני קאזה" ומימשו באמצעותם 4 מיליארד דולר ... גם "אסם" מתחילה לעשות שימוש כזה באתר "בישולים" . ניתן לראות את התחלת הפעילות בכיוון זה בקרב מספר חברות כרטיסי האשראי , מוסדות פיננסיים , ערוצי מדיה ... לאט לאט מתחילים להבין את העולם החדש .כלי ה - web 3.0 ( כמו Digg ו - Delicious ) מאפשרים התאמה רציפה של המוצר והשירותים הנלווים לצרכים ולהעדפות האישיות של כל פרט באופן אישי . את ניצני השימוש בכלים אלו ניתן לראות ב"יו-טיוב" , ב"אי-ביי" , בכמה עיתוני רשת מקוונים . ניתן לראות שימוש בכלים אלו גם בחברות מחקר וכמובן בשירותי מודיעין ולוחמה בטרור ... בשוק הישראלי אין עדין דוגמאות יישומיות לשימושים ב"ווב 3.0" אבל אני מקווה כי בעתיד הקרוב יהיו .תארו לעצמכם איזו תועלת עצומה ניתן היה להפיק מניתוח מידע ותוכן המופק על ידי צרכנים פוטנציאליים באתרים כמו zap.co.il ו – agora.co.il אילו בסיס המידע על רצונותיהם ותגובותיהם של הצרכנים היו מתורגמות לפעילות שיווקית אד-הוק ...לסיכום כמה תובנות יישומיות לשימוש נבון , יעיל וחדשני ולרכישת יתרון תחרותי משמעותי למנהל עסק קטן או בינוני* אל תנסה לבנות מותגים אשר יתחרו ב"קוקה קולה" או ב-Google . התרכז בבניית מותגים מותאמים לפרטים בודדים או לקהילות קטנות . ממותגים קטנים הבנויים "נכון" צומחים בסופו של תהליך עסקים גדולים ומותגים חזקים . ראה כדוגמא את מותג האופנה Life is good ...* תעל את ציבור הצרכנים הפוטנציאליים לפעילות אינטראקטיבית . המשתמשים הם יצרני התוכן ( לא עוד בלעדיות לכאורה של ערוצי המדיה ביצירת תכנים , לא של המדענים , לא של סופרים ויחידי סגולה , וגם לא של הפירמות... ) . מתוך ציבור הצרכנים הגדול וההטרוגני מיין ובחר בקפידה את קהל/י המטרה . עשה שימוש אקטיבי ונבון בצרכנים ! הם מוכנים לכך .* המשתמשים , בעצם השימוש שהם עושים במגוון תחומי העניין שלהם , מאפשרים יצירת בסיס נתונים ענק . ( ראה מקרה Wikipedia ... ). הנכס האמתי של הפירמות הוא בסיס הנתונים הזה . פירמה אשר תשכיל לעשות שימוש נבון , מהיר וחדשני בבסיס הנתונים שלה – היא זו אשר תצמח ותוביל .* לכל מוצר , כמעט בלי יוצא מן הכלל , ניתן להוסיף מרכיב של שירות . אם המוצר הוא חד פעמי אזי השירות מאפשר לשמור על קשר רציף עם המשתמשים-הלקוחות . בעתיד הלא רחוק השירות יהיה הבסיס העיקרי להניע ולקשור את הצרכן לפירמה .* הכותב הינו מרצה בכיר בביה"ס למנהל עסקים , המסלול האקדמי / המכללה למינהל