בדרך לחתום על ערבות? דברים שכדאי שתדע
חלק ניכר מאתנו נדרש לעיתים לחתום בבנק על ערבות. לחתימה על ערבות עשויות להיות השלכות הרות גורל, שכן החותם עלול למצוא עצמו בפני דרישה או תביעה לתשלום חובות בהיקף כספי ניכר. לפיכך חשוב להבין מראש את העיסקה ואת התוצאות הנובעות ממנה, וכן להיות מודע לזכויות המוקנות לך כערב.
ניתן להבחין בין שני מקרים עיקריים של חתימה על ערבות. המקרה הראשון מתייחס לעסקים – הבנק דורש כי בעלי המניות העיקריים והמנהלים בחברה יחתמו על ערבות להבטחת כלל חובות החברה ללא הגבלה בסכום. ההנחה היא שערבים אלה מעורבים במידה כזו או אחרת בניהול החשבון, וממילא יש להם שליטה לא מבוטלת ביצירת החובות להם הם ערבים. המקרה השני מתייחס לאדם שמתבקש לחתום על ערבות להבטחת חוב של קרוב משפחה או חבר טוב. במקרה זה אין לערב כל שליטה על יצירת החוב והיקפו, וכאן חשוב במיוחד לנקוט באמצעי זהירות ככל הניתן.
לפני חתימה על ערבות מוטלת על הבנק חובת גילוי, קרי חובה למסור לערב הסברים מספקים הן באשר למשמעות העיסקה והן באשר לחובות המובטחים ע"י הערבות. כאשר המדובר ב"ערב יחיד", שאינו בן-זוג של החייב ואינו בעל מניות או מנהל בחברה בעלת החוב, הרי שחוק הערבות מפרט במדוייק שורה ארוכה של פרטים שחובה למסור לערב, ובכלל זה שיעור הריבית, אופן ההצמדה, מספר הערבים ועוד. בהקשר לכך אף נקבע מהי הסנקציה במקרה של אי-גילוי פרט כלשהו. בכל מקרה, "ערב יחיד" מעין זה יכול לערוב לסכום מוגדר מראש, ולא ניתן להחתימו על ערבות בלתי מוגבלת בסכום.
הגם שחובת הגילוי המוטלת על הבנק הינה רחבה, זכותו ואף חובתו של הערב ליזום שאלות ולדרוש מפקיד הבנק מידע. בין היתר חשוב לוודא כי הערב מודע ומבין את הפרטים הבאים: סכום הערבות, הריבית וההצמדה שמתווספים לסכום זה, שיעור ריבית הפיגורים, קיומם של בטחונות וערבים נוספים לחוב, האם המדובר בחוב חדש או בחוב קיים, והאם התגלו בעיות ביחסים בין הבנק לבין החייב כדוגמת פיגורים קודמים, מכתבי התראה, הגבלת חשבון וכד'.
חתימה על הערבות איננה סוף פסוק עבור הערב, גם לאחר החתימה זכאי הערב לפנות אל הבנק ולבקש מידע באשר למצב החשבון. גם כשהערב סומך על הקרוב שמנהל את החשבון, רצוי לעקוב מעת לעת אחר מצב החוב באמצעות פנייה אל הבנק, וזאת במטרה למנוע הפתעות.
הערב אינו "בן ערובה", וזכותו להודיע לבנק בכל עת על ביטול ערבותו. ביטול הערבות אינו גורע מאחריות הערב לחובות הקיימים באותה עת, אולם הוא מסיר מהערב אחריות לגבי חובות חדשים שנוצרו לאחר מכן.
כאשר מגיע "יום הדין" והערב נדרש ע"י הבנק לשלם את החוב מתוקף ערבותו, עשויות לעמוד לערב הגנות וטענות שונות – ובכלל זה בנוגע למעמד חתימת הערבות והיקף הגילוי שניתן לו, בנוגע לאי-מסירת מידע לערב לגבי בעיות שנוצרו במהלך ניהול החשבון, בנוגע לזכויות מיוחדות של "ערב יחיד" על פי הוראות חוק הערבות, בנוגע לבטחונות אחרים שבידי הבנק ועוד.
חשוב לזכור, כי לזכות הערב עומדות כל טענות ההגנה שעומדות לחייב העיקרי באשר לאופן ניהול החשבון ולסכום החוב. נושא נוסף – לערב ששילם כספים בגין ערבותו מוקנית הזכות לדרוש כספים אלו מאת החייב. במאמר זה לא נוכל להתייחס למגוון ההגנות והטענות האפשריות, אולם חשוב להתייעץ ולערוך בדיקה באשר לזכויות העומדות לערב על פי נסיבות כל מקרה.
לסיכום, לחתימה על ערבות בבנק עשויות להיות השלכות רבות, ויש להקפיד על קבלת מידע מתאים והבנה מלאה. גם לאחר חתימת הערבות זכאי הערב לקבל מידע באשר למצב החשבון. החוק מקנה לערב זכויות והגנות לא מבוטלות, אשר עשויות לסייע לערב בעת צרה.
מאת: דרור טימור, שותף במשרד יעקב סלומון, ליפשיץ ושות' ומתמחה בדיני בנקאות

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.

גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
אוכלוסיית ישראל גדלה ב-1.1%, בדומה לגידול ב-2024 כאשר לפי הלמ"ס הירידה בקצב גידול האוכלוסייה נובע מעלייה במספר המהגרים מישראל לחו"ל
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית ישראל נאמדת כיום בכ-10.178 מיליון תושבים כאשר 7.771 מהתושבים הם יהודים, המהווים 76.3% מהאוכלוסייה בעוד האוכלוסיה הערבית מונה כ-2.147 מיליון איש המהווים כ-21.1% מהאוכלוסייה ו-260 אלף איש הם זרים, נוצרים שאינם ערבים, המהווים כ-2.6% מהאוכלוסייה.
עוד לפי הדוח, בסוף שנת 2025 אוכלוסיית הישראלים גדלה בכ-112 אלף נפש, אחוז גידול של 1.1% בלבד. האוכלוסייה גדלה בכ-132 אלף תושבים מגידול טבעי (לידות פחות פטירות), כאשר במהלך השנה נולדו כ-182 אלף תינוקות (כ-76% לאימהות יהודיות ואחרות וכ-24% לאימהות ערביות). כמו כן, במהלך שנת 2025 נפטרו כ-50 אלף תושבים, מספר הנמוך בכ-2,000 ממספר הנפטרים בשנת 2024. מספר הפטירות כולל כ-510 חיילי צה"ל שנהרגו במלחמה, כאשר עיקרם נפל במהלך שנת 2024. עם זאת, בשיעור הפטירות ב-2025 חל שינוי קטן לעומת 2024, 5.3 ל-1,000 תושבים ב-2024 לעומת 5.2 ל-1,000 תושבים השנה.

- אוכלוסיית ישראל עלתה ל-10.09 מיליון: נתוני הלמ"ס לרגל יום העצמאות
- ישראל על סף 10 מיליון תושבים, וגם - הבורסה מאז תחילת המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים
ב-2025 עזבו את ישראל כ-69.3 אלף איש בעוד ש-19 אלף ישראלים בלבד חזרו לישראל, כך לפי נתוני הלמ"ס. נתונים אלו הופכים את מאזן ההגירה הבין-לאומית לשלילי ועומד על כ-20 אלף. מאזן הישראלים המהגרים מישראל בסוף 2025 הוא שלילי ועומד על 50.3- אלף. מספר העולים החדשים עומד על 24.6 אלף, מספר הנמוך בכ-8 אלף מהשנה הקודמת ומספר המגיעים באיחוד משפחות עומד על 5.5 אלף , שגם הוא מספר הנמוך מהשנה הקודמת בכ-2500 איש.
