מתן זכות עיון בתיק בבית המשפט העליון

העובדות --------- עו"ד (רו"ח) שי עינת [להלן - "המבקש"] עוסק במסים. לדבריו, יש לו מחלוקת עם רשות המסים בתיק אחר, בנסיבות דומות, וסוגיה משפטית דומה. המבקש רוצה לעיין בתיק של חברת צביון בע"מ, וברצונו ללמוד מטענות הצדדים בתיק האמור. חברת צביון בע"מ [להלן - "המערערת"] מתנגדת לזכות העיון לעיל. לטענתה, זכות העיון בהליך משפטי, בעניין מס, כולל פרטים ונתונים עסקיים, שאין הנישום מעוניין בחשיפתם לעיני כול. מטעם זה אף נקבע בחוק, כי הדיון בהליכים משפטיים אלה ייערך בדלתיים סגורות, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת, על פי בקשת המערער. לטענת המערערת אין קשר לתיק שלה, מלבד הטיפול בתיק אחר, שבו עולות שאלות דומות. עמדת ממונה מע"מ גוש דן [להלן - "המשיב"] היא, שהמבקש רשאי לעיין בהודעת הערעור, שהגישה המערערת לבית המשפט. מנגד, אין להיעתר לבקשה ככל שהיא מושתתת על מסמכים, על מוצגים ועל כתבי טענות, המצויים בתיק בית המשפט הזה. בבית המשפט המחוזי מתנהל הדיון בדלתיים סגורות. זכות העיון בתיקי בית המשפט מוסדרת בתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 [להלן - "התקנות"]. תקנה 4(א) לתקנות קובעת כדלהלן: "4(א) כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית המשפט... ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין." תקנה 4(ד) לתקנות קובעת כדלהלן: "4(ד) בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשובים הנדרשת לשם היענות לבקשה." בתקנה 4(ו) לתקנות נקבע כדלהלן: "החליט בית המשפט להתיר את העיון, רשאי הוא לקבוע בהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים אחרים; בית המשפט רשאי להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים, אם ראה כי הקצאת המשאבים הנדרשת מחייבת זאת." נמצאנו למדים, שאדם רשאי לבקש לעיין בתיק בית המשפט, ואלו שיקולים בית המשפט אמור לשקול בבואו להתיר לעיין בתיק. כן למדנו על כמות החומר, שמותר לעיין בו וללמוד עליו בתיק זה. תחילה דנים בשאלה: האם יש איסור בדין לעיין בחומר המבוקש. אם התשובה על השאלה האמורה היא שלילית, נבחנת השאלה השנייה: האם העיון מוצדק. בקשר לכך יש חובה לזכור, שקיים עקרון פומביות הדיון וחופש המידע. מול זכות פומביות הדיון ניצבת הזכות לפרטיות של בעלי הדין, הגנה על סודות מסחריים, ועוד. בשלב השלישי, לאחר שהוחלט שיש הצדקה עקרונית לאפשר את העיון, נבחנת השאלה: כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון, מחד, תוך פגיעה במידה, ככל האפשר, בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון, מאידך. במקרה דנן, המבקשת טוענת שיש איסור לעיין בחומר המבוקש בתיק מכוח סעיף 83(ג) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975. סעיף דומה קיים בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"], סעיף 154(ג). על פי סעיף זה בפקודה, הערעור מובא לפני בית המשפט המחוזי, ולא לפני בית המשפט העליון. ראה, לדוגמה, את פסק הדין בעניין ער' 4582/97, זרח גהל נ' פקיד השומה למפעלים גדולים. בענייננו, אין בקשה שהערעור יהיה בדלתיים סגורות, בבית המשפט העליון, ולכן אין מניעה לעיין בטענות לבית המשפט העליון. יש טעם לכך, שהמבקש רוצה לעיין בטענות המערערת, כי היא לא הראתה, היכן היא אמורה להיפגע. לפיכך, המבקש יוכל לעיין בטענות המבקשת בתיק, שהוגש לבית המשפט העליון. העיון מותנה רק בדרך הלימוד של טענות הצדדים - לצורך בלימוד של תיק אחר ושל שאלה דומה. הערעור נתקבל. בבית המשפט העליון לפני: כב' הרשמת גאולה לוין ניתן ב-27.7.2008