נתוני הלמ"ס: מי לא יכול בלי סלולר ואיפה מוציאים בקושי על חינוך ותרבות
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת היום (ג') נתונים מעניינים נוספים מסקר הוצאות משקי הבית בישראל המקיף אשר נערך על-ידם לגבי שנת 2007. בין השאר מגלה הסקר באיזה עיר בארץ התושבים מכורים לטלוויזיה והיכן הם ממש לא יכולים בלי הסלולר.
בשנת 2007 השתתפו בסקר 6,173 משקי בית, המייצגים כשני מיליון משקי בית באוכלוסייה. בארבע עשרה הערים הגדולות נחקרו 3,079 משקי בית המייצגים כמיליון ומאה אלף משקי בית באוכלוסייה.
ברמת גן נמדדה ההוצאה לתצרוכת למשק בית הגבוהה ביותר - 13,335 שקל ובבני ברק הנמוכה ביותר - 8,604 שקל. בתל אביב נמדדה ההוצאה לתצרוכת לנפש הגבוהה ביותר - 5,893 שקל, ובני ברק שוב סוגרת את הרשימה בנתון הנמוך ביותר - 2,197 שקל.
צפוף לי, צפוף
בראשון לציון ניתן למצוא את מספר התושבים הגדול ביותר אשר מחזיקים דירות בבעלותם. בתל אביב, המתייקרת משנה לשנה נמדדו ערך הדירה הגבוה ביותר על דירות בבעלות, וההוצאה החודשית הממוצעת הגבוהה ביותר עבור שכר דירה.
בירושלים ובבני ברק - צפיפות הדיור הממוצעת היא מעל נפש לחדר. ממוצע הנפשות למשק בית בבני ברק הוא הגבוה ביותר - 3.9 והנמוך ביותר בתל אביב – 2.2.
תושבי אשקלון מכניסים כסף לפלאפון, סלקום ואורנג'
העיר רחובות מקבלת את תואר העיר המקוונת ביותר, ובה נמצא אחוז משקי הבית הגבוה ביותר אשר מנויים לאינטרנט. תושבי אשקלון, מאידך לא יודעים שובע בסלולר. העיר הדרומית היא זו שבה נמדד אחוז הבעלות הגבוה ביותר על שני טלפונים ניידים ויותר ( 75.3%).
אם את תושבי רחובות אי אפשר לנתק מהאינטרנט ואת תושבי אשקלון קשה לראות בלי סלולרי צמוד לאוזן, תושבי חולון הם כנראה אלו שמכורים בעיקר לטלויזיה. החולונים נמדדים בסקר כתושבים עם אחוז הבעלות הגבוה ביותר על טלויזיה (98.2%).
אויר הפסגות המפורסם של ירושלים, מבטל כנראה את הצורך של תושבי הבירה במיזוג מלאכותי. אחוז הבעלות על מזגן אויר - 31%, נמוך מאחוז הבעלות הארצי על מזגן אויר – 70.5%.
אחוז הבעלות הנמוך ביותר על מייבש כביסה - 20% נמצא בבת ים ואילו הגבוה ביותר בבני ברק - 47.1%. לכ- 61% מכלל משקי הבית בישראל יש מכונית אחת לפחות.
התקשורתיים ביותר - תושבי ראשל"צ
האחוז הגבוה ביותר של בעלי מקפיא עמוק - 33.2% נמצא במשקי הבית בבני ברק והנמוך ביותר במשקי הבית בתל-אביב – 7%. באשקלון אחוז משקי הבית אשר בבעלותם מיקרוגל הוא הגבוה ביותר - 92.8%.
בעלות על ציוד תקשורת ובידור, בראשון לציון קיים אחוז הבעלות הגבוה ביותר על רוב מוצרי הציוד לתקשורת ובידור: וידאו – 69.2%, מנוי לטלויזיה בכבלים ובלווין - 76.3%.מחשב ביתי - 90.4%, ומערכת
באשקלון אוהבים לאכול, בב"ש מחפשים חינוך ותרבות וברחובות כולם בריאים
כ- 20% מסך כל ההוצאות של משקי הבית בבאר שבע ובאשקלון מופנות למזון ואילו משקי הבית ברמת גן ובתל אביב מוציאים על מזון כ- 14% מסך ההוצאות שלהם.
במשקי הבית ברחובות אחוז ההוצאה על בריאות הוא הנמוך ביותר – 4.7% , לעומת משקי הבית בחיפה בהם אחוז ההוצאה על בריאות הוא הגבוה ביותר - 7%. אחוז ההוצאה הגבוה ביותר על חינוך, תרבות ובידור נמצא בבאר שבע - 16% ואילו בבת ים אחוז ההוצאה הנמוך ביותר - 11.7%.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
