המלחמה על עונת הסתיו מתחילה: רשת מקדימה ומפרסמת את לוח השידורים החדש לספטמבר
האם יוכלו אורי גוטליב, עפר שכטר, עידן אלתרמן, רותם אבוהב, שני כהן ("דני הוליווד","רק בישראל"), קובי פרג' ("הפיג'מות") דוד קיגלר ("הרצועה") ושחקנים אורחים להוות תחרות לחברי ארץ נהדרת בקרב על תוכנית הסאטירה המצחיקה בישראל.
כך מקווה "רשת" שמעלה את לוח שידורי הסתיו החדש שלה אשר הוקדם לספטמבר. תוכנית הסאטירה שתקרא "שבוע סוף" (בשינוי של הרגע האחרון מהשם "זה המצב") תשודר בימי שישי 21:15 בערוץ 2.
"שבוע סוף" תהיה תוכנית הסאטירה אשר תסכם מדי שישי את אירועי השבוע באופן הומוריסטי ותספק זווית מצחיקה וביקורתית למציאות הישראלית. היא מציגה פורמט חדשני שפותח במחלקת הפיתוח של רשת, פורמט אשר שם לו למטרה להגיע לקהלים רחבים ככל הניתן, תוך פניה ממוקדת אל קהלים צעירים וצפייה משפחתית רחבה המאפיינת את ערבי שישי.
תוכנית נוספת אשר ביחד עם "שבוע סוף" אמורה להוות עוגן מרכזי של הזכיינית היא "מפרץ האהבה". התוכנית שתנסה להשיב מלחמה שערה ל"אח הגדול" של קשת.
"מפרץ האהבה" הינה תוכנית ריאליטי רומנטית חדשה מבית היוצר של רשת אשר תשודר פעמיים בשבוע בשעות הפריים. התוכנית בהנחיית אילנית לוי תעקוב אחר המתרחש במפרץ האהבה בו יתחרו 11 צעירים וצעירות במטרה למצוא אהבה ולזכות בפרס כספי גדול. המשתתפים ישהו במשך מספר חודשים, מנותקים מסביבתם הטבעית, בלוקיישן חלומי על חוף ים שנבנה בימים אלה במיוחד עבור התכנית.
המתחם הסגור הנמצא במקום שפרטיו חסויים מכיל סוויטות מגורים מפוארות, בריכת שחיה שנבנתה במיוחד ואזורי מחיה מעוצבים בסגנונות שונים. אמנם המשתתפים נמצאים בחוף חלומי אבל אין "ארוחות חינם", מי שרוצה לזכות בפרס הגדול יצטרך לעמוד במשימות אתגריות שהצלחה בהן תקדם את מיקומם בתחרות.
מטרתם של כל 11 המתמודדים היא אחת - להישאר במפרץ האהבה כל זמן שיוכלו וכל שעליהם לעשות זה למצוא בן זוג ולא להישאר לבד על מנת להימנע מהדחה. איום ההדחה המרחף באופן קבוע מעל ראשם של דיירי המפרץ הוא ממשי וכואב ומידי שבוע יוחלף אחד מהם בדייר חדש שכל האפשרויות פתוחות בפניו.
מוקדמות גביע העולם בכדורגל - מונדיאל 2010
רשת רכשה את זכויות השידור של כל הקמפיין של נבחרת ישראל בכדורגל הכוללים את משחקי הבית ומשחקי החוץ. במהלך ספטמבר תשדר רשת את שני המשחקים הראשונים בקמפיין:
בתאריך ה- 6.9, יום שבת, תארח נבחרת ישראל את נבחרת שוויץ באיצטדיון ר"ג ובתאריך ה- 10.9, יום רביעי, משחק חוץ של נבחרת ישראל מול נבחרת מולדובה.
עוד בהמשך ספטמבר: "אין בעיה" עם רועי לוי
"אין בעיה", סוג של "מה זה השטויות האלה" של עדי אשכנזי, היא תוכנית בידור המשלבת מופע חי בפני קהל במועדון לבין מערכונים דוקומנטאריים ומוקיומנטריים, וכל זאת על מנת "לפתור" את הבעיות והשאלות שמציגים בפני רועי קהל הצופים במועדון.
במקום להתחמק ולהתחכם מתייחס לוי לעניין ברצינות תהומית ובעזרתם של אורחים (גורי אלפי, שי אביבי, ועוד) וצוות קבוע של - דניאלה וירצר, זוהר ליבה, רודי סעדה, וגיא לואל הוא יוצא לחפש תשובות ולגבש עצות בדרכו הייחודית והמצחיקה .
עוד ישודרו "אדרנלין" - סדרה דוקומנטרית בהגשתה של העיתונאית ענת גורן. מסע סקרני וחקרני בעקבות החיפוש האובססיבי המסמל יותר מכל את העולם המערבי המודרני – המרדף אחרי ריגושים.

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- מה קרה היום בבורסה: הבנקים עלו 1.5%, הביטוח ירד 1.5%; מניות הסלולר זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.
