השר אטיאס ממשיך להציק לחברות הסלולר למען הצרכן הקטן
השר אריאל אטיאס שעומד בראש משרד התקשורת ממשיך לשחרר סתימות ביורוקרטיות בחברות הסלולר בישראל ומודיע על 2 החלטות חדשות שייכנסו לתוקף במהלך חודש אוקטובר.
בהודעת המשרד נאמר כי "כחלק ממדיניותו הפרו-צרכנית של משרד התקשורת, להקל על ציבור הצרכנים, להסיר את חסמי המעבר בין החברות ולהגביר את השקיפות בענף, הורה השר, לתקן את רישיונות חברות הסלולר וזאת לאחר שהמשרד ביצע שימוע לחברות בנושאים הבאים: הפסקת שירות לבקשת מנוי, חסימת ציוד קצה סלולר שנגנב/ אבד והפסקת שירות למנוי רדום".
הפסקת שירות לבקשת מנוי
כיום, לצורך הגשת בקשה להפסקת שירות מחברה סלולרית, נדרשים הלקוחות להתייצב פיזית במרכזי שירות ולמלא טפסים ייעודים לשם כך.
משרד התקשורת החליט להורות לחברות הסלולר, לאפשר למנוי לבקש הפסקת שירות מחברה סלולרית בכתב, לרבות באמצעות פקסימיליה או דואר אלקטרוני.
על החברות לפרסם את מספר הפקסימיליה ואת כתובת הדואר האלקטרוני באתר האינטרנט שלהן ובחשבונות הטלפון הנשלחים ללקוח. התיקון החדש הנו נדבך נוסף להוראה צרכנית דומה שהמשרד פרסם בנוגע לספקי הגישה לאינטרנט ולמפעילים הבינלאומיים.
על החברה להפסיק את השירות לבקשת המנוי, לא יאוחר מיום עבודה, מרגע הבקשה.
חסימת ציוד קצה סלולר שנגנב/אבד
כדי לצמצם למינימום את תופעת גניבת מכשירי הסלולר, מבקש משרד התקשורת לחסום את האפשרות להשתמש במכשיר הגנוב עצמו, על-ידי חסימתו. כיום, מתבצעת חסימה רק לכרטיס ה- sim. דהיינו, באמצעות החלפת כרטיס ה- sim, ניתן לעשות שימוש במכשיר הגנוב.
עפ"י הנתונים שנתקבלו במשרד התקשורת מהמפעילים עולה כי בשנת 2006 דווח לחברות הסלולר על כ- 600,000 מכשירים שנגנבו או אבדו; כמו כן, עולה כי לחברות הסלולר ישנה יכולת טכנולוגית לחסום את מכשיר הסלולר כך שלא יהיה ניתן לקבל באמצעותו שירות גם ברשת של חברת סלולר אחרת.
לאור המצב הקיים לפיו, יכול אדם שגנב או מצא מכשיר סלולרי להשתמש במכשיר שאינו שייך לו על-ידי הכנסת SIM אחר או באמצעות "צריבת" מספר המנוי במכשיר, הורה משרד התקשורת לחברות הסלולר, לחסום, על פי הודעת המנוי שמכשירו נגנב או אבד, את המכשיר הסלולרי, הרשום אצל החברות על שם המנוי, כך שלא ניתן יהיה לקבל באמצעותו שירותי סלולר גם ברשת סלולר דומה אחרת הפועלת בישראל.
השירות יובא לידיעת המנויים על-ידי חברות הסלולר ויינתן ללא תשלום כלשהו מצד המנוי
הפסקת שירות למנוי רדום
בהמשך לשימוע הוחלט לקבוע הוראה ברשיונות כך שחברה סלולרית תהיה רשאית לנתק "מנוי רדום" כלומר, מנוי שלא קיבל ולא צרך שירות במשך שנה אחת לפחות, אשר אינו משלם לחברה הסלולרית תשלום קבוע כלשהו ואינו קשור עם חברה סלולרית בתוכנית הכוללת תקופת התחייבות. על פי התיקון, חברה סלולרית תהיה רשאית לנתק "מנוי רדום" רק לאחר שהודיעה לו על כך בהודעה מוקדמת.
לאחר ביצוע הניתוק, על החברה לשמור את מספר הטלפון לשימוש המנוי הרדום, במשך שלושה חודשים לאחר הניתוק.
לעניין מנוי רדום Prepaid, אשר נותרה לזכותו יתרת תשלום, נקבע כי החברה תשיב לו את היתרה כאמור, במידה והבקשה התקבלה אצל החברה הסלולרית לא יאוחר משישה חודשים מיום הפסקת השירות.
השר אטיאס: להתנתק בקלות וללא סחבות

הרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור
דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%
אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה
הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.
מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.
הציבור משלם יותר
אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר.
מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".
- יונייטד הלת' חותכת תחזית - המניה מתרסקת ב-19%
- רצח מנכ"ל UnitedHealthcare מציב את תעשיית הביטוח תחת ביקורת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.