מכירת החיסול הברוטאלית העיבה על אסיה: שנחאי ננעלה בירידה של 3.29%
המדדים המובילים ביבשת אסיה ננעלו בירידות שערים זה יום המסחר החמישי והציגו את הירידה השבועית החדה ביותר מתחילת השנה, זאת לאחר שתביעות האבטלה הראשוניות בארה"ב העמיקו את החשש לגבי הצמיחה הכלכלית והציתו מכירת חיסול גלובלית.
במוקד המסחר היום, חברת הונדה, אשר מרבית יעדי מכירותיה נמצאים בצפון אמריקה, נחלשה 1.9% לאחר שנתון תביעות האבטלה הראשוניות בארה"ב הציגו את העלייה הגבוהה ביותר מזה 5 שנים. ענקית הכרייה, ריו טינטו צנחה 2.1% ברקע לצניחת מחירי המתכות הגולמיות ומוסיפה למכירת החיסול השבועית החדה ביותר מזה 13 שנים. מיזהו פיננשל קרסה 5.9% לאחר שביל גרוס, מנהל קרן האג"ח הגדולה בעולם, הזהיר אמש מפני צונמי פיננסי.
"הסנמטימנט הינו נוראי ביותר", אמר שאיין אוליבר, ראש מחלקת האסטרטגיה ב-AMP משקיעי הון, שפ הוא אחראי על ניהול 108 מיליארד דולר. "אנו נמצאים במהלך תיקון במחירי הסחורות, בעיות הקשורות לפיננסים וחששות לגבי הנמכת רווחים בחברות בעלות רגישות כלכלית".
מדד ה-MSCI פסיפיק אסיה איבד 2.1% לרמה של 116.84 נקודות במסחר בטוקיו. המדד האמור ננעל בירידה שבועית של 6.7% - הירידה השבועית החדה ביותר מאז ה-19 ביולי 2006. כל עשרת התעשיות המרכיבות את המדד צונחות.
שנחאי ננעלה בירידה של 3.29%, הנייקי איבד 2.75%, הקוספי השיל 1.55% והניפטי ירד 1.89%.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
