האשמים בקריסת אפיקי האג"ח
הפחד שהשתלט על המשקיעים בימות המסחר האחרונים הצליח בקלות חסרת תקדים לטשטש את הגבול שאמור להפריד בין רמת הסיכון הגלומה בהשקעה במניות לזו הנהוגה בשוק "הסולידי". קריסת האג"ח הקונצרניות המדורגות והאג"ח הממשלתיות באה בעוצמה שהפתיעה גם את שועלי הקרבות הותיקים ביותר, ונבעה מפעילותם חסרת האחריות של כל מי שנגע בדבר, לרבות: ציבור המשקיעים המפוחד, תקשורת חסרת גבולות ופרופורציות, חוקיות מתירנית מדי בניהול השקעות פנסיוניות ורשלנות מקצועית מצידם של יועצי ומנהלי ההשקעות.
מדד התל בונד 20, המגלם את ההשקעה הדפנסיבית ביותר באפיק האג"ח הקונצרניות, התרסק בכ-8% בשלושה ימי מסחר בלבד, כך שהתשואה הריאלית לפדיון קפצה למעל 6%. בה בעת איבדו אגרות החוב הממשלתיות הארוכות מערכן שיעור שבין 5% ל-7%.
פדיונות ענק בקרנות הנאמנות של מעל מיליארד ש"ח בכל אחד משלושת ימי המסחר האחרונים ופדיונות ענק בקופות הגמל ובקרנות ההשתלמות חייבו את מנהלי ההשקעות להזין פקודות מכירה בכל מחיר, וכך משכו את שוק האג"ח לצניחה יומית הולכת וגוברת החל מפתיחת המסחר ועד לשעה 16:00, בה מסתיימת האפשרות למכור יחידות השתתפות בקרנות. באותו הרגע החל גל עליות מהיר אך לא היה בכוחו למחוק את כל הנפילה היומית והמדדים סיימו בירידת שערים ניכרת.
ציבור המשקיעים המבוהל אינו בקיא ברזי ההשקעה בניירות ערך וקריסה של ממש בתיקי ההשקעות ה"סולידיים" מזכירה לרבים מראות אפוקליפטיים שאפיינו בזמנו את רחובות ניו-יורק בתקופת השפל הכלכלי הגדול. כשהכותרות בכל אמצעי התקשורת מרמזות על קריסה אפשרית של המערכת הפיננסית העולמית, מתקשים המשקיעים להישאר אדישים ומכאן הדרך ללחיצה על הכפתור האדום ונטישת ההשקעה היא קצרה ביותר.
ובכן מיהם האשמים העיקריים במחדל נטישת האג"ח הקולקטיבית?
לפניי שמבקרים אחרים מומלץ לעשות בדק בית ולבחון הטעויות של עצמך. מנהלי השקעות כמוני ויועצים רבי ניסיון העריכו שמפולת במדדי המניות עתידה לבקר במחוזותינו נוכח המשבר המתמשך במגזר הפיננסים מעבר לים, אך התקשו לחזות את הקריסה בשוק האג"ח הממשלתיות והקונצרניות המדורגות. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שבשונה ממשברי עבר, זמינות המידע האינטרנטי והנגישות למצב תיק ההשקעות, קרן הנאמנות או ההשקעה הפנסיונית מכניסה מאיץ קריטי למשוואה ונותנת משקל מכריע לאינטואיציה האנושית, זו המנחה אותנו לברוח לפניי שלא יהיה לאן. בשוק ההון כמו בשדה הקרב, אחרי שנופלים הקורבנות מגיעים אוכלי הנבלות ואוספים את שללם מהקרקע באין מפריע.
כולם יודעים שמנהל השקעות לא ינצח את המדדים לאורך זמן, אז כדאי שגם לא ינסה. התפקיד העיקרי של פונקצית ניהול וייעוץ ההשקעות היא מתן שירות פסיכולוגי בימות משבר ללקוח השבור. רק מנהל השקעות שידע לעמוד בין הכסף לבעליו בנחישות ואיתנות, יוכל למנוע הנזק שיגרם ביום פקודה, והרי ברור שיום כזה יגיע בסופו של דבר. מעין הסערה אני יכול לומר שבשעה שאנו עומדים במרכזה של הדרמה, רבים מבעלי המקצוע כשלים במשימתם העילאית ונותנים לרגשותיהם שלהם להכניע גם אותם. הפחד הצליח לדאבוני לשתק הפעם גם את בעלי המקצוע המנוסים ביותר.
המערכת הלגאלית משתפת יתר על המידה את ציבור העמיתים במתרחש באפיקים הפנסיוניים, ומאפשרת להם לשים ידם על הכסף כמעט בכל שלב. השקעה ארוכת טווח מעצם קיומה לא אמורה להיפגע ממשבר ממושך ככל שיהיה אלא אם נכנס גורם מפריע שחותך אותה בטרם עת. תשתית סגורה שלא תאפשר למשקיעים למשוך כספים מהשקעות הפנסיוניות תוכל למנוע הפרעות מאין אלה ותקטין באופן ניכר הנזק שציבור העמיתים יהיה מסוגל לגרום לעצמו. צו חירום שיופעל אולי ע"י משרד האוצר למניעת משיכת כספים יכול לפתור הבעיה לטווח הקצר, אך עצם הדיווח על אפשרות זו עשוי להעצים הפאניקה ולגרום מעצמו למשיכה מאסיבית של כספים לפני שהברז ייסגר.
השקעה אג"חית מפוזרת המנוהלת כראוי אינה רגישה בדרך כלל למאורעות המחר, ובקבועי זמן סבירים רכיב הסיכון הולך ונעלם. אלא שבשעה שהתקשורת צמאת הדם מחדירה לתודעתנו תחושת כאוס ואובדן שליטה, ובזמן שתיק ההשקעות שלנו מתעדכן זמן אמת ונצבע באדום על מסך המחשב, כלל לא מפתיע שנשברים כל העקרונות המנחים וכדור השלג המסתחרר הולך, תופח וצובר תאוצה.
עולם כמנהגו נוהג והמחזוריות בשוק ההון גם הפעם לא אחרה לבוא, ונוכח תכנית ההצלה של הממשל האמריקאי ישתנה הסנטימנט ושוק האג"ח יפתח מבערים וימחק את כל ההפסד בזמן קצר. מנגנון ההרס העצמי הטבוע בנו גם הפעם גרף קורבנות רבים לחיקו, ומחק מיליארדי שקלים שהיו בידיו של הציבור הדפנסיבי ביותר ולא ישובו עוד. את הטבע האנושי לא ניתן לשנות, אך אם נפעיל מעט יצירתיות נוכל למזער את הנזק שיגרם במפולת הבאה.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
