הסיבה להלאמה? פאני ופרדי ניפחו את רזרבות ההון בעזרת שיטות חשבוניות לא מסורתיות
שר האוצר האמריקני, הנרי פולסון, החליט להשתלט על ענקיות המשכנתאות האמריקניות, פאני מיי ופרדי מק, לאחר שבבחינת החברות נתגלה כי החברות הפגועות השתמשו בשיטות חשבוניות לניפוח הונם, כך עולה היום ממקורות המקורבים למקבלי ההחלטה, על פי סוכנות הידיעות בלומברג.
משרד האוצר האמריקני שכר את שירותיה של ענקית הפיננסים, מורגן סטנלי, בכדי לחקור את המתרחש בחברות הפיננסים. בתוך כך, במורגן גילו שפרדי מאק ופאני מיי סיפקו הצהרות רזרבות הון "מנופחות יתר על המידה" בעקבות השימוש בשיטות חשבוניות שאינן מסורתיות אך עדיין חוקיות.
משרד האוצר האמריקני מתכנן להעביר את הצמד החברות לכמין תוכנית אופטרופוסות ולזרים אליהן הון, כך אמר אתמול יושב ראש ועדת הפיננסים של הבית הקונגרס, ברני פרנק. על פי בלומברג, שציטטו מקורות שעודכנו לגבי פרטי התוכנית, הממשל יזריק לחברות הון על פני תקופות שונות על ידי רכישת מניות הבכורה או את ערבויותיה. פולסון מחפש לסיים את המשבר האמון שאופף את החברות הללו, בעיה שנוצרה על ידי החששות כי לחברות חסר ההון בכדי לאבק במשבר הדיור הגדול ביותר מאז המיתון הגדול. משרד האוצר "היה משוכנע שהשוק פשוט לא יגיב אלא רק לאחר מהלך כזה", אמר פרנק.
מחזיקי מניות הבכורה של החברות "אינן צפויים להיות מרוצים מהתוכנית", ומנכ"לי החברות יאלצו להתפטר, אמר פרנק. כפי הנראה, התוכנית תגן על מחזיקי החובות הבכירים והכפופים, טוענים מקורות יודעי דבר.
פולסון צפוי להודיע על הצלת ענקיות המשכנתאות במהלך היום.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
