"הבעיה הישראלית היא השיווק, מי שנמצא רחוק מהשוק לא אומד את הפוטנציאל ונאלץ לבצע אקזיט"

תחום מדעי החיים והביוטכנולוגיה צובר תנופה וכך גם תעשיית ההון סיכון בישראל ובעולם. על רקע משבר האשראי בשווקים ו'האח הגדול מסין' שמביט על הישראלים כיודעי כל שוחחנו עם אבי קרבס, מנכ"ל קרן הון סיכון תעוזה, שנסחרת בבורסה בתל אביב. איך אתם והתעשיה מתמודדים עם משבר האשראי? בגדול אני מעריך שהמשבר הזה הוא הזמנות לתעשיית ההון סיכון. אנשים נרתעים מהשקעות, מאחר והם הפסידו המון כסף. ההון מייצג סיכון גדול יותר והתוצאה היא שיש הרבה הזדמנויות. המיליארדר אלפרד מאן מסייע לכם רבות אתה יכול לספר עוד על שיתוף הפעולה איתו? אלפרד מאן הוא משקיע ידוע בארה"ב ובעולם ועשה חלק ניכר מהונו (9 מיליארד דולר) ממכירת סטארטאפים, כיום הוא שותף בכיר בחברה. אנחנו בוחנים איתו דברים במשותף. כמו כן אנחנו ביחסים טובים מאוד איתו אני עורך איתו בפגישות רבות. ניסינו לבחור שותף שמיטב שנותיו בילה בתחום הזה. החל מהמנכ"לים של חברות הענק שאת חלקם הוא מכר. אני יכול לציין שבבדיקת כדאיות של פרויקט רפואי בתחום הסכרת הוא היה לנו לעזר רב. יתרון נוסף שהוא מעניק הוא הקשר ההדוק למריל לינץ' ובנקי השקעות. הרבה יותר קל לגייס כסף בעולם כשהוא עומד מאחוריך איזה מגמות מתרחשות כרגע בסין ויותר מכל מה הגישה של הסינים לגבי הישראלים וההשקעות הישראליות? ראשית אני רוצה לציין שמדובר על שוק מאוד גדול, הם אנשים מאוד רציניים וחושבים שכל ישראלי הוא איינשטיין. מבחינת האוכלוסיה הייתי מציין שלא כולה עשירה, תקשורת שבבבים היא השוק הגדול. העניין כאן הוא עד שאתה לא יושב פיזית בסין אתה לא מסוגל להבין את העוצמות והכמויות שיש שם. במדינה יש לפחות 100 מיליון בני אדם שהם עשירים. בנוסף יש בסין שוק מאוד גדול ורעב טכנולוגי, חשובה מאוד דרך הפעולה. אנשים רבים כולל ישראלים 'שברו את הראש', אך אנחנו בתעוזה לא נכנסנו בעשרות מיליוני דולרים אלא בהשקעה קטנה. מהן השאיפות שלכם בתור חברה? אנחנו מעוניינים להיות חברה הרבה יותר גדולה, ואלפרד מאן יכול להוות לנו ערך מוסף בשאיפות שלנו. הכוונה היא לבחון מגמות בתעשיית ההון סיכון, למשל אינטרנט אנרגיה ואפילו שילובים של הייטק וחקלאות. התפתחו באחרונה הרבה מאוד טכנולוגיות ואם תהיה פריצת דרך משמעותית אזי העשור הקרוב הולך להיות העשור של ענף מדעי החיים. מה הגישה שלכם לגבי ההשקעות ואיך אתה רואה את תופעת האקזיטים? הגישה שלנו לאורך כל הדרך היא לא מהצד של הטכנולוגיה, אלא דווקא מהצד של השוק. אני יכול לתת דוגמא, יש לנו חברה שאנו משקיעים בה שנקראת נאסס ועוסקת בפיתוח מיכשור רפואי. החברה פיתחה מכשור רפואי לאנשים משותקים. לדוגמא אדם משותק שלא יכול להזיז את היד, המכשיר מגרה את העצבים ואז מאפשר לו להניע אותה. הייתה לנו הצעה למכירת נאסס ב-75 מיליון דולר וסיכמנו עם הקונה שנישאר בעלי מניות בחברה הרוכשת, כלומר חלק מהכסף קיבלנו במזומן וחלק במניות. החברה הרוכשת שווה היום מאוד מיליוני דולרים על פי הערכות, היא כיום חברה פרטית. מבחינת תופעת האקזיטים אני יכול להגיד שהקטע החלש בישראל הוא השיווק. אנשים שנמצאים רחוק מהשוק קשה להם לאמוד את הפוטנציאל ולכן הם מבצעים אקזיט. אנחנו גדלים במדינה שאנשים 'רצים מהר, כדי להגיע אל המנוחה והנחלה, ולכן מוכנים להסתפק בפחות. זה מאוד עניין של ארגון ואני חושב ששיווק הוא חלק מהעניין, צריך ללכת הרבה יותר מהכיוון של ההבנה של השוק. מה היו השיקולים שלכם בביצוע הרכישה החוזרת של המניות? על הרכישה החוזרת הודענו לפני יותר מחצי שנה, לדעתי זו השקעה טובה ואני חש שאנו עושים דבר טוב ומביעים אמון בחברה. זוהי דרך למעשה לתת דיבידנד לבעלי המניות. איך אתה מציע למשקיעים לנהוג בתקופה כזאת? אנשים צריכים לנהוג בזהירות ולא בפאניקה. יש עתיד גדול להשקעות טכנולוגיות במדינת ישראל, צריך ליישם את זה, וזה בהחלט עוזר לכלכלה הישראלית. אני מקווה שהמשקיעים הישראלים מסתכלים צעד אחד קדימה מעבר למסך עשן שיוצר המשבר. צריך בתקופה הזאת הרבה מאוד סבלנות. אני יכול להעיד על עצמי כאחד שמייצג השקעות שהן טובות וזה עדיין לא בא לידי ביטוי, בייחוד שאני משקיע גדול בחברה.