אין תלונות: שביעות רצון גבוהה מאיכות התכניות בערוץ 2 ושביעות רצון גבוהה אף יותר מתכניות ערוץ 10
סקר עמדות שנתי, הרביעי במספר אותו ערכה הרשות השנייה בקרב מדגם מייצג של החברה הישראלית מגלה שכמו במקרים אחרים, גם אם הציבור הישראלי משמיע תלונות מידי פעם, בסיכום הכללי הוא נוטה לאופי מתון ורגוע משהו.
הסקר עוסק במגוון של תחומים ובהם: הרגלי צפייה; העדפות צפייה בתכניות; שביעות רצון מהשידורים ומתמהיל השידורים; תפיסות הציבור בדבר תפקידי הערוצים; מידע בעניין תכנים פוגעים (תכניות ופרסומות); מידע בעניין עמדות הצופים כלפי הרשות השנייה והציפיות ממנה. השנה, מוסרים ברשות שנוספו מספר שאלות הנוגעות לשימוש בטכנולוגיות מתקדמות ועוד.
על-פי הסקר נרשמה שביעות רצון גבוהה מאיכות התכניות בערוץ 2 ושביעות רצון גבוהה אף יותר מאיכות התכניות בערוץ 10. בהשוואה לשנת 2006 נמצאה עלייה בשביעות הרצון מערוץ 2 בקרב כלל הצופים בערוץ ומנגד ירידה בשביעות הרצון בקרב הצופים בערוץ 10 כערוץ עיקרי.
בהשוואה בין הערוצים שיעור גבוה יותר של צופים בערוץ 10 מזהים שיפור בתכניות (39%), לעומת ערוץ 2. זהו המשך של מגמה שקבלה ביטוי גם בשנת 2006.
תחושת ה"חוסר" של הקהל הישראלי צפה ועולה בהקשר של תכני תרבות, מסורת ותכניות לקבוצות מיעוט ולפריפריה. לעומת זאת, את תחושת ה"עודף" מרגישים הישראלים בתוכניות הריאליטי ששוטפות את המסך הקטן.
בשנת 2007 נרשמה גם ירידה בשיעור התכנים הנחשבים כפוגעים בתכניות ובפרסומות בהשוואה לשנת 2006. התכנים בתכניות שצוינו כפוגעים הם: מיניות ויחס מזלזל לנשים (24%), אלימות (18%), פגיעה במיעוטים / גזענות/ אפליה (12%) ושפה גסה | בוטה (11%). הקבוצות שצוינו כנפגעות מתכנים בתכניות הן: ילדים (19%), ערבים (11%), דתיים ונשים (11%).
התכנים בפרסומות שצוינו כפוגעים הם בעיקר מיניות ויחס מזלזל לנשים (45%) ואלימות (13%). הקבוצות שהוזכרו כנפגעות מתכנים בפרסומות הן: ילדים (20%), נשים (14%) ודתיים (11%).
הצפייה בטלוויזיה עודנה נחשבת למקור המרכזי לתוכן וערוצי ברודקסט הם הערוצים הדומיננטיים. יחד עם זאת, מסתמנת ירידה בצפייה בערוצי הברודקסט לצד עלייה בשימוש באמצעי צפייה נדחית, ובולטות בשימוש באינטרנט לצריכת תוכן בקרב צעירים.
הטיה בחדשות? לא על-פי הצופים
רוב המשיבים במדגם סבורים כי החדשות בערוצי הברודקאסט מאוזנות (בערוץ 2- 57% ובערוץ 10 – 62%). 70% מהמשיבים חושבים כי חשוב שיהיה גוף מפקח על ערוץ 2 ו-10. רק 3% חושבים שיש יותר מידי פיקוח על הערוצים 2 ו-10. 33% חושבים שיש מעט מידי פיקוח. בין הנושאים שהציבור ממליץ לרשות לפקח עליהם: אלימות ושפה גסה (21%), פרסומות (28%), איכות התכניות (24%) והגנה על ילדים (23%).
מנשה סמירה מנכ"ל הרשות השנייה אמר ביחס לממצאי הסקר: "הרשות השנייה מבצעת סקר עמדות ציבור רחב ומקיף זו השנה הרביעית ברציפות. החשיבות בסקר היא בלמידה השיטתית והעקבית של התפיסה של הציבור ביחס לשידורים והציפיות שלו מהרגולטור. מכיוון שהרשות תפקידה לייצג את הציבור ולקדם את האינטרסים שלו בשידורים המסחריים חשוב לנו לשמוע את הקול הציבורי שהוא מורכב יותר מנתוני הרייטינג בלבד. הרשות נעזרת בממצאים לאורך כל השנה בהתלבטויות בסוגיות מקצועיות שעל שולחנה".
הרגלי צפייה ושימוש בטכנולוגיה
הצפייה בערוצי הטלוויזיה היא עדיין השימוש הדומיננטי ביותר בטלוויזיה. ניתן לראות הבדל בנתון זה בין קבוצות הגיל השונות. בקבוצת הגיל 17-24 השיבו כך 88% מהמשיבים, לעומת 97% בקרב המשיבים מעל גיל 55. בקבוצות הגיל הצעירות יותר (עד גיל 34) יש שיעור גבוה יותר של משיבים שענו שצפייה ב DVD היא השימוש המרכזי שלהם בטלוויזיה (36% בגילאים 25-34 לעומת רק כ 10% בגילאי 55+).
בנוסף, בולטת המרכזיות של האינטרנט כאמצעי מועדף לצריכת תוכן בקרב צעירים. בקבוצות הגיל 17-35 שיעור המשיבים כי האינטרנט הוא האמצעי המועדף עליהם לצריכת תוכן, עולה על שיעור המשיבים כך ביחס לטלוויזיה. בשאר קבוצות הגיל, הדומיננטיות של הטלוויזיה גבוהה יותר, והיא עולה ככל שעולים בגיל.
בקרב המחוברים לכבלים דיגיטאליים 52% ציינו כי הם משתמשים בשירותי ה- V.O.D (עליה מובהקת מ-41% ב-2006). בנוסף, ניכרת עליה בשיעור המשתמשים ה"כבדים" (כל יום עד פעם ביומיים שלושה), מ-15% ב-2006 ל-22% ב-2007.
בקרב המחוברים ללוויין-YES כ- 20% ציינו כי הם בעלי ממיר YES MAX (עלייה בהשוואה ל- 11% ב-2006). 67% מבעלי ממיר yes Max הם משתמשים "כבדים" המשתמשים בשירות כל יום עד פעם ביומיים שלושה, ללא עליה מובהקת מ- 62% ב-2006.
מעמד ערוצי הברודקאסט: ירידה בצופים ה"מזדמנים"
מנתוני הסקר עולה כי אין ירידה מובהקת בשיעור הצופים בערוצי הברודקסט כערוץ עיקרי: כ- 31% מהמדגם ענו כי ערוץ 2 הינו הערוץ העיקרי בו הם צופים, בדומה לסקר 2004, 2005 ו- 2006.
שיעור המשיבים כי ערוץ 10 הוא ערוץ הצפייה העיקרי שלהם עומד על 16% דומה ל-2006.
יחד עם זאת, בשאלה לגבי כלל הערוצים שבהם צופים (לא כערוץ עיקרי) נמצאה ירידה בשיעור המשיבים שדיווחו שהם צופים בערוצי הברודקסט (59% בערוץ 2, בהשוואה ל 65% בשנת 2006): 51% בערוץ 10 בהשוואה ל- 58% בשנת 2006). כלומר, ניתן לומר שבעוד שיעור הצופים "הנאמנים" לערוץ לא השתנה, יש ירידה בשיעור הצופים "המזדמנים" אשר מגיעים לערוץ מידי פעם, ולא כערוץ עיקרי עבורם.
שאלה נוספת נוגעת לתפיסת השינוי בתכניות ביחס לשנה קודמת – האם התכניות השתפרו או נהיו גרועות יותר. לא נמצא שינוי מובהק בהשוואה בין השנים בשאלה זו. בהשוואת ממצאי הסקר לאורך זמן לגבי סה"כ הצופים בערוץ 2, לא חל שינוי בשיעור הסבורים שהתוכניות נהיו טובות יותר בהשוואה ל- 2006 (23%), אם כי זה עדיין במגמת ירידה בהשוואה ל- 2005 (35%), שהיתה כזכור שנת פרסום המכרז לערוץ 2.
בהשוואה בין הערוצים ניתן לראות ששיעור גבוה יותר של צופים בערוץ 10 מזהים שיפור בתכניות (39%) לעומת ערוץ 2 (23%). זהו המשך של מגמה שקבלה ביטוי גם בשנת 2006.
הערה: הסקר נערך בדצמבר 2007. יש לזכור כי התכניות בערוץ 2 ובערוץ 10 כדוגמת הישרדות, הפוליגרף, הדוגמניות 3 וכדומה החלו להיות משודרות לאחר ביצוע הסקר כך שלא ניתן לבדוק את ההשפעה שלהן על הצפייה בערוץ ושביעות הרצון מהערוץ.
הציבור דורש: לפקח על אלימות ופרסומות
ביחס להערכת רמת הפיקוח הקיימת - 28% מכלל המדגם סבורים כי יש מידה מספקת של פיקוח. רק 3% סבורים כי יש יותר מדי ו- 33% סבורים כי פחות מדי פיקוח. כפי שניתן לצפות, בקרב משיבים המזהים קיומם של תכנים פוגעים בשידור יש שיעור גבוה יותר של משיבים שחושבים שדרוש יותר פיקוח:
בין הנושאים שהציבור ממליץ לרשות לפקח עליהם: אלימות ושפה גסה (21%), פרסומות (28%), איכות התכניות (24%) והגנה על ילדים (23%).
אם היית המנהל? 40% מעוניינים בתוכניות המקדמות ערכים
בסיום הסקר הנבדקים נשאלים, אילו תכנים היו מקדמים אם היו עומדים בראש הגוף המפקח. שאלה זו נשאלה מתוך הנחה שכשהצופה יעמיד עצמו בתפקיד פיקוח תשובותיו לגבי תכנים רצויים יהיו שונות מאשר כצופה מהמניין.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
האוצר דורש בצדק שאנשי משרד הביטחון יתייעלו פנימית, בפועל הוא מקבל עוד ועוד דרישות תקציביות; אם האוצר ייכנע לתוספות התקציב הביטחוניות זה יפגע בתשתית, ברווחה, בחינוך, זה ייקח את ישראל אחורה, וגם - רמז עבה למה שצפוי במניית ארית
תעשייה ביטחונית חזקה היא הכרח. היא מאפשרת את הקיום של המדינה וברור שהיא עולה הרבה כסף. תקציב הביטחון ענק והוא גדל כמובן בתקופת המלחמה. הבעיה עם תקציב ביטחון ענק היא שהמקורות מצומצמים ואם הוא גדל אזי לוקחים כסף מאיתנו (מסים) וחוסכים בהוצאות על חינוך, רווחה, תשתיות ועוד. ולכן, הדבר הכי אלמנטרי ומתבקש הוא כמו בפירמה פרטית - להתייעל. במשרד הביטחון כנראה שאין אחד שלא יודע זאת נשפכים כספים על ימין ועל שמאל.
יש חיילי מילואים שגוייסו למרות שלא היה צריך (דווקא בעורף), יש פנסיות תקציביות, יש עובדים מיותרים ויש שכבה גדולה של חיילים בסדיר ובקבע שעובדת חלקית מאוד. גם במשרד הביטחון עצמו. הבזבוזים נמשכים גם בהוצאות השוטפות, ובהצטיידות. לכן דרישה של משרד הביטחון לתוספת של 7 מיליארד שקל לא צריכה לקבל אישור אוטומטי - האם היה מכרז , האם אפשר להוזיל את העלות ובראש וראשונה - תביאו את הכסף מבפנים. תתייעלו פנימית ותחסכו מיליארדים רבים, אפילו עשרות.
אתמול היתה מלחמה בין האוצר למשרד הביטחון - מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון. משרד האוצר אחרי תקופה ארוכה של שקט, אמר - "עד כאן". משרד הביטחון אמר את מה שהוא יודע להגיד - זה יפגע בביטחון המדינה. הוא רוצה למצוא כבר את האשמים הבאים, אבל זה לא יעזור לו - הוא אשם. הכישלון התקציבי הוא הבסיס לכישלון של ה-7 באוקטובר. צבא שמעדיף את הפנסיה התקציבית על פני גיוס מילואימניקים ושמירה על הגבולות, הוא צבא עם אג'נדה של חברת החשמל - דור א' מובחר, דור ב' דפוק. זו מתכונת לבינוניות.
צריך צבא שיידע להעלות שכר לצעירים, שידע לתגמל בסדיר, אבל אסור שיהיו שווים יותר ושווים פחות. רבבות אנשי קבע שסחטו את המערכת עולים לכל המדינה בתקציבים נמוכים במשרדים אחרים. הסיבה שזה קרה היא שקשה לשר אוצר ובטח ובטח לחשב כללי להגיד לצבא לו. הדבר האחרון שהוא רוצה הוא שיאשימו אותו בחללים, נרצחים, פיגוע, טילים על ישראל. יהלי רוטנברג, החשב הכללי דווקא נלחם על התקציב. הוא נלחם כבר בינואר 2024 ועד היום. הגיבוי של השר היה חלקי, עכשיו, בסיום המלחמה, השר מתחבר אליו -( הרחבה מהמלחמה של החשב כבר בחילת 2024 - החשב הכללי למנכ"ל משרד הביטחון - אין לכם תקציב בלתי מוגבל).
- מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסוגייה הנפיצה והקשה הזו של המלחמה על "תקציב הביטחון" מתבטאת בעקיפין בדוחות הכספיים של החברות הביטחוניות. יש לנו תעשייה ביטחונית לתפארת, ותעשייה כזו שמצילה חיים, תורמת המון לצבא לנצח במלחמה. התעשייה הביטחונית לצד הצבא הם הגורמים שניצחו בכל החזיתות בשנתיים האחרונות.
