בשוק מגיבים להעלאת הריבית: "בנק ישראל מאבד את הביטחון בתחזיות האינפלציה לטווח הקצר"
נגיד בנק ישראל, הפרופרסור סטנלי פישר, המשיך גם היום להילחם בגאות האינפלציונית והעלה את ריבית הבסיס ב-25 נקודות הבסיס לשיעור של 4.25%. בעקבות המהלך, התגובות מבתי ההשקעות לא איחרו לבוא.
רונן מנחם: "בנק ישראל העדיף ללכת על בטוח"
"הפעם, ההחלטה נראתה סבוכה לכאורה, אך עיון בנתונים הציג לדעתנו תמונה ברורה. העלייה באינפלציה הכוללת נותרה על כנה ,4.8%, ובמבט קדימה נכנסה האינפלציה הצפויה לתוך תחום היעד ,2.5%. גם בנק ישראל רמז לכך בהודתו. האינפלציה הבסיסית פחתה שוב, ל-1.4%, והירידות במחירי הסחורות והאנרגיה נמשכו ואף התגברו. נתוני המשק, מצדם, הצביעו על האטה – התוצר גדל ב-4.2% בלבד ברבעון השני וחוץ מהייצוא ירדו כל מרכיביו", הסביר מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה, בנק מזרחי טפחות.
"בצד אלה, משרד האוצר הצליח לכפות על הממשלה משמעת תקציבית ומסגרת התקציב אושרה ללא פריצה של ממש. בארה"ב רמז ברננקי, כי הריבית תישאר ללא שינוי בחודשים הבאים. הפיחות החד בשער השקל מול הדולר הראה לכאורה כי השוק חזר בו מהערכותיו כי הריבית תעלה", הוסיף מנחם.
"לנוכח כל אלה, ניתן היה להערכתנו להסתפק הפעם בהותרת הריבית על כנה. אך הנגיד העדיף לגלות זהירות ולהמתין ולהיווכח האם הירידה במחירי הנפט והסחורות תימשך. כמו כן, הוא תלה את הירידה בציפיות האינפלציה בכך שהציבור העריך כי הריבית אכן תעלה. מדבריו עולה, כי לו לא היה מעלה את הריבית, היו ציפיות האינפלציה עולות שנית. טענה ייחודית זו לא תוכל להתברר כעת. אשר לנושא ההאטה במשק, נראה כי בנק ישראל לא נתן לכך משקל רב בשיקוליו", הגיב מנחם.
ירון זר: "בנק ישראל מאבד את הביטחון בתחזיות האינפלציה לטווח הקצר"
"בנק ישראל מאבד את הביטחון בתחזיות האינפלציה לטווח הקצר וכמו שאר החזאים מתקשה לזהות את המגמות המשפיעות על רכיבי המדד, כגון, מחירי הסחורות בעולם ומחירי הדיור בארץ. לאור זאת הנגיד צפוי להיות מובל על ידי ההתרחשויות ומדדי המחירים שיתפרסמו.", הסביר זר, מנהל מחלקת מחקר ישיר בית השקעות.
"מדד המחירים לצרכן לחודש יולי שהפתיע לרעה בעלייה חדה בשיעור של 1.1% הינו הפרמטר המרכזי שהניע את הנגיד להעלות גם הפעם את הריבית בפעם הרביעית ברציפות. העלייה הגבוהה במדד שמרה את האינפלציה בפועל 12 חודשים אחורה על רמה גבוהה של 4.8%. יתרה מכך, בנק ישראל חושש מעליה באינפלציה בפועל בעקבות מדד ספטמבר מאחר שבשנה שעברה ירד מדד זה ב-0.5%", ציין זר.
"להערכתנו, הריבית תישאר עד סוף השנה ברמה זו לאור צפי להתמתנות האינפלציה, האטה במשק וצפי ליציבות בריבית הפד.", סיכם זר.
שי שרון:"חיי הספקולנטים במט"ח קשים היום הרבה יותר"
"עליית הריבית צפויה להביא להתחזקות האפיקים השקליים ופגיעה באפיקים צמודים הקצרים. אנו מעריכים שבמקביל נראה ירידה נוספת בשער הדולר היציג. בנק ישראל פועל משני כיוונים מנוגדים. מצד אחד, נלחם במיתון על ידי התערבות בשער המט"ח. מצד שני, נלחם באינפלציה ונמנע מהעלאת מחירים. מה שברור, שחיי הספקולנטים במט"ח קשים היום הרבה יותר.", הגיב שרון, מנכ"ל אלומות בית השקעות.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
