סקר של מאן נכסים לרבעון השני: קיפאון בכל תחומי הנדל"ן המניב

ג'קי מוקמל, מנכ"ל מאן נכסים: "נראה כי הרבעון השלישי והרביעי יפעלו לטובת השוכרים"
איריס בר טל |

מהסקר הרבעוני של חברת מאן נכסים, עולה כי הרבעון השני של 2008 התאפיין בקיפאון בעל תחומי הנדל"ן המניב: משרדים, תעשייה ומסחר. עם הגורמים לקיפאון נמנים המשבר הכלכלי בארה"ב, העלייה במחירי תשומות הבנייה ואי הוודאות בשווקים שבגינם נמנעות החברות לבצע שינויים משמעותיים שיחשפו אותם להוצאות וסיכונים פיננסים משמעותיים.

"במהלך התקופה שקדמה לרבעון השני, מחירי השכירות הגיעו לרמות גבוהות שחייבו את צרכני הנדל"ן הגדולים קרי חברות ההיי טק, לשבת על הגדר ולהמתין להתרחשויות בשוק הגלובלי. בנוסף לכך התנודתיות של שער הדולר פגעה בחברות ההי טק שהכנסותיהם דולריות והוצאותיהם שקליות. בנסיבות אלה מעדיפות החברות להימנע מהשקעות בנדל"ן או ממסעות התרחבות גדולים, המחייבים הגדלה של ההשקעות שלהן". מציין ג'קי מוקמל, מנכ"ל מאן נכסים.

לדבריו גורם נוסף בעל השפעה משמעותית על השוק הוא מחנק האשראי של הלקוחות בתחום הנדל"ן שכן הבנקים וגופי המימון מבקשים כיום ערבויות גבוהות יותר מבעבר על הלוואות והחברות אינן ממהרות לפגוע ביתרות המזומנים שלהן לטובת השקעות בנדל"ן, ולכן הן מעדיפות ולהשקיע בניצול מקסימלי של השטח העומד לרשותן.

תחום המשרדים

בתחום המשרדים חלה ברבעון השני התייצבות במחירים ברמה של כ-94.3 שקלים, לאחר שברבעון הקודם עלו דמי השכירות בכ-10% בקירוב. "אנו מאמינים כי שעת המבחן תהיה במהלך הרבעון השלישי, בעת המפגש בין שוכרים ומשכירים פוטנציאלים. נראה כי במהלך הרבעון השלישי והרביעי השוק יפעלו לטובת השוכרים מפני שעודפי ההיצע התגבשים יכניסו את המשכירים ללחץ". מציין ג'קי מוקמל, מנכ"ל מאן נכסים.

תחום המסחר

דמי השכירות בתחום המסחר נותרו סביב רמת ה-192.7 שקלים למ"ר. בתחום זה אנו עדים כיום לעודפי היצע מזעריים, אולם נראה שתופעת השטחים הפנויים הולכת ומתרחבת. בעלי הנכסים ערים להאטה הכלכלית ולכן הם מעדיפים לקדם עסקאות בטוחות בשכר דירה סביר, במקום להעלות את מחירי השכירות ולהסתכן באי השכרת הנכס.

אחד הגורמים הבולטים המשפיעים על הגדלת עודפי ההיצע הוא ללא ספק ההתרחבות בשימוש בדמי פינוי במוקדי מסחר אטרקטיביים. המושג דמי פינוי מתייחס לסכומים שמציע שוכר פוטנציאלי למחזיק בפועל בנכס, תמורת התפנותו מהמקום. סכומים אלה עשויים להגיע אף למאה אלף דולר באתרים המבוקשים ביותר, ביניהם קניונים פופולריים באזור המרכז.

בעלי הקניונים, שבעקבות ההאטה במשק מגלים סלחנות להתנהלות בעייתית של שוכרים מסוימים בכל הנוגע לתשלומי שכר הדירה, מאפשרים להם לפתור את הבעיות שלהם בעצמם ומעודדים פתרונות הנשענים על דמי פינוי. זאת בעיקר משום שהגופים המשלמים את דמי הפינוי הם בדרך כלל עסקים בעלי יציבות כלכלית ופוטנציאל רווחים גבוה, המהווים מבחינתם של המשכירים שוכרים אטרקטיביים.

תחום התעשייה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.