נתוני הלמ"ס: מי לא יכול בלי סלולר ואיפה מוציאים בקושי על חינוך ותרבות

באשקלון נמצא אחוז הבעלות הגבוה ביותר על שני טלפונים ניידים ויותר ותושבי חולון מובילים בבעלות על טלויזיה. כך עולה בין השאר מנתוני הלמ"ס להוצאות משק בית בישראל
משה בנימין |

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת היום (ג') נתונים מעניינים נוספים מסקר הוצאות משקי הבית בישראל המקיף אשר נערך על-ידם לגבי שנת 2007. בין השאר מגלה הסקר באיזה עיר בארץ התושבים מכורים לטלוויזיה והיכן הם ממש לא יכולים בלי הסלולר.

בשנת 2007 השתתפו בסקר 6,173 משקי בית, המייצגים כשני מיליון משקי בית באוכלוסייה. בארבע עשרה הערים הגדולות נחקרו 3,079 משקי בית המייצגים כמיליון ומאה אלף משקי בית באוכלוסייה.

ברמת גן נמדדה ההוצאה לתצרוכת למשק בית הגבוהה ביותר - 13,335 שקל ובבני ברק הנמוכה ביותר - 8,604 שקל. בתל אביב נמדדה ההוצאה לתצרוכת לנפש הגבוהה ביותר - 5,893 שקל, ובני ברק שוב סוגרת את הרשימה בנתון הנמוך ביותר - 2,197 שקל.

צפוף לי, צפוף

בראשון לציון ניתן למצוא את מספר התושבים הגדול ביותר אשר מחזיקים דירות בבעלותם. בתל אביב, המתייקרת משנה לשנה נמדדו ערך הדירה הגבוה ביותר על דירות בבעלות, וההוצאה החודשית הממוצעת הגבוהה ביותר עבור שכר דירה.

בירושלים ובבני ברק - צפיפות הדיור הממוצעת היא מעל נפש לחדר. ממוצע הנפשות למשק בית בבני ברק הוא הגבוה ביותר - 3.9 והנמוך ביותר בתל אביב – 2.2.

תושבי אשקלון מכניסים כסף לפלאפון, סלקום ואורנג'

העיר רחובות מקבלת את תואר העיר המקוונת ביותר, ובה נמצא אחוז משקי הבית הגבוה ביותר אשר מנויים לאינטרנט. תושבי אשקלון, מאידך לא יודעים שובע בסלולר. העיר הדרומית היא זו שבה נמדד אחוז הבעלות הגבוה ביותר על שני טלפונים ניידים ויותר ( 75.3%).

אם את תושבי רחובות אי אפשר לנתק מהאינטרנט ואת תושבי אשקלון קשה לראות בלי סלולרי צמוד לאוזן, תושבי חולון הם כנראה אלו שמכורים בעיקר לטלויזיה. החולונים נמדדים בסקר כתושבים עם אחוז הבעלות הגבוה ביותר על טלויזיה (98.2%).

אויר הפסגות המפורסם של ירושלים, מבטל כנראה את הצורך של תושבי הבירה במיזוג מלאכותי. אחוז הבעלות על מזגן אויר - 31%, נמוך מאחוז הבעלות הארצי על מזגן אויר – 70.5%.

אחוז הבעלות הנמוך ביותר על מייבש כביסה - 20% נמצא בבת ים ואילו הגבוה ביותר בבני ברק - 47.1%. לכ- 61% מכלל משקי הבית בישראל יש מכונית אחת לפחות.

התקשורתיים ביותר - תושבי ראשל"צ

האחוז הגבוה ביותר של בעלי מקפיא עמוק - 33.2% נמצא במשקי הבית בבני ברק והנמוך ביותר במשקי הבית בתל-אביב – 7%. באשקלון אחוז משקי הבית אשר בבעלותם מיקרוגל הוא הגבוה ביותר - 92.8%.

בעלות על ציוד תקשורת ובידור, בראשון לציון קיים אחוז הבעלות הגבוה ביותר על רוב מוצרי הציוד לתקשורת ובידור: וידאו – 69.2%, מנוי לטלויזיה בכבלים ובלווין - 76.3%.מחשב ביתי - 90.4%, ומערכת

באשקלון אוהבים לאכול, בב"ש מחפשים חינוך ותרבות וברחובות כולם בריאים

כ- 20% מסך כל ההוצאות של משקי הבית בבאר שבע ובאשקלון מופנות למזון ואילו משקי הבית ברמת גן ובתל אביב מוציאים על מזון כ- 14% מסך ההוצאות שלהם.

במשקי הבית ברחובות אחוז ההוצאה על בריאות הוא הנמוך ביותר – 4.7% , לעומת משקי הבית בחיפה בהם אחוז ההוצאה על בריאות הוא הגבוה ביותר - 7%. אחוז ההוצאה הגבוה ביותר על חינוך, תרבות ובידור נמצא בבאר שבע - 16% ואילו בבת ים אחוז ההוצאה הנמוך ביותר - 11.7%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןעמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטן

הרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור

דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח בריאות

אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.

מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.


הציבור משלם יותר 

אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר

מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".

ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.