סקר של מאן נכסים לרבעון השני: קיפאון בכל תחומי הנדל"ן המניב

ג'קי מוקמל, מנכ"ל מאן נכסים: "נראה כי הרבעון השלישי והרביעי יפעלו לטובת השוכרים"
איריס בר טל |

מהסקר הרבעוני של חברת מאן נכסים, עולה כי הרבעון השני של 2008 התאפיין בקיפאון בעל תחומי הנדל"ן המניב: משרדים, תעשייה ומסחר. עם הגורמים לקיפאון נמנים המשבר הכלכלי בארה"ב, העלייה במחירי תשומות הבנייה ואי הוודאות בשווקים שבגינם נמנעות החברות לבצע שינויים משמעותיים שיחשפו אותם להוצאות וסיכונים פיננסים משמעותיים.

"במהלך התקופה שקדמה לרבעון השני, מחירי השכירות הגיעו לרמות גבוהות שחייבו את צרכני הנדל"ן הגדולים קרי חברות ההיי טק, לשבת על הגדר ולהמתין להתרחשויות בשוק הגלובלי. בנוסף לכך התנודתיות של שער הדולר פגעה בחברות ההי טק שהכנסותיהם דולריות והוצאותיהם שקליות. בנסיבות אלה מעדיפות החברות להימנע מהשקעות בנדל"ן או ממסעות התרחבות גדולים, המחייבים הגדלה של ההשקעות שלהן". מציין ג'קי מוקמל, מנכ"ל מאן נכסים.

לדבריו גורם נוסף בעל השפעה משמעותית על השוק הוא מחנק האשראי של הלקוחות בתחום הנדל"ן שכן הבנקים וגופי המימון מבקשים כיום ערבויות גבוהות יותר מבעבר על הלוואות והחברות אינן ממהרות לפגוע ביתרות המזומנים שלהן לטובת השקעות בנדל"ן, ולכן הן מעדיפות ולהשקיע בניצול מקסימלי של השטח העומד לרשותן.

תחום המשרדים

בתחום המשרדים חלה ברבעון השני התייצבות במחירים ברמה של כ-94.3 שקלים, לאחר שברבעון הקודם עלו דמי השכירות בכ-10% בקירוב. "אנו מאמינים כי שעת המבחן תהיה במהלך הרבעון השלישי, בעת המפגש בין שוכרים ומשכירים פוטנציאלים. נראה כי במהלך הרבעון השלישי והרביעי השוק יפעלו לטובת השוכרים מפני שעודפי ההיצע התגבשים יכניסו את המשכירים ללחץ". מציין ג'קי מוקמל, מנכ"ל מאן נכסים.

תחום המסחר

דמי השכירות בתחום המסחר נותרו סביב רמת ה-192.7 שקלים למ"ר. בתחום זה אנו עדים כיום לעודפי היצע מזעריים, אולם נראה שתופעת השטחים הפנויים הולכת ומתרחבת. בעלי הנכסים ערים להאטה הכלכלית ולכן הם מעדיפים לקדם עסקאות בטוחות בשכר דירה סביר, במקום להעלות את מחירי השכירות ולהסתכן באי השכרת הנכס.

אחד הגורמים הבולטים המשפיעים על הגדלת עודפי ההיצע הוא ללא ספק ההתרחבות בשימוש בדמי פינוי במוקדי מסחר אטרקטיביים. המושג דמי פינוי מתייחס לסכומים שמציע שוכר פוטנציאלי למחזיק בפועל בנכס, תמורת התפנותו מהמקום. סכומים אלה עשויים להגיע אף למאה אלף דולר באתרים המבוקשים ביותר, ביניהם קניונים פופולריים באזור המרכז.

בעלי הקניונים, שבעקבות ההאטה במשק מגלים סלחנות להתנהלות בעייתית של שוכרים מסוימים בכל הנוגע לתשלומי שכר הדירה, מאפשרים להם לפתור את הבעיות שלהם בעצמם ומעודדים פתרונות הנשענים על דמי פינוי. זאת בעיקר משום שהגופים המשלמים את דמי הפינוי הם בדרך כלל עסקים בעלי יציבות כלכלית ופוטנציאל רווחים גבוה, המהווים מבחינתם של המשכירים שוכרים אטרקטיביים.

תחום התעשייה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.