האשמים בקריסת אפיקי האג"ח
הפחד שהשתלט על המשקיעים בימות המסחר האחרונים הצליח בקלות חסרת תקדים לטשטש את הגבול שאמור להפריד בין רמת הסיכון הגלומה בהשקעה במניות לזו הנהוגה בשוק "הסולידי". קריסת האג"ח הקונצרניות המדורגות והאג"ח הממשלתיות באה בעוצמה שהפתיעה גם את שועלי הקרבות הותיקים ביותר, ונבעה מפעילותם חסרת האחריות של כל מי שנגע בדבר, לרבות: ציבור המשקיעים המפוחד, תקשורת חסרת גבולות ופרופורציות, חוקיות מתירנית מדי בניהול השקעות פנסיוניות ורשלנות מקצועית מצידם של יועצי ומנהלי ההשקעות.
מדד התל בונד 20, המגלם את ההשקעה הדפנסיבית ביותר באפיק האג"ח הקונצרניות, התרסק בכ-8% בשלושה ימי מסחר בלבד, כך שהתשואה הריאלית לפדיון קפצה למעל 6%. בה בעת איבדו אגרות החוב הממשלתיות הארוכות מערכן שיעור שבין 5% ל-7%.
פדיונות ענק בקרנות הנאמנות של מעל מיליארד ש"ח בכל אחד משלושת ימי המסחר האחרונים ופדיונות ענק בקופות הגמל ובקרנות ההשתלמות חייבו את מנהלי ההשקעות להזין פקודות מכירה בכל מחיר, וכך משכו את שוק האג"ח לצניחה יומית הולכת וגוברת החל מפתיחת המסחר ועד לשעה 16:00, בה מסתיימת האפשרות למכור יחידות השתתפות בקרנות. באותו הרגע החל גל עליות מהיר אך לא היה בכוחו למחוק את כל הנפילה היומית והמדדים סיימו בירידת שערים ניכרת.
ציבור המשקיעים המבוהל אינו בקיא ברזי ההשקעה בניירות ערך וקריסה של ממש בתיקי ההשקעות ה"סולידיים" מזכירה לרבים מראות אפוקליפטיים שאפיינו בזמנו את רחובות ניו-יורק בתקופת השפל הכלכלי הגדול. כשהכותרות בכל אמצעי התקשורת מרמזות על קריסה אפשרית של המערכת הפיננסית העולמית, מתקשים המשקיעים להישאר אדישים ומכאן הדרך ללחיצה על הכפתור האדום ונטישת ההשקעה היא קצרה ביותר.
ובכן מיהם האשמים העיקריים במחדל נטישת האג"ח הקולקטיבית?
לפניי שמבקרים אחרים מומלץ לעשות בדק בית ולבחון הטעויות של עצמך. מנהלי השקעות כמוני ויועצים רבי ניסיון העריכו שמפולת במדדי המניות עתידה לבקר במחוזותינו נוכח המשבר המתמשך במגזר הפיננסים מעבר לים, אך התקשו לחזות את הקריסה בשוק האג"ח הממשלתיות והקונצרניות המדורגות. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שבשונה ממשברי עבר, זמינות המידע האינטרנטי והנגישות למצב תיק ההשקעות, קרן הנאמנות או ההשקעה הפנסיונית מכניסה מאיץ קריטי למשוואה ונותנת משקל מכריע לאינטואיציה האנושית, זו המנחה אותנו לברוח לפניי שלא יהיה לאן. בשוק ההון כמו בשדה הקרב, אחרי שנופלים הקורבנות מגיעים אוכלי הנבלות ואוספים את שללם מהקרקע באין מפריע.
כולם יודעים שמנהל השקעות לא ינצח את המדדים לאורך זמן, אז כדאי שגם לא ינסה. התפקיד העיקרי של פונקצית ניהול וייעוץ ההשקעות היא מתן שירות פסיכולוגי בימות משבר ללקוח השבור. רק מנהל השקעות שידע לעמוד בין הכסף לבעליו בנחישות ואיתנות, יוכל למנוע הנזק שיגרם ביום פקודה, והרי ברור שיום כזה יגיע בסופו של דבר. מעין הסערה אני יכול לומר שבשעה שאנו עומדים במרכזה של הדרמה, רבים מבעלי המקצוע כשלים במשימתם העילאית ונותנים לרגשותיהם שלהם להכניע גם אותם. הפחד הצליח לדאבוני לשתק הפעם גם את בעלי המקצוע המנוסים ביותר.
המערכת הלגאלית משתפת יתר על המידה את ציבור העמיתים במתרחש באפיקים הפנסיוניים, ומאפשרת להם לשים ידם על הכסף כמעט בכל שלב. השקעה ארוכת טווח מעצם קיומה לא אמורה להיפגע ממשבר ממושך ככל שיהיה אלא אם נכנס גורם מפריע שחותך אותה בטרם עת. תשתית סגורה שלא תאפשר למשקיעים למשוך כספים מהשקעות הפנסיוניות תוכל למנוע הפרעות מאין אלה ותקטין באופן ניכר הנזק שציבור העמיתים יהיה מסוגל לגרום לעצמו. צו חירום שיופעל אולי ע"י משרד האוצר למניעת משיכת כספים יכול לפתור הבעיה לטווח הקצר, אך עצם הדיווח על אפשרות זו עשוי להעצים הפאניקה ולגרום מעצמו למשיכה מאסיבית של כספים לפני שהברז ייסגר.
השקעה אג"חית מפוזרת המנוהלת כראוי אינה רגישה בדרך כלל למאורעות המחר, ובקבועי זמן סבירים רכיב הסיכון הולך ונעלם. אלא שבשעה שהתקשורת צמאת הדם מחדירה לתודעתנו תחושת כאוס ואובדן שליטה, ובזמן שתיק ההשקעות שלנו מתעדכן זמן אמת ונצבע באדום על מסך המחשב, כלל לא מפתיע שנשברים כל העקרונות המנחים וכדור השלג המסתחרר הולך, תופח וצובר תאוצה.
עולם כמנהגו נוהג והמחזוריות בשוק ההון גם הפעם לא אחרה לבוא, ונוכח תכנית ההצלה של הממשל האמריקאי ישתנה הסנטימנט ושוק האג"ח יפתח מבערים וימחק את כל ההפסד בזמן קצר. מנגנון ההרס העצמי הטבוע בנו גם הפעם גרף קורבנות רבים לחיקו, ומחק מיליארדי שקלים שהיו בידיו של הציבור הדפנסיבי ביותר ולא ישובו עוד. את הטבע האנושי לא ניתן לשנות, אך אם נפעיל מעט יצירתיות נוכל למזער את הנזק שיגרם במפולת הבאה.

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

העלייה בירידה: פחות עולים ב-2024, רובם מרוסיה
הלמ״ס פרסמה היום נתונים חדשים על העלייה לישראל בשנה החולפת: ירידה של כשליש נרשמה במספר העולים לעומת 2023, ובהמשך למגמת הירידה מאז 2022 - שנת השיא. מרבית העולים הגיעו מרוסיה וממדינות חבר העמים לשעבר, ורובם השתקעו במרכז הארץ. העולים מבוגרים יותר מהממוצע
באוכלוסייה הכללית בארץ, והם משכילים במיוחד
מספר העולים לישראל ב-2024 הסתכם ב-31,068 בלבד - ירידה של 32.6% לעומת השנה הקודמת, שבה הגיעו 46,069 עולים. מדובר בשנה השנייה ברציפות שבה מספר העולים יורד, אחרי שנת השיא 2022 שבה הגיעו 74,807 עולים, רובם בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. מנתוני הלמ״ס שפורסמו היום עולה כי גם במחצית הראשונה של 2025 נמשכת מגמת הירידה: עד יולי עלו לישראל 11.3 אלף איש בלבד - ירידה חדה של 42% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
כ-70.6% מכלל העולים ב-2024 הגיעו ממדינות חבר העמים לשעבר. רוסיה בלטה במיוחד עם 19,091 עולים - יותר מ-60% מכלל העלייה בשנה הזו. מספר העולים מאוקראינה ירד לשפל של שני עשורים עם 948 בלבד, ומבלארוס הגיעו 713. עוד נרשמו 2,864 עולים מארה"ב, 2,004 מצרפת ו-600 מבריטניה. בפילוח לפי יבשות, מרבית העולים הגיעו מאירופה (80.4%), אך נרשמה עלייה קלה בשיעור העולים ממדינות אמריקה ואוקיאניה - 14.1%, לעומת 8.9% ב-2023.
העולים החדשים מבוגרים יותר מהאוכלוסייה הכללית בישראל: הגיל החציוני שלהם הוא 36.4 שנה - גבוה בשש שנים מהממוצע באוכלוסייה (30.4). בקרב העולים רק 16.7% היו ילדים עד גיל 14, לעומת 27.5% בכלל האוכלוסייה. שיעור גילאי העבודה (64-15) הגיע ל-71.8%, לעומת 59.5% באוכלוסייה. יותר משלושה רבעים מהעולים בני 15 ומעלה הגיעו עם 13 שנות לימוד ומעלה, ו-37.9% מתוכם בעלי השכלה של 16 שנות לימוד לפחות. שני שלישים מן העולים עסקו במשלח יד אקדמי לפני עלייתם, בעיקר בתחומי המשפט, החברה והתרבות (28.6%), מדע והנדסה (24.6%) וטכנולוגיות מידע (12.2%).
נשים מהוות את רוב העולים – 52.2% לעומת 47.8% גברים. הגיל החציוני של הנשים גבוה מעט מזה של הגברים - 36.9 לעומת 35.8. רוב העולים בגילאי 15 ויותר הם נשואים - 63.6% מהגברים ו-57.8% מהנשים.
- האנטישמיות דוחפת - עלייה בביקושים לדירות מיהודים בחו"ל
- הנתונים שמוכיחים - הכלכלה הישראלית מתמודדת מצויין עם המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המרכז ותל אביב היו אזורי הקליטה העיקריים של העולים שהגיעו לארץ: ביחד הם משכו יותר ממחצית מהעולים – 17,040 איש (28.2% למחוז המרכז ו-26.7% לתל אביב). אחריהם נמצאים מחוז חיפה (17.3%), ירושלים (10.9%) והדרום (8.9%). בפילוח לפי ערים, בולטת נתניה עם מספר העולים הגבוה ביותר - 4,943 (15.9%), אחריה תל אביב-יפו עם 4,829 (15.5%), חיפה (3,817), ירושלים (2,615) ובת ים (1,940). בנתניה כ-80% מהעולים הגיעו מרוסיה, ואילו בירושלים ובבית שמש בולט שיעור העולים מארה"ב - 37% ו-64%, בהתאמה.