עד כמה יכולה ליפול מניית כי"ל?
כמו רבים אחרים, גם אני לא יכולתי להישאר אדיש בשבוע המסחר החולף למראה החבטות שסופגת "מניית העם" החדשה, מנייה שכולנו אוהבים לאהוב, מניית כיל שכל כך נהנינו להשקיע בה ולקטוף את הפירות שהניבה לנו בשנים האחרונות. מניית החברה המוצלחת כל כך, אשר מנהליה המוערכים הביאו אותה לאן שהביאו, טיפסה במעלה המדרון בעוצמה גם בימים שבהם הכל קרס מסביב. הסקרנות גרמה לי לחפש פתרון לשאלה עד מתי, ומה שגיליתי עורר בי צמרמורת כך שחשתי מחויבות לשתף את קוראיי.
הצמיחה במדינות המתפתחות, הביאה לעלייה חדה ומתמדת במחירי התבואה, שהביאה לעלייה במחירי הדשנים. החברות המייצרות את האשלג נהנו מרווחיות הולכת וגוברת והציגו דו"חות מפוצצים לכל אורך הדרך. העובדה כי אשלג הוא משאב טבע שבוודאי יהיה זמין פחות ופחות עם הזמן, וההערכה שחסמי הכניסה לענף הם גבוהים ביותר, תרמו רבות לעליית מחיר הדשן ואיתו לעליית מחיר המניה.
אנליסטים וכלכלנים רבים חוו דעתם חדשות לבקרים על שוויה המוערך של החברה ועל הביקוש שילך ויגבר למוצר, ואני מסכים עם כולם. אינני אנליסט ואין לי הערכה למחירה ההוגן, אך כמנהל השקעות אני מחויב לאתר הזדמנויות ולזהות סיכונים מוקדם ככל שניתן. בהתבוננות חטופה על גרף מניית כי"ל המצורף, עלו בי זיכרונות מימים יפים יותר שעברו בזמנו על מניית אפריקה ישראל (מצורף הגרף). מניית אפריקה זינקה בלמעלה מ-2200% החל משנת 2001 ועד לקצה הבועה שהתפוצצה במאי 2007.
מהלכים חיוביים לכל אורך הדרך והתפתחותה של בועת הנדל"ן הובילו אז את המנייה לשיאים חדשים מדי יום ביומו. הערכתו הפומבית של לבייב כי מניית החברה בשליטתו צפויה לזנק ב-100% עד סוף השנה, זעזעה אז את הרשות לניירות ערך, הטיסה את המנייה ב-70% בתוך חודשיים וסימנה את הסוף העגום של אותה בועה.
מי שיגיד שאין כל קשר בין שני המקרים צודק בהחלט. האנלוגיה היחידה טמונה באינטואיציה האנושית, זו שמביאה את המשקיעים בכל פעם מחדש ליצור בועות ולפוצץ אותן מיד אחר כך. אלא שהבעיה מתחילה בקושי לזהות היווצרותה של בועה, והתחרותיות הטבועה בנו לא מאפשרת לנו להתבונן מהצד כשכולם מרוויחים ואנחנו מחוץ למשחק. גם מניית כי"ל כמו מניית אפריקה ישראל, עלתה מראשית 2001 ועד לשיא שנקבע בחודש יוני האחרון, בלמעלה מ-2200%. למען הייחוס יש לזכור כי מדד ת"א 100 השיא פחות מ-200% בתקופה הנתונה.
התבוננות על בועות אחרות תראה לנו דפוס התנהגות דומה לזו שראינו במניית אפריקה ישראל. בועת הדוט קום שנוצרה והתפוצצה בראשית העשור ובועת המדד שנחאי-סין שנגעה בשיא בסוף השנה שעברה, הוזנו מרצף של אינדיקאטורים חיוביים שתמכו עליות שהאיצו את עצמן. העליות עוררו גל תקשורתי שמשך משקיעים נוספים וחמדנים לבלון המנופח, עד לרגע הופעתו של נתון משמעותי ומאכזב שהרס את החגיגה. ממרומי הבועה הנפילה היא חדה ומהירה, אך תחושת שווא שמרחפת באוויר מרמזת שמדובר אולי בהזדמנות אחרונה לעלות על הרכבת הדוהרת במעלה ההר.
רבים בוודאי שמעו ש"סכין חדה שנופלת אסור לנסות לתפוס", אבל מעטים זוכרים ליישם האמרה כאשר המנייה הכי מדוברת בשוק מוצעת להם במחיר סוף העונה. אחרי נפילה של שלושים אחוזים, האטרקטיביות מביאה לעלייה חדה של 1/3 מגודל הנפילה ובזמן קצר, והשאר זו היסטוריה.
יצירתן של בועות מפתיעה בכל פעם מחדש, וכשאתה מסתכל על הגרף בדיעבד את שואל את עצמך מי האידיוט שקנה בשיא. אלא, שבמהלך היווצרותן קשה מאוד להחליט מתי זו בועה ועוד יותר קשה לאתר את הקודקוד, ובדיוק בשלב זה אני מפנה את השאלה אליכם: האם אנו עדים כעת לסיום היווצרותה ותחילת התפוצצותה של בועה? האם סביר שמי שקנה את מניית כי"ל במחיר שיא של 80 שקל לא יחזיר את הכסף גם בעוד יותר מעשור?
האמת שאני לא יודע, וכל אחד יצטרך לשפוט בעצמו.
אבל הבעיה במניות "אהובות" שהופכות ל"מניות העם" בתקופת פריחתן היא, שכשהן מתרסקות כולם נפגעים, מי יותר מי פחות. לא אתפלא אם רבים מחזיקים במניה ברכיב ניכר מתיק ההשקעות שלהם, בחריגה משמעותית מעל המשקולת שלה במדד ת"א 100. כל שרציתי בדבריי אלה הוא להזהיר את מי שאינו זהיר, כי אין מניה "בטוחה" וגם זו עשויה להסב לתיק הנכסים נזקים שלא ניתן יהיה לתקנם במשך שנים. בכל מקרה ונוכח העובדה שמוקדם לקבוע אם מדובר בתסריט בועתי או שחברות הדשנים עוד צפויות לכבוש שיאים חדשים, החזקת המניה בחשיפת שוק היא כנראה הדבר הנכון לעשות.
*האמור אינו מהווה המלצה לרכישה, החזקה או מכירה של נכסים פיננסיים כלשהם והעושה זאת פועל על דעתו בלבד.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
ההטבה תצטרף להטבות הנוכחיות ותוגבל בהכנסות של מיליון שקל לשנה; במהלך השנתיים הראשונות, עולים חדשים ותושבים חוזרים ייהנו מהטבה של אפס אחוז מס
שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ ושר העלייה והקליטה אופיר סופר הציגו היום יוזמה חדשה במסגרתה עולים חדשים ותושבים חוזרים שיעלו לישראל במהלך שנת 2026 ייהנו מהטבות מס משמעותיות. במסגרת תקציב המדינה אותו הציג שר האוצר סמוטריץ׳ השבוע, תאושר רפורמת מיסוי חדשה לעולים חדשים במסגרתה יוענקו הטבות מס משמעותיות לעולים החדשים ולתושבים החוזרים.
המהלך מצטרף לשורה של צעדים אותם קידמו שר האוצר ושר העלייה והקליטה, כחלק ממאמץ לאומי לעידוד עלייה ולהקלת השתלבותם בחברה ובכלכלה הישראלית. ברקע, עליה באנטישמיות ברחבי העולם ושינויים במדיניות המס במדינות מערביות כמו בריטניה. התכנית תחזק את הכלכלה הישראלית באמצעות עידוד עלייתם של בעלי מקצוע, יזמים ובעלי הון יהודים מרחבי העולם ולהקל על השתלבותם בחברה ובמשק הישראלי.
באירוע שהתקיים בשיתוף ארגון “נפש בנפש”, בהשתתפות שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳, שר העלייה והקליטה אופיר סופר, ראש רשות המיסים שי אהרונוביץ’, מנכ״ל משרד האוצר אילן רום, מנכ״ל משרד העלייה והקליטה אביחי כהנא, מנהל היחידה לעליה וקליטה בסוכנות היהודית ערן ברקוביץ׳, מנכ״ל “נפש בנפש” הרב יהושע פס, וכן גורמים מקצועיים ממשרדי הממשלה וארגוני עלייה נוספים, הודגש הערך הציוני שבמהלך והתרומה הצפויה למשק הישראלי.
להלן שיעורי המס בהטבה: 2026 - עד 0%. 2027 - עד 0%. 2028 - עד 10%. 2029 - עד 20%. 2030 - עד 30%. רפורמת המס תחול עד לתקרה של מיליון שקל בשנה. לצד הטבה זו ימשיכו עולים חדשים להיות זכאים להטבות הקיימות כיום עבור עולים חדשים ותושבים חוזרים, כגון: פטור מתשלום מס בגין הכנסות המופקות מחוץ לישראל למשך 10 שנים מיום הפיכתם לתושבי ישראל ונקודות זיכוי במס.
- העלייה בירידה: פחות עולים ב-2024, רובם מרוסיה
- האנטישמיות דוחפת - עלייה בביקושים לדירות מיהודים בחו"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳: ״ציונות נשענה מאז ומעולם על שלו רגליים - התיישבות, ביטחון ועליה. בביטחון השקענו רבות בשנתיים האחרונות וב״ה מדינת ישראל נמצאת כיום במקום אחר. בהתיישבות אנחנו עושים מהפכה - יו״ש, דרום וצפון - נגב, גליל וגולן. שנת 2026 תהיה שנת מהפכה בעליה. לא כסיסמא אלא כתכנית עבודה מעשית. אני קורא ליהודי התפוצות ולישראלים - בואו הביתה. תודה לשר העלייה והקליטה אופיר סופר על השותפות, למנהל רשות המסים שי אהרונוביץ על הובלת העבודה המקצועית, ולארגון ‘נפש בנפש’ שפועל כבר שנים לעודד עלייה ולחזק את הזהות היהודית של מדינת ישראל.״
