עד כמה יכולה ליפול מניית כי"ל?
כמו רבים אחרים, גם אני לא יכולתי להישאר אדיש בשבוע המסחר החולף למראה החבטות שסופגת "מניית העם" החדשה, מנייה שכולנו אוהבים לאהוב, מניית כיל שכל כך נהנינו להשקיע בה ולקטוף את הפירות שהניבה לנו בשנים האחרונות. מניית החברה המוצלחת כל כך, אשר מנהליה המוערכים הביאו אותה לאן שהביאו, טיפסה במעלה המדרון בעוצמה גם בימים שבהם הכל קרס מסביב. הסקרנות גרמה לי לחפש פתרון לשאלה עד מתי, ומה שגיליתי עורר בי צמרמורת כך שחשתי מחויבות לשתף את קוראיי.
הצמיחה במדינות המתפתחות, הביאה לעלייה חדה ומתמדת במחירי התבואה, שהביאה לעלייה במחירי הדשנים. החברות המייצרות את האשלג נהנו מרווחיות הולכת וגוברת והציגו דו"חות מפוצצים לכל אורך הדרך. העובדה כי אשלג הוא משאב טבע שבוודאי יהיה זמין פחות ופחות עם הזמן, וההערכה שחסמי הכניסה לענף הם גבוהים ביותר, תרמו רבות לעליית מחיר הדשן ואיתו לעליית מחיר המניה.
אנליסטים וכלכלנים רבים חוו דעתם חדשות לבקרים על שוויה המוערך של החברה ועל הביקוש שילך ויגבר למוצר, ואני מסכים עם כולם. אינני אנליסט ואין לי הערכה למחירה ההוגן, אך כמנהל השקעות אני מחויב לאתר הזדמנויות ולזהות סיכונים מוקדם ככל שניתן. בהתבוננות חטופה על גרף מניית כי"ל המצורף, עלו בי זיכרונות מימים יפים יותר שעברו בזמנו על מניית אפריקה ישראל (מצורף הגרף). מניית אפריקה זינקה בלמעלה מ-2200% החל משנת 2001 ועד לקצה הבועה שהתפוצצה במאי 2007.
מהלכים חיוביים לכל אורך הדרך והתפתחותה של בועת הנדל"ן הובילו אז את המנייה לשיאים חדשים מדי יום ביומו. הערכתו הפומבית של לבייב כי מניית החברה בשליטתו צפויה לזנק ב-100% עד סוף השנה, זעזעה אז את הרשות לניירות ערך, הטיסה את המנייה ב-70% בתוך חודשיים וסימנה את הסוף העגום של אותה בועה.
מי שיגיד שאין כל קשר בין שני המקרים צודק בהחלט. האנלוגיה היחידה טמונה באינטואיציה האנושית, זו שמביאה את המשקיעים בכל פעם מחדש ליצור בועות ולפוצץ אותן מיד אחר כך. אלא שהבעיה מתחילה בקושי לזהות היווצרותה של בועה, והתחרותיות הטבועה בנו לא מאפשרת לנו להתבונן מהצד כשכולם מרוויחים ואנחנו מחוץ למשחק. גם מניית כי"ל כמו מניית אפריקה ישראל, עלתה מראשית 2001 ועד לשיא שנקבע בחודש יוני האחרון, בלמעלה מ-2200%. למען הייחוס יש לזכור כי מדד ת"א 100 השיא פחות מ-200% בתקופה הנתונה.
התבוננות על בועות אחרות תראה לנו דפוס התנהגות דומה לזו שראינו במניית אפריקה ישראל. בועת הדוט קום שנוצרה והתפוצצה בראשית העשור ובועת המדד שנחאי-סין שנגעה בשיא בסוף השנה שעברה, הוזנו מרצף של אינדיקאטורים חיוביים שתמכו עליות שהאיצו את עצמן. העליות עוררו גל תקשורתי שמשך משקיעים נוספים וחמדנים לבלון המנופח, עד לרגע הופעתו של נתון משמעותי ומאכזב שהרס את החגיגה. ממרומי הבועה הנפילה היא חדה ומהירה, אך תחושת שווא שמרחפת באוויר מרמזת שמדובר אולי בהזדמנות אחרונה לעלות על הרכבת הדוהרת במעלה ההר.
רבים בוודאי שמעו ש"סכין חדה שנופלת אסור לנסות לתפוס", אבל מעטים זוכרים ליישם האמרה כאשר המנייה הכי מדוברת בשוק מוצעת להם במחיר סוף העונה. אחרי נפילה של שלושים אחוזים, האטרקטיביות מביאה לעלייה חדה של 1/3 מגודל הנפילה ובזמן קצר, והשאר זו היסטוריה.
יצירתן של בועות מפתיעה בכל פעם מחדש, וכשאתה מסתכל על הגרף בדיעבד את שואל את עצמך מי האידיוט שקנה בשיא. אלא, שבמהלך היווצרותן קשה מאוד להחליט מתי זו בועה ועוד יותר קשה לאתר את הקודקוד, ובדיוק בשלב זה אני מפנה את השאלה אליכם: האם אנו עדים כעת לסיום היווצרותה ותחילת התפוצצותה של בועה? האם סביר שמי שקנה את מניית כי"ל במחיר שיא של 80 שקל לא יחזיר את הכסף גם בעוד יותר מעשור?
האמת שאני לא יודע, וכל אחד יצטרך לשפוט בעצמו.
אבל הבעיה במניות "אהובות" שהופכות ל"מניות העם" בתקופת פריחתן היא, שכשהן מתרסקות כולם נפגעים, מי יותר מי פחות. לא אתפלא אם רבים מחזיקים במניה ברכיב ניכר מתיק ההשקעות שלהם, בחריגה משמעותית מעל המשקולת שלה במדד ת"א 100. כל שרציתי בדבריי אלה הוא להזהיר את מי שאינו זהיר, כי אין מניה "בטוחה" וגם זו עשויה להסב לתיק הנכסים נזקים שלא ניתן יהיה לתקנם במשך שנים. בכל מקרה ונוכח העובדה שמוקדם לקבוע אם מדובר בתסריט בועתי או שחברות הדשנים עוד צפויות לכבוש שיאים חדשים, החזקת המניה בחשיפת שוק היא כנראה הדבר הנכון לעשות.
*האמור אינו מהווה המלצה לרכישה, החזקה או מכירה של נכסים פיננסיים כלשהם והעושה זאת פועל על דעתו בלבד.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
