ראש קרן המטבע: "המחיקות בגין משבר האשראי תגענה ל-1.3 טריליון דולר"

דומיניק שטראוס קאהן אמר היום כי הוא מאמין כי כלכלת ארה"ב והכלכלה העולמית יימנעו ממיתון למרות המשבר העולמי
שהם לוי |

ראש קרן המטבע הבינלאומית, דומינק שטראוס קאהן, חוזה כי משבר האשראי העולמי יביא את המחיקות לסך של 1.3 טריליון דולר, לעומת צפי קודם שהעניק בו חזה כי המחיקות תסתכמנה ב-1.1 טריליון.

דומיניק שטראוס קהאן, העניק מספר הצהרות לגבי ההשפעה של התפוצצות בועת הסחורות. מוקדם יותר היום, ראש קרן המטבע הבילאומית הביע אמון כי ארה"ב והכלכלה העולמית כולה יימנעו ממיתון.

"אנחנו מתמודדים עם השפל הכלכלי המתארך, אולם ההתאוששות שאנחנו מצפים בשנה הבאה תהיה קלה בלבד", אמר ראש קרן המטבע.

הגורמים בשוק חוששים מבעיות נוספות

בעוד שטראוס קאהן משדר מעט אופטימיות היה זה סגן ראש קרן ההשקעות הענקית, לאזר שהעניק תחזיות קודרות במיוחד. "הכלכלה האמריקנית רק מחצית הדרך לתולך משבר האשראי והפסדי אשראי גדולים עדיין בדרכם להגיע ויביאו לעוד פשיטות רגל ואת המוסדות הפיננסים להוות יעדים לרכישה", כך אמר היום גארי פר.

"זה לא ברור בכלל אם יש משהו שיכול ליצור יציבות או נקודת מפנה עדיין, הבעיות הן גדולות מכדי השוק הפרטי יכול לפתור אותן בעצמו", הוסיף סגן ראש קרן ההשקעות שמנהלת נכסים במאות מיליארדי דולרים ברחבי העולם בראיון שהעניק ל-CNBC.

האינפלציה תישאר גבוהה

קרן המטבע העולמית העריכה עוד היום כי האינפלציה תישאר גבוהה ותכביד על מדינות בעלות עמדה פיסקאלית חלשה וכן על מעמד הביניים בכל המדינות.

"עם העלייה באינפלציה והשכר, הסיכונים הנובעים מהאפקטים של הסיבוב הראשון של האינפלציה, כלומר האינפלציה שמקורה בעליות מחירים הנובעות מביקושים, תידרוש מדיניות מוניטרית קשיחה" כך הודיעה קרן המטבע בדו"ח האחרון שפרסמה היום.

בקרן המטבע מסרו את הערכותיהם בעקבות תופעה המכונה בעגה הכלכלית סחרור אינפלציוני. מצב בו חלה עליית מחירים בשל ביקושים או היעדר היצע ובעקבותיה חלות התאמות של הגופים במשק. כלומר, העובדים ושאר הפרטים דורשים לעתים פיצוי גדול יותר על אובדן הכנסתם הריאלית, וכך חוזר המצב חלילה עם עליות מחירים נוספות. מכאן ניתן להבין את דרישותיה של קרן המטבע שמעוניינת למנוע את האפקט עד כמה שניתן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.