האשמים בקריסת אפיקי האג"ח
הפחד שהשתלט על המשקיעים בימות המסחר האחרונים הצליח בקלות חסרת תקדים לטשטש את הגבול שאמור להפריד בין רמת הסיכון הגלומה בהשקעה במניות לזו הנהוגה בשוק "הסולידי". קריסת האג"ח הקונצרניות המדורגות והאג"ח הממשלתיות באה בעוצמה שהפתיעה גם את שועלי הקרבות הותיקים ביותר, ונבעה מפעילותם חסרת האחריות של כל מי שנגע בדבר, לרבות: ציבור המשקיעים המפוחד, תקשורת חסרת גבולות ופרופורציות, חוקיות מתירנית מדי בניהול השקעות פנסיוניות ורשלנות מקצועית מצידם של יועצי ומנהלי ההשקעות.
מדד התל בונד 20, המגלם את ההשקעה הדפנסיבית ביותר באפיק האג"ח הקונצרניות, התרסק בכ-8% בשלושה ימי מסחר בלבד, כך שהתשואה הריאלית לפדיון קפצה למעל 6%. בה בעת איבדו אגרות החוב הממשלתיות הארוכות מערכן שיעור שבין 5% ל-7%.
פדיונות ענק בקרנות הנאמנות של מעל מיליארד ש"ח בכל אחד משלושת ימי המסחר האחרונים ופדיונות ענק בקופות הגמל ובקרנות ההשתלמות חייבו את מנהלי ההשקעות להזין פקודות מכירה בכל מחיר, וכך משכו את שוק האג"ח לצניחה יומית הולכת וגוברת החל מפתיחת המסחר ועד לשעה 16:00, בה מסתיימת האפשרות למכור יחידות השתתפות בקרנות. באותו הרגע החל גל עליות מהיר אך לא היה בכוחו למחוק את כל הנפילה היומית והמדדים סיימו בירידת שערים ניכרת.
ציבור המשקיעים המבוהל אינו בקיא ברזי ההשקעה בניירות ערך וקריסה של ממש בתיקי ההשקעות ה"סולידיים" מזכירה לרבים מראות אפוקליפטיים שאפיינו בזמנו את רחובות ניו-יורק בתקופת השפל הכלכלי הגדול. כשהכותרות בכל אמצעי התקשורת מרמזות על קריסה אפשרית של המערכת הפיננסית העולמית, מתקשים המשקיעים להישאר אדישים ומכאן הדרך ללחיצה על הכפתור האדום ונטישת ההשקעה היא קצרה ביותר.
ובכן מיהם האשמים העיקריים במחדל נטישת האג"ח הקולקטיבית?
לפניי שמבקרים אחרים מומלץ לעשות בדק בית ולבחון הטעויות של עצמך. מנהלי השקעות כמוני ויועצים רבי ניסיון העריכו שמפולת במדדי המניות עתידה לבקר במחוזותינו נוכח המשבר המתמשך במגזר הפיננסים מעבר לים, אך התקשו לחזות את הקריסה בשוק האג"ח הממשלתיות והקונצרניות המדורגות. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שבשונה ממשברי עבר, זמינות המידע האינטרנטי והנגישות למצב תיק ההשקעות, קרן הנאמנות או ההשקעה הפנסיונית מכניסה מאיץ קריטי למשוואה ונותנת משקל מכריע לאינטואיציה האנושית, זו המנחה אותנו לברוח לפניי שלא יהיה לאן. בשוק ההון כמו בשדה הקרב, אחרי שנופלים הקורבנות מגיעים אוכלי הנבלות ואוספים את שללם מהקרקע באין מפריע.
כולם יודעים שמנהל השקעות לא ינצח את המדדים לאורך זמן, אז כדאי שגם לא ינסה. התפקיד העיקרי של פונקצית ניהול וייעוץ ההשקעות היא מתן שירות פסיכולוגי בימות משבר ללקוח השבור. רק מנהל השקעות שידע לעמוד בין הכסף לבעליו בנחישות ואיתנות, יוכל למנוע הנזק שיגרם ביום פקודה, והרי ברור שיום כזה יגיע בסופו של דבר. מעין הסערה אני יכול לומר שבשעה שאנו עומדים במרכזה של הדרמה, רבים מבעלי המקצוע כשלים במשימתם העילאית ונותנים לרגשותיהם שלהם להכניע גם אותם. הפחד הצליח לדאבוני לשתק הפעם גם את בעלי המקצוע המנוסים ביותר.
המערכת הלגאלית משתפת יתר על המידה את ציבור העמיתים במתרחש באפיקים הפנסיוניים, ומאפשרת להם לשים ידם על הכסף כמעט בכל שלב. השקעה ארוכת טווח מעצם קיומה לא אמורה להיפגע ממשבר ממושך ככל שיהיה אלא אם נכנס גורם מפריע שחותך אותה בטרם עת. תשתית סגורה שלא תאפשר למשקיעים למשוך כספים מהשקעות הפנסיוניות תוכל למנוע הפרעות מאין אלה ותקטין באופן ניכר הנזק שציבור העמיתים יהיה מסוגל לגרום לעצמו. צו חירום שיופעל אולי ע"י משרד האוצר למניעת משיכת כספים יכול לפתור הבעיה לטווח הקצר, אך עצם הדיווח על אפשרות זו עשוי להעצים הפאניקה ולגרום מעצמו למשיכה מאסיבית של כספים לפני שהברז ייסגר.
השקעה אג"חית מפוזרת המנוהלת כראוי אינה רגישה בדרך כלל למאורעות המחר, ובקבועי זמן סבירים רכיב הסיכון הולך ונעלם. אלא שבשעה שהתקשורת צמאת הדם מחדירה לתודעתנו תחושת כאוס ואובדן שליטה, ובזמן שתיק ההשקעות שלנו מתעדכן זמן אמת ונצבע באדום על מסך המחשב, כלל לא מפתיע שנשברים כל העקרונות המנחים וכדור השלג המסתחרר הולך, תופח וצובר תאוצה.
עולם כמנהגו נוהג והמחזוריות בשוק ההון גם הפעם לא אחרה לבוא, ונוכח תכנית ההצלה של הממשל האמריקאי ישתנה הסנטימנט ושוק האג"ח יפתח מבערים וימחק את כל ההפסד בזמן קצר. מנגנון ההרס העצמי הטבוע בנו גם הפעם גרף קורבנות רבים לחיקו, ומחק מיליארדי שקלים שהיו בידיו של הציבור הדפנסיבי ביותר ולא ישובו עוד. את הטבע האנושי לא ניתן לשנות, אך אם נפעיל מעט יצירתיות נוכל למזער את הנזק שיגרם במפולת הבאה.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

המשק הישראלי מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
נתוני סקר המגמות בעסקים לאוקטובר מלמדים על התאוששות זהירה במשק הישראלי לאחר תקופת הלחימה. בעוד שבענפי המסחר והשירותים נרשמת יציבות ואף שיפור קל, ענף הבינוי ממשיך לסבול מירידות חדות, ומגבלת המחסור בעובדים המקצועיים עדיין מעיקה. בענף המלונאות ההתאוששות
עדיין רחוקה מהעין
לפי הנתונים, מאזני הנטו על מצב החברות באוקטובר היו חיוביים ברוב הענפים, למעט במלונאות. המאזן הכולל על ביצועי החברות מצביע על מגמה שלילית קלה בספטמבר לעומת אוגוסט, בדומה לחודש הקודם, מה שמעיד כי המשק עוד לא חזר לפעילות מלאה. עם זאת, בענפי המסחר הקמעוני נרשם שיפור ברור: המכירות עלו ב-11.1% לעומת החודש הקודם, והערכת המנהלים למצב הכלכלי הנוכחי השתפרה ל-20.6% - הגבוהה ביותר מאז תחילת הקיץ.
בענף הבינוי, לעומת זאת, הנתונים מצביעים על ירידה חדה בפעילות. היקף הפעילות השוטפת ירד ב-17.1% והעבודות החדשות ירדו ב-16% נוספים לעומת החודש הקודם. גם אם הציפיות לנובמבר חיוביות מעט, עדיין מדובר בענף שרחוק מחזרה לשגרה. מגבלת המחסור בעובדים המקצועיים נותרה משמעותית במיוחד - יותר מ-36% מהחברות בענף מדווחות כי היא משפיעה באופן מתון עד חמור על פעילותן, אף שנרשמה ירידה קלה לעומת תקופת הלחימה.
בתעשייה ניכרת זהירות מהוססת. המדדים מצביעים על עלייה קלה בתפוקה ובמכירות, לצד ציפיות זהירות לשיפור בהזמנות ובתעסוקה. עם זאת, מגבלת המצב הביטחוני ממשיכה להשפיע על שליש מהעסקים בענף, לעומת כ-12% בלבד לפני תחילת מלחמת חרבות ברזל. בתחילת הלחימה כמעט מחצית מהעסקים בתעשייה הגדירו את המצב הביטחוני כמגבלה משמעותית - נתון שמעיד על התאוששות מסוימת, אך רחוקה ממצב יציב.
- בדרך לכלכלה סגורה? הדולר מזנק בעקבות נאום נתניהו
- איך 270 כלכלנים ישראליים בכירים טעו לגמרי וכמה הפסיד מי שהקשיב להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ענף השירותים מציג תמונה דומה: מגמה של יציבות עם נטייה חיובית. למרות ירידה קלה במכירות המקומיות והיצוא, המנהלים בענף מעריכים שתחול עלייה בפעילות ובמספר המועסקים בנובמבר. גם כאן ניכרת ירידה משמעותית בהשפעת המצב הביטחוני על הפעילות, שחזרה כמעט לרמות שלפני המלחמה.
