בזכות המשכנתאות והמניות: בנק מזרחי הרוויח 186 מ' ש' ברבעון
בנק מזרחי טפחות, הבנק הרביעי בגודלו במדינה, הרוויח 186 מיליון שקל ברבעון השני של השנה, גידול של 1.1% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ובהתאם לציפיות האנליסטים. קיטון בהפרשה לחומ"ס סייע לשורה התחתונה, כמו גם צמיחה חזקה בעסקי המשכנתאות שהסיטה את תשלומי המיסים הגבוהים.
הרווח מפעילות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים (חומ"ס) עלה ב-4.7% והסתכם ב-554 מיליון שקל. ההפרשה לחומ"ס דווקא קטנה ב-12.7% והסתכמה ב-55 מיליון שקל, כך שהרווח מפעילות מימון לאחר ההפרשה לחומ"ס עלה ב-7.1% ל-499 מיליון שקל.
"זה דו"ח טוב", אומר האנליסט ליאור רבינוביץ' מבית ההשקעות IBI. "מגזר המשכנתאות היה מאוד חזק". בנק מזרחי הצליח לרשום צמיחה של 23% בעסקי המשכנתאות שלו לרמה של 218 מיליון שקל.
עוד עולה מן הדוחות, כי ההכנסות התפעוליות צמחו ב-4.9% ל-300 מיליון שקל וההכנסות מעמלות תפעוליות עלו ל-258 מיליון שקל מ-256 מיליון שקל ברבעון המקביל.
הרווח המשקעה במניות הסתכם ברבעון החולף ב-25 מיליון שקל לעומת 8 מיליון שקל ברבעון המקביל. הבנק מימש החזקותיו בני"ע שונים ולכן יתרת ההשקעה בני"ע ירדה ב-28%. בסעיף ההוצאות, גדלו ההוצאות התפעוליות ב-3.7% ל-500 מיליון שקל והוצאות השכר גדלו ב-4.8% ל-615 מיליון שקל.
העלייה בהוצאות השכר נבעה מן "הגידול בהיקפי הפעילות הקמעונאית: גיוס של עשרות אלפי לקוחות חדשים מאוכלוסיית היעד", מסר המנכ"ל אלי יונס. "מגמת הירידה בהפרשה לחובות מסופקים, שהחלה אשתקד, נמשכה גם בשני הרבעונים הראשונים של 2008 – ביטוי נוסף לאיכות תיק האשראי של הבנק. בד בבד, רמת הלימות ההון של הבנק מוסיפה לטפס ועמדה על 11.55% בסוף המחצית הראשונה, כשהיעד הוא להגיע להלימות הון של 12% עד סוף 2009, כפי שהוחלט בדירקטוריון בחודש פברואר השנה".

האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
הדיונים הסגורים של הוועדה המוניטרית מה-19-20 לאוגוסט חושפים: כל ששת החברים תמכו בהשארת הריבית על 4.5% - בשוק הכלכלנים חלוקים כשרבים ואפילו הרוב סברו שהגיע הזמן להפחתה - אז איך ייתכן שבתוך בנק ישראל כולם חושבים אותו דבר?
בנק ישראל החליט לאחרונה להותיר את הריבית על כנה ברמה של 4.5% כשכל ששת חברי הועדה המוניטרית, כמו שמגלים הפרוטקולים, תמכו בהחלטה פה אחד. הדיונים של הועדה נערכו יום לפני ההחלטה וביום ההחלטה עצמו, גם בפורום רחב וגם בפורום מצומצם כשלחברים מוצגים כל נתוני
המאקרו הרלוונטים כדי לאפשר להם לקבל החלטה מושכלת.
אמנם זה היה צפוי שבנק ישראל ישאיר את הריבית ללא שינוי, בבנק ישראל גם היסטורית מעדיפים לחכות (ולחקות) את מה שעושים בבנק הפדרלי האמריקאי והסיכויים אז להורדת ריבית בארה"ב באותו החודש היו נמוכים. אבל מה שכן מפתיע זו תמימות הדעים. זה שאפילו חבר אחד לא הביע התנגדות. התנגדות לכאן ולכאן, אנחנו רק רואים התיישרות למה שהנגיד מכווין, במה שנראה כמו סוג של דיקטטורה מחשבתית.
הנתונים שהוצגו לוועדה
אי אפשר לטעון שחברי הועדה לא נחשפו לנתונים, מדובר באנשי מקצוע שמעורים היטב בכלכלה המקומית וגם העולמית ובנוסף לזה הם קיבלו סקירה מלאה של המצב לפני שניגשו להצביע. הצבעה שבסופה כאמור הם החליטו "פה אחד" לא להוריד או להעלות ריבית.
הוועדה שהתכנסה ב-19 לאוגוסט דנה בסביבת האינפלציה שהסתכמה בחודש יולי ב־3.1%, קצת מעל לגבול היעד העליון של הבנק. גם הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה הם עדיין סביב מרכז היעד, כשלטווחים ארוכים יותר הן יציבות. שהדאיג אולי את חברי הועדה זה בעיקר המתיחות והרחבת הלחימה שהחמירה את המצב הגיאופוליטי, כמו גם אפשרות להרעה מסוימת בתנאי הסחר העולמיים בעקבות מלחמות הסחר של טראמפ.
- הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב
- מודיס והדירוג, ריבית בנק ישראל ושאר ירקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברבעון השני נרשמה ירידה של 3.5% בתוצר הכולל ו־6.2% בתוצר העסקי. בבנק הדגישו שהמספרים הללו משקפים בראש ובראשונה את השיתוק הכלכלי שקרה במהלך מבצע "עם כלביא". ובאמת אחרי ההכרעה המהירה מול איראן, אפשר היה לראות התאוששות: הצריכה בכרטיסי
אשראי חזרה לעלות, היבוא והיצוא גדלו, וגם סקרי המגמות של הלמ"ס במגזר העסקי הראו עלייה בציפיות להמשך שיפור.